שבץ: זה קורה גם בעיניים

האם חוויתם לאחרונה ירידה בראייה, טשטוש ראייה או עיוות פתאומי בראייה שאינם מלווים בכאב? ייתכן שאתם סובלים מבצקת במרכז הראייה, הנובעת מחסימת וריד ברשתית העין. חסימה ורידית היא הגורם השני בשכיחותו למחלות כלי דם ברשתית, ושכיחותה עולה עם הגיל. ההערכה היא שכ-16.4 מיליון איש ברחבי העולם סובלים מבעיה זו.

רשתית העין, אותה שכבת התאים בחלק האחורי של גלגל העין, שממירה את האור לאותות עצביים, כוללת כלי דם ורידיים האחראים על ניקוז הדם והמחוברים בנקודות מסוימות עם כלי דם עורקיים. חסימת וריד נגרמת בגלל לחץ שמפעיל העורק על הווריד ומוביל להיצרות של הוורידים באזור ולירידה בזרימת הדם באזור עד להיווצרותו של קריש דם.

כיצד חסימת וריד ברשתית העין עלולה לפגוע בראייה?

חסימת הווריד ברשתית עלולה לפגוע בראייה בכמה דרכים:

1. עלולה להתפתח בצקת במרכז הראייה, הנובעת מהצטברות של נוזלים בתוך שכבות הרשתית.

2. עלול להיווצר אוטם (איסכמיה) בעקבות חוסר אספקת דם וחמצן ברמה מספקת לרקמות.

3. עלול להתפתח דימום בחלל הזגוגית בשל התפתחות כלי דם פתולוגיים חדשים ברשתית או בקשתית העין - האיבר המקיף את האישון, ובעקבות כך תחול עלייה בלחץ התוך-עיני. הראייה הולכת ומידרדרת ככל שמרכז הראייה מעורב יותר, והסיכוי לשיפור הולך וקטן. על כן חשוב מאוד להיבדק על ידי רופא עיניים באופן סדיר.

מהם הגורמים לחסימת וריד בכלי הדם ברשתית?

גורמי הסיכון לתופעה מגוונים וכוללים גיל, סוכרת, יתר לחץ דם, גלאוקומה בעין, צמיגיות יתר של הדם ועוד.

כיצד מתבצע האבחון של חסימת כלי דם בעין?

כדי לאבחן את הבעיה יש להיבדק אצל רופא עיניים, שיבדוק את חדות הראייה, את תגובת האישונים, הלחץ התוך-עיני ואת קרקעית העין בדיקה הכוללת הרחבת אישונים. אם הרופא רואה דימומים בפיזור כלי הדם הוורידיים, חסימה של וריד או בצקת ברשתית או במרכז הראייה, הוא יפנה את הנבדק לבדיקות מקיפות יותר.

אחת הבדיקות היא בדיקה בשם "פלורסאין אנגיוגרפיה", שבה מוזרק חומר ניגוד ומצלמה מיוחדת מצלמת את מילוי כלי הדם ברשתית. בדיקה זו יכולה להדגים את הווריד החסום, ולגלות גם דליפה מכלי הדם, דימומים ברשתית, אזורים של חוסר אספקת דם ועוד.

בדיקה נוספת היא OCT (Optical Coherence Tomography) - בדיקה לא פולשנית המודדת את עובי הרשתית ומראה אם ישנה בצקת במרכז הראייה.

מהם דרכי הטיפול בשבץ תוך-עיני?

למרבה הצער, אי אפשר לטפל בחסימת הווריד עצמה, אבל אפשר לטפל בסיבוכי המחלה שגורמים לירידה בראייה. בעבר לא היה טיפול יעיל לחולים הסובלים מבצקת במרכז הראייה או מהתפתחות של כלי דם לא תקינים ברשתית, אך בשנים האחרונות פותחו טיפולים חדשים יעילים המצילים חולים רבים מאובדן הראייה.

הזרקת סטרואידים: בשנים האחרונות פותח מעין שתל המוזרק לעין ומשחרר באטיות דקסמטזון לעין במינון של 700 מיקרוגרם. התכשיר מוזרק לאחר הרדמה מקומית ומתפרק בעין באטיות במשך שלושה עד חמישה חודשים. במחקר שנערך על טיפול זה נמצא שיפור בראייה בכמחצית מן המקרים.

להזרקת הסטרואידים יש גם תופעות לוואי, הכוללות התקדמות של הקטרקט בטיפול לאורך זמן, ועלייה זמנית בלחץ התוך-עיני. ניתן לשלוט בעלייה באמצעות טיפות להורדת לחץ זה.

הזרקת אנטי VEGF: פקטור הגדילה VEGF המופרש בחסימות ורידיות, גורם לשגשוגם של כלי הדם ומגביר את הדליפה מהם. ניתן להזריק לעין תרופות הנוגדות את ה-VEGF, ובהן בבקיזומב, רניביזומב ואפליברספט. הטיפול ניתן בהזרקה תוך עינית פעם בחודש, ומחקרים הראו כי בעקבותיו חדות הראייה משתפרת בקרב 60%-50% מהחולים.

טיפול לייזר: לפי מחקר BVOS, הסיכוי לשיפור בחדות הראייה בחולים שטופלו בלייזר במקרים של בצקת במרכז הראייה היה גבוה יותר לעומת חולים שלא טופלו. טיפול בלייזר מבוצע גם במקרים של נאו-וסקולריזציה רטינלית צמיחה של כלי דם חדשים לא תקינים. במקרי חסימה של ורידים, הלייזר מבוצע באזור החסימה עצמה, ובמקרים של חסימה מרכזית יבוצע הלייזר בכל היקף הרשתית.

ניתוח: בגלל ריבוי סיבוכים בניתוחים לפתיחת חסימת הווריד, הם אינם נמצאים כיום בשימוש רחב. כיום מבצעים ניתוחי ויטרקטומיה בעיקר במקרים של דימום בזגוגית או של היפרדות רשתית. כאשר הבצקת במרכז הראייה עמידה לטיפולים אחרים, יש מקום לשקול ויטרקטומיה.

ד"ר ריטה ארליך היא מומחית למחלות עיניים ומנתחת במרכז רפואי רבין.

בואו לדבר על זה בפורום בריאות העין.