גלאוקומה: תרופות, לייזר או ניתוח?

כשלושה אחוזים וחצי מהאוכלוסייה בגיל 40-80 תחלה בגלאוקומה (בעברית: "ברקית") - קבוצת מחלות הפוגעת בסיבי עצב הראייה. ברוב המקרים, התפתחות המחלה קשורה בלחץ תוך עיני מוגבר. למעשה, מדובר בסיבה הנפוצה ביותר לעיוורון שניתן למנוע אותו. ברוב המקרים, גלאוקומה היא מחלה נטולת סימנים. אובדן הראייה הדרגתי - וכאשר הוא מתבטא רק בעין אחת, על פי רוב החולים אינם שמים לב לכך, אלא בשלבים מאוד מאוחרים, כאשר כבר איבדו את רוב שדה הראייה.

במאמר זה, נבחן את גורמי הסיכון לגלאוקומה, נסביר כיצד מאבחנים את המחלה ונסקור את דרכי הטיפול במחלה.

מהי מחלת הגלאוקומה?

מדובר במחלה הגורמת להרס הדרגתי בסיבים המרכיבים את עצב הראייה. עצב הראייה מעביר מידע - מהעין למוח. במקרה שכל הסיבים של עצב הראיה נפגעים, העין לא תוכל לראות. אכן, מדובר במחלה העלולה לגרום לעיוורון מלא ובלתי הפיך.

מהם גורמי הסיכון של המחלה?

גורם הסיכון המרכזי של המחלה הינו לחץ תוך עיני גבוה. בעין יש נוזל, המנוקז מהעין החוצה, אל מחזור הדם - דרך תעלות ניקוז. אנו יודעים שבתעלות הניקוז האלה יש לעיתים כל מיני הפרעות, הגורמות לנוזל לצאת מהעין בקצב איטי מדי, מה שגורם לנוזל להצטבר בתוך העין. בעקבות כך, נגרמת עליה בלחץ התוך עיני.

עליית הלחץ גורמת לפגימה בסיבים. נכון להיום, איננו יודעים לטפל בסיבים שנפגעו - והטיפול מיועד להורדת הלחץ התוך עיני. כלומר: אנו יודעים לטפל רק בגורם הסיכון, על מנת למנוע פגיעה בסיבים שעדיין לא נפגמו. לכן, חשוב לציין כי גילוי מוקדם של המחלה וקבלת טיפול בשלב מוקדם - מאוד חיוניים.

מהם הטיפולים המקובלים כיום לטיפול במחלה?

כאמור, יש לזכור כי כל הטיפולים הינם להורדת הלחץ בעין - ולא לטיפול בסיבי העצב. הטיפול הראשון הינו טיפול תרופתי. תחילה, נותנים לחולה טיפות עיניים; קיימים מספר סוגים של טיפות עיניים, שתפקידן הפחתת קצב הייצור של נוזל העין או האצת קצב ניקוז נוזל העין.

בשני המקרים, אנו מכוונים להפחתת הלחץ התוך עיני. הטיפול מתבצע בהתאמה לתרומתו להפחתת הלחץ, כך שאם סוג מסוים של טיפות עיניים פחות אפקטיבי או גורם לתופעות לוואי חריגות, מנסים סוג אחר (באופן חלופי, או במקביל).

מהם החסרונות ו/או תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי?

אחד החסרונות הברורים של השימוש בטיפות עיניים: מדובר בטיפול יום יומי. לעיתים, שימוש בטיפות עיניים "שורף" בעין; בנוסף, עלולים להיגרם אלרגיות, נפיחויות וגירודים. כלומר: לעיתים, השימוש בטיפות עיניים איננו נוח ונעים לחולה.

משך הטיפול תלוי במידת הצלחתו. לכן, חולה גלאוקומה צריך להיות תמיד תחת בקרה רפואית, בטווח זמן שנע בין שלושה חודשים לבין שישה חודשים.

יש לציין כי בחלק קטן מהמקרים, ניתנים כדורים לחולה. טיפול בכדורים הוא פחות מומלץ, הוא מלווה לעיתים בתופעות לוואי, כגון: חמצת לדם, בעיות בכבד, בעיות בכליות ולכן ההעדפה היא לא להשתמש בהם. יחד עם זאת, הכדורים מאוד יעילים להורדת לחץ ולכן הם נרשמים. כטיפול חירום להורדה מידית של לחץ גבוה.

מהם הטיפולים הנוספים לגלאוקומה?

במקרה שהטיפול התרופתי איננו מצליח להוריד את הלחץ התוך עיני, נהוג לעבור לשיטת טיפול בלייזר. מדובר בשיטת טיפול די פשוטה, שניתן לקבל אותה במרפאה. לעיתים (כפי שנפרט להלן) הטיפול יעיל - ומסייע לשנה עד שנתיים.

קיימים סוגים שונים של גלאוקומה; לכן, יש מטופלים שיותר מתאים להם טיפול בלייזר - ויש מטופלים שהטיפול בלייזר פחות מתאים להם. כך או כך, חשוב לציין כי מדובר בטיפול פשוט למדי כמעט ללא תופעות לוואי.

הטיפול המשולב של טיפול תרופתי והטיפול באמצעות לייזר מביאים להפחתה לזמן מה בלחץ התוך עיני, בקרב 70% מהחולים. באחוזים הנותרים, אנו רואים כי הלחץ בעין איננו יורד - ובמקביל המחלה מתקדמת ומחמירה.

מה ניתן לעשות? האם ניתן לנתח גלאוקומה?

בשלב זה, נכנס שלב הטיפול - בניתוחים. יש ניתוח קלאסי, בו משתמשים למעלה מ-40 שנה, הנקרא Trabeculectomy (ניתוח סינון). רופא העיניים עשוי להמליץ על ניתוח - כטיפול ראשון, או במקרים שבהם הטיפול התרופתי או הטיפול בלייזר לא הועילו והמחלה מחמירה.

במהלך הניתוח, נוצרת תעלת ניקוז חדשה בעין, העוקפת את הסתימה במערכת הניקוז החולה. כך, ניתן להשיג ירידה בלחץ התוך עיני, עד לערך שבו המחלה לא תוסיף להתקדם. ניתן למדוד את הלחץ בתוך העין במכשירים שונים כמו הטונומטר הנמצא במרפאה של רופאי העיניים ומודד את הלחץ ביחידות של מ"מ כספית. הלחץ התקין בעין בבני אדם בוגרים נע בין 9 ל-21 מ"מ כספית.

הטיפול מתבצע לרוב במסגרת אשפוז יום, בחדר ניתוח, בהרדמה מקומית; הניתוח אינו כרוך בכאב. משך הניתוח כחצי שעה. עם הזמן, תהליכי הצטלקות פיזיולוגיים עלולים לסגור את תעלת הניקוז; ואז יהיה צורך בפתיחה מחודשת של התעלה.

מהם הסיבוכים האפשריים במסגרת הניתוח?

הניתוחים הללו מאוד יעילים - ומצליחים ב-80% מהמקרים. יחד עם זאת, מדובר בניתוחים מאוד חודרניים. קיים סיכון לסיבוכים חמורים.

כעשרים אחוז מהניתוחים אינם מצליחים, כלומר יש חוסר הצלחה בהורדת הלחץ לאורך זמן. חלקם המועט של מקרים אלו מתאפיין בסיבוכים הדורשים טיפול. לרוב מדובר בסיבוכים מוקדמים כגון ירידה חזקה מדי בלחץ התוך עיני, דימומים קלים או חוסר זמני של ירידת לחץ. ברוב המקרים ניתן לטפל בסיבוכים מוקדמים אלו בהצלחה טובה. חלקם הקטן של הסיבוכים - פחות מאחוז אחד הינם סיבוכים קשים כגון דימומים קשים או זיהומים שיכולים לפגוע בראייה.

האם יש חידושים בתחום ניתוחי הגלאוקומה?

בשנים האחרונות, נכנסו כל מיני חידושים שעוזרים לנו לבצע את הניתוח בצורה מיטבית, פחות חודרנית. כך, במקרים מסוימים, המנתח עשוי למקם צינורית צרה בעין, על מנת לאפשר ניקוז חליפי של הנוזל התוך-עיני (Ex-Press, Ahmed); ובנוסף, מתאפשרת למנתח יכולת לווסת את זרימת הנוזל לעין.

ניתוח חדשני בו אנו עושים שימוש הינו ניתוחXEN : בניתוח זה, צינורית קטנה באורך שישה מ"מ, דקה ועדינה (כעובי השערה), עשויה ג'לטין - מושתלת באזור התת-לחמיתי.

צינורית זו יוצרת דרך חלופית לניקוז נוזלים מהעין, המצטברים במחלת הגלאוקומה; הצינורית מובילה לירידה בלחץ התוך עיני. הניתוח מתבצע בפולשנות מזערית ומערב שטח מינימלי ברקמת העין.

בנוסף לתועלת המידית בירידה בלחץ התוך עיני, השתל החדיש 45XEN מעניק תועלת ארוכת טווח - בכך שהוא מאפשר שימור רקמת עין, במקרה שיהיה צורך בניתוח נוסף בעתיד. שימוש בצינוריות אלה מקטין משמעותית את היתכנות הסיבוכים בשיעור של 70 אחוז.

לסיכום: חשוב ביותר לבצע אבחון מוקדם, על ידי בדיקה שגרתית אצל רופא עיניים - במיוחד לאנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון. מחלת הגלאוקומה עלולה לגרום לפגיעה בלתי הפיכה בראייה. הטיפול במחלה נועד לעצור או להאט את התפתחות הנזק - ולשמר את המצב הקיים.

ד"ר זהר ברכה הוא מומחה לרפואת עיניים, מנתח קטרקט וגלאוקומה, במרכז הרפואי "שערי צדק" בירושלים.

סייע בהכנת הכתבה: רועי אלפסי, כתב Zap Doctors.