טיפול בחדות הראייה

מחקר חדש שהתפרסם לאחרונה במגזין הרפואי "Retina", קובע כי קיימים הבדלים בטיפול בתרופה "לוסנטיס" לבין טיפול בתרופה "אווסטין" למחלת הנמ"ג (ניