רפואת עיניים: טיפול תרופתי בנמ"ג

(0)
לדרג

תרופה שהוכחה כיעילה לטיפול באובדן ראייה מניוון מקולרי גילי אינה נכללת בסל התרופות. לאור מחירה היקר רבים נאלצים להתפשר על טיבו של הטיפול

מאת: פרופ' ענת לבנשטיין ופרופ' יובל יסעור

מחלת ה-AMD, אובדן ראייה מניוון מקולרי גילי או נמ"ג, היא מחלה של מרכז הראייה, אשר ללא טיפול גורמת לראייה ירודה מאד ואף לעיוורון. התרופה היחידה שהוכחה במחקר מדעי מבוקר כיעילה לטיפול במחלה זו, אושרה על ידי ה-FDA (מנהל התרופות והמזון האמריקאי) ונרשמה בפנקס התרופות בארץ, אינה כלולה בסל התרופות, ורופאים רבים נאלצים להמליץ למטופליהם להיעזר בתרופה אחרת, שלא נבדקה ואינה רשומה בפנקס התרופות, כיוון שאין ביכולתם לממנה.

מחלת הנמ"ג, ניוון מרכז הראייה ברשתית הקשור לגיל (AMD), הוא הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה ולקבלת תעודת עיוור בקרב אנשים בני 50 ומעלה בעולם המערבי. שכיחות המחלה עולה ככל שהגיל מתקדם, וההערכה היא שבשנת 2020 ילקו במחלה 8 מיליון מבוגרים בני 65 ומעלה בארה"ב. גם בישראל הולך מספר החולים ועולה, וההערכה היא שאחד מכל שישה מבוגרים מעל גיל 65 ילקה באחת מדרגות המחלה.

פריצת דרך

פריצת דרך נחשונית בטיפול במחלה אירעה בחודש יוני 2006: מנהל התרופות והמזון האמריקאי אישר לחולי נמ"ג את השימוש ב-Ranibizumab (לוסנטיס). תרופה זו גם זכתה להימנות על עשר פריצות הדרך המדעיות החשובות שנקבעו על ידי המגזין Science לשנת 2006. מספר מומחי רשתית אף השוו את חשיבות פריצת הדרך של התרופה לגילוי הפניצילין.
לוסנטיס היא תרופה ביולוגית המבוססת על חלק של נוגדן חד-שבטי הומני (נוגדן שיוצר במעבדה שמקורו בתא אחד של מערכת החיסון האנושית), הפועל באופן ממוקד למניעת היווצרותם של כלי דם חדשים באזור המקולה, מרכז הראייה ברשתית. התרופה נקשרת לחלבון VEGF, היא מוזרקת לחלל הזגוגית במרווחים של כחודש-חודשיים בין הזרקה להזרקה, עד לנסיגת כלי הדם הפתולוגיים, וכך היא עוצרת את התקדמות המחלה, ולעיתים מאפשרת גם שיפור בנזק שכבר נגרם לרשתית.

לוסנטיס היא התרופה היחידה שנבדקה במחקר מדעי מבוקר, ושיעילותה ובטיחותה הוכחו באופן מדעי, ולכן אושרה לשימוש ונרשמה על ידי משרד הבריאות. האישור התבסס על המחקרים המבוקרים בני השנתיים אשר בדקו את יעילותה ובטיחותה של התרופה. תוצאותיהם של מחקרים אלה פורסמו בספרות רפואת העיניים ברחבי העולם. אחד המחקרים החשובים ביותר בנושא הוא זה שהתפרסם במגזין New England Journal Of Medicine, אשר מצא כי אצל 96% מהחולים נשמרה יציבות הראייה ונבלמה התדרדרותה, ואצל 40% מאלה אף נצפה שיפור בראייה.

חור בסל התרופות

כיום, תרופה נוספת הנמצאת בשימוש אצל חולי נמ"ג היא האווסטין, אשר פותחה ונועדה לחולי סרטן המעי הגס בלבד, ואשר נושאת את אזהרת ה-FDA באשר לתופעות לוואי ווסקולריות.

יעילותה של תרופה זו לטיפול בניוון הרשתית הקשור לגיל לא נבדקה באופן מבוקר, ועל אף הניסיון הרב שהצטבר בשימוש בה, אין ספק כי הלוסנטיס היא התרופה היחידה המוכחת מדעית כיעילה לשימוש בעצירת מחלת הנמ"ג ושיפור הראייה בקרב חולים.

העובדה שהלוסנטיס אינה כלולה בסל התרופות מקשה לעתים קרובות מאד על הרופאים, מכיוון שהמלצה על השימוש בה כרוכה בעלות כספית גבוהה מאוד אשר אינה, במקרים רבים, ברת השגה עבור החולים.

הכנסת הלוסנטיס לסל הבריאות לאלתר תאפשר לרופאי העיניים בארץ לעמוד בשורה אחת עם רופאי העיניים במדינות המערביות המתקדמות, כמו ארצות הברית ורוב מדינות אירופה, שבהן מערכת הבריאות מאפשרת את השימוש בלוסנטיס.

פרופ' ענת לבנשטיין היא מנהלת מחלקת עיניים ופרופ' יובל יסעור הוא רופא במחלקת עיניים, המרכז הרפואי תל אביב.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות וטיפולים של הרשתית.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום