עדשות פרימיום: שפע יתרונות

עם השנים, הגיל וההזדקנות הטבעית של הגוף, גם עדשת העין מאבדת מכוחה ומשקיפותה - ונעשית עכורה. עכירות זו ידועה גם בשם "קטרקט" - מחלה הגורמת לטשטוש הדרגתי בראייה. קטרקט שאינו מטופל היטב במועד, יכול להביא אפילו לעיוורון. אבל, כאשר הקטרקט מטופל - הוא ניתן לטיפול מלא.

הטיפול המומלץ במחלה, שכאמור הסיבה הראשית לה היא ההזדקנות - הינו ניתוח שכיח ויחסית קצר ופשוט.

ניתוח הקטרקט נועד להסיר את העדשה התוך עינית העכורה - במקומה מושתלת עדשה מלאכותית; ובכך מושג שיפור באיכות הראיה ובחדות הראיה של המנותח. המטרה המשנית בניתוח זה היא השגת חוסר תלות במשקפיים.

ברוב הניתוחים המבוצעים כיום, בתום הניתוח מושתלת עדשה תוך-עינית מונופוקלית, המיועדת לתקן את הראיה למרחק מוקד מסוים. המשמעות היא כי ניתן לאפשר ראיה ללא תלות במשקפיים לרחוק, לטווח הביניים או לקרוב, לפי בחירת המטופל (אבל לא לכל המרחקים). לכן, לרוב, היעדר תלות מלאה במשקפיים איננו מתאפשר. כך, למשל: מטופלים שירצו לא להרכיב משקפיים לרחוק - יידרשו להרכיב משקפי קריאה (ולהיפך).

מהו היתרון של עדשות הפרימיום?

בעשור האחרון, נכנסו לשוק עדשות פרימיום, שאמורות לתת פתרון כוללני יותר למספר בעיות אופטיות. עדשות טוריות הן עדשות פרימיום, אשר מתוכננות לתקן הפרעות אסטיגמטיות (כלומר: צילינדר). עדשות מולטיפוקליות הן עדשות פרימיום - המאפשרות לצמצם את התלות במשקפיים, לרחוק ולקרוב.

מהן עדשות מולטיפוקליות?

עדשות תוך-עיניות מולטיפוקליות מהוות סוג אחד של עדשות פרימיום. כדי להבין את דרך פעולתן של העדשות המולטיפוקוליות, יש להבין כי תפקידה של עדשה לשבור את קרני האור המגיעות אליה, ולכוונן למוקד מסוים במרכז הראיה ברשתית). עדשות המתקנות לטווח הרחוק - יאפשרו ראיה לרחוק ללא משקפיים; עדשות המתקנות לטווח הקרוב - יאפשרו קריאה ללא משקפיים, אך לא לרחוק.

עדשות המתקנות לטווח הביניים יאפשרו עבודה יומיומית. למשל: בישול, עבודה על המחשב, קריאת הודעות סמס בטלפון הנייד. עם זאת, עדשות אלה לא יאפשרו ראיה ללא משקפיים לטווח קרוב או לרחוק.

עדשות מולטיפוקליות הינן עדשות רב-מוקדיות, כך שבכל רגע נתון, קיים תיקון אופטי לרחוק ולקרוב. כיום למעשה מדובר על עדשות המכילות שלושה מוקדים (רחוק, ביניים וקרוב). הניסיון המצטבר בשימוש בעדשות מסוג זה, מצביע על ירידה בתלות במשקפיים, במרבית המטופלים; עם זאת, לא תמיד הניתוח פוטר אותם לחלוטין מהצורך במשקפיים.

האם קיימת עדשה תוך-עינית שמסוגלת לשנות את צורתה?

סוג נוסף של עדשת פרימיום תוך-עינית, הן העדשות האקומודטיביות. אלה עדשות האמורות לחקות את דרך העבודה של העדשה הקריסטלינית, עמה אנו נולדים. העדשה הקריסטלינית מסוגלת לשנות את צורתה, כך שהיא מאפשרת שבירה של קרני האור - לטווח רחב של מרחקי מוקד (לרחוק, לטווח הביניים, ולקרוב - גם יחד).

יכולת זאת הולכת וקטנה עם השנים, כך שסביב גיל 45, מרבית האנשים יזדקקו למשקפי קריאה. תופעה זו נקראת זוקן-ראיה (Presbyopia). כיום אין בארץ עדשה אקומודטיבית המאושרת לשימוש; וגם בעולם, העדשות מהסוג הזה הינן בגדר ניסיון.

