השתלת קרנית: טיפולים חדשניים

הקרנית (Coronea) הינה השכבה הקדמית ביותר של העין. היא בנויה מרקמה שקופה של קולגן ללא כלי דם ובעלת מבנה כיפתי מעוגל וסימטרי בדרך כלל. קוטרה כ-12.5 מ"מ, עוביה במרכז הוא כחצי מ"מ ועוביה בהיקף הוא כאחד מילימטר.

הקרנית אחראית על השבירה האופטית העיקרית של קרני האור החודרות לתוך העין, ולכן היא בעלת תפקיד מרכזי ביכולת מיקוד התמונה ברשתית העין. הרשתית הבנויה ממיליוני תאי עצב מעבירה את המידע לעצב הראייה ולמוח, ושם עובר עיבוד ופענוח. הקרנית מהווה רקמה שקופה לחלוטין ולכן כאשר בעקבות פגיעה היא מצולקת או בעלת מבנה מעוות תהיה הפרעה חמורה בהעברת קרני האור לתוך העין. כל מצב בו תהיה עכירות בקרנית יגרום לראיה מאד מטושטשת ובמקרים חמורים אף לעיוורון. התנאי העיקרי להשגת תמונה חדה ומדויקת הוא מבנה סימטרי של הקרנית ושקיפותה. הקרנית רגישה מאוד לכאב ולכן מגע בקרנית יגרום לסגירה מיידית של העפעף.

ניתוח השתלת קרנית נדרש במצב שבו יש עכירות בקרנית הפוגעת באיכות הראיה ובחדות הראיה. מצב זה יכול לקרות לאחר מחלות סיסטמיות שונות או מחלות עיניים. מצב זה אף עלול לקרות לאחר פציעה או לאחר ניתוחים שונים בעין. כמו-כן, הוא יכול להיגרם גם כתוצאה מפגם גנטי כזה או אחר בתינוק שנולד. במצבים אלה שימוש במשקפיים או בעדשות מגע לא יגרום לשיפור בראיה ורק החלפת הקרנית העכורה בקרנית שקופה תביא לשיפור בראיה.

ההערכה היא כי בישראל מבוצעים כ-1,000 ניתוחים של השתלת קרנית מדי שנה. אחת המחלות השכיחות הפוגעות בקרנית היא מחלה משפחתית הנקראת קרטוקונוס (קרנית חרוטית). במצב זה נגרמים שינויים הדרגתיים במבנה הקרנית - היא נעשית דקה יותר במרכזה ובחלקה התחתון ומקבלת צורת קונוס. עיוות זה גורם לקוצר ראייה ולאסטיגמציה (צילינדר) גבוהה שלא ניתן לתקנה בצורה מושלמת באמצעות משקפיים. מצב זה נגרם או בשל נטייה משפחתית או בשל אלרגיות וגירויים שונים לעין הגורמים לשפשופים חזקים של העין ולהתפתחות מצב דמוי קרטוקונוס.

ההשתלה מתבצעת לאחר שנמצאה קרנית מתאימה מתורם שנפטר. בניתוח הוותיק, מסירים את הקרנית הפגועה הוסרה ובמקומה מצמידים את הקרנית הבריאה, באמצעות תפרים. בשיטה זו ההחלמה ממושכת ביותר ותהליך השיפור בראיה איטי ודורש מעקב ממושך של הרופא המנתח. במקרים רבים נותרים צילינדרים גבוהים לאחר הניתוח, דבר המקשה על הגעה לחדות ראיה טובה או על התאמת משקפיים ועדשות מגע.

בשנים האחרונות פותחו שיטות בהן מחליפים רק את השכבה הפגועה בקרנית; לדוגמא שיטת DSEK שבה מוחלפת רק השכבה הפנימית של הקרנית שהיא שכבת תאי האנדותל. בניתוח זה מוחלפת שכבת תאי האנדותל או שמוסיפים תאי אנדותל במקרה של חסר בתאים אלה. מצב זה קורה לאחר ניתוחי קטרקט או במחלות תורשתיות מסוימות בהן יש ירידה במספר תאי האנדותל - מצב הגורם לבצקת בקרנית ולעכירות הפוגעת בראיה. הניתוח מתבצע מבלי לפגוע בצד החיצוני של הקרנית וסיכויי השתל הם טובים מאוד.

לאחרונה מתאפשרת השתלת קרנית בעזרת קרני לייזר בשיטת ה-IEK. על-פי שיטה זו ניתן לבצע את חיתוך הקרנית אצל התורם ואצל המקבל בעזרת קרן לייזר במכשיר האינטרלייז. החיתוך המדויק נעשה כך שמתכננים את צורת השתל ואת החיתוך בהתאם למחלה שבה מטפלים ובהתאם לממצאים ולפגיעה שיש בקרנית. חיתוך קרנית התורם תואם בדיוק לחיתוך שמבוצע על ידי הלייזר בעין של המקבל וללא שימוש בלהב כירורגי. בשיטה זו המנתח מבצע השתלה כמעט ללא תפרים, ההתאמה היא מושלמת ומאפשרת החלמה מהירה של הקרנית וחזרה לחדות ראיה טובה בזמן קצר יחסית.

לא תמיד צריך להשתיל את כל הקרנית; לעיתים העכירות ממוקמת באזור מסוים בקרנית או באחת מהשכבות בקרנית. במקרים אלה ניתן להשתיל רק את השכבה הדרושה מבלי להחליף את כל הקרנית. במקרים שמבצעים בשיטה זאת מספר תפרים, ניתן להוציאם לאחר זמן קצר יותר מאשר בשיטה הרגילה, מבלי לגרום לצילינדרים ועקמומיות שונה בקרנית המושתלת.

בשיטת ה-IEK ההשתלה מתבצעת בהרדמה מקומית באמצעות טיפות אלחוש והמושתל משתחרר לביתו זמן קצר לאחר הניתוח. לאחר הניתוח תישאר העין עם חבישה למספר ימים ולאחר מכן יש להגן על העיניים באמצעות משקפיים ביום ובלילה באמצעות המגן הפלסטי, כדי למנוע פגיעה בעין.

ניתוחי השתלת קרנית מבוצעים מזה עשרות שנים ועד לאחרונה בוצעו באותן השיטות אשר דרשו תקופת החלמה ממושכת, מעקבים רבים ואיכות ראיה שלא תאמה תמיד את הציפיות של החולה והרופא.

בשיטות החדשות שפותחו בשנים האחרונות, נפתחו אפשרויות נוספות לרופאי העיניים לבצע השתלות אשר מקצרות את תקופת ההחלמה ותורמות לאיכות הראיה ולאיכות החיים של החולים הזקוקים להשתלות קרנית.

ד"ר שמואל לוינגר הוא מנהל "עיניים" - רשת מרכזים רפואיים ואופטיקה.

בואו לדבר על זה בפורום בריאות העין.