חלק מהעדשות התוך-עיניות המולטיפוקליות או הטריפוקליות מאפשרות גם תיקון טורי, כך שהן יכולות להתאים גם למטופלים עם אסטיגמטיזם.

כיצד מתאימים את העדשה הנכונה לעין הנכונה?

לצורך התאמת עדשות פרימיום, יש צורך בבדיקות התאמה מקיפות, שהן למעשה סדרה של בדיקות ראייה, שבסיומן מתקבלת ההחלטה - האם המטופל מתאים להשתלת עדשה כזו. אם כן - נקבע הסוג והכוח של העדשה ומתבצעת הזמנה של העדשה, מהחברה המשווקת את העדשות.

במה שונה ניתוח שבו משתילים עדשות פרימיום, ביחס לניתוח קטרקט רגיל?

ניתוח עם השתלת עדשת פרימיום אינו שונה מניתוח קטרקט רגיל. בהשתלת עדשה טורית, מבוצע סימון טרום ניתוחי של העין; זאת, על מנת להשתיל את העדשה בציר המתאים - לצורך ביטול הצילינדר. בהשתלת עדשות טוריות, יש לקחת בחשבון אפשרות לצילינדר שיורי קטן. לעתים נדירות, נמצא כי יש צורך לבצע ניתוח קטן לתיקון מנח העדשה, תוך חיוג שלה - לזווית המיועדת. הסיבה יכולה להיות השתלה בלתי מדויקת בעת הניתוח; למשל, עקב סימון בלתי מדויק או סיבוב של העדשה על צירה, אחרי הניתוח.

האם לשימוש בעדשות אלה יש תופעות לוואי?

עדשה מולטיפוקלית או טריפוקלית מורידה במעט את איכות הראיה; העדשה מורידה את כמות האור הנכנס לעין בכל מצב נתון - בכ-10%. מסיבה זו, העדשה אינה מומלצת להשתלה באנשים עם בעיות עיניות נוספות, כמו למשל גלאוקומה, או מחלות רשתית.

בנוסף, העדשה עלולה לגרום להילות סביב מקורות אור; וזאת, בעיקר בשעות החשיכה - דבר שבדרך כלל מסתגלים אליו, תוך מספר שבועות. ולמעשה, מפסיק להפריע בדרך כלל. מסיבה זו, עדשות כאלה אינן מומלצות לנהגים מקצועיים. התוצאה הראייתית טובה יותר, כאשר העדשות מושתלות בשתי העיניים. למי שיש רק עין אחת רואה, ההמלצה היא להימנע מהשתלת עדשות מולטיפוקליות למיניהן.

עדשה מעט שונה, שנכללת בעדשות הפרימיום ולה פחות תופעות לוואי - הינה עדשה בשם סימפוני (Symfony). מדובר בעדשה מונופוקלית (פוקוס אחד) שמעמיקה את עומק הפוקוס ובדרך כלל מאפשרת גם ראיה לטווח הביניים. ולעיתים, אף לקרוב ממש. העדשה גורמת לפחות תופעות לוואי - וישנם דיווחים כי על כן ניתן להשתילה גם בעין אחת בלבד; וגם בעיניים שאינן בריאות במאה אחוז.

האם עדשות פרימיום נכללות בסל הבריאות?

עלות העדשות יקרה, אולם רוב העדשות נכנסו לסל של הביטוחים המשלימים של קופות החולים, בהשתתפות עצמית מיוחדת. ברוב הביטוחים הפרטיים, ישנו כיסוי לעדשות טוריות, מעל צילינדר מסוים.

לסיכום: עדשות פרימיום נחשבות לדור החדש של עדשות ראייה, המושתלות בניתוח - הן כדי לפתור את בעיית הקטרקט והן על מנת לשפר את איכות הראייה בטווחים שונים. כמובן שלפני שבוחרים את סוג ההליך והעדשה, יש לעבור סדרת בדיקות מקיפה אצל רופא מטפל מומחה, על מנת שייתן את הייעוץ הנכון ביותר, עבור כל מטופל ומטופל.

ד"ר עדי מיכאלי היא רופאת עיניים, מנתחת מומחית לניתוחי קטרקט וקרנית.

בואו לדבר על זה בפורום קטרקט בניהול עמותת לראות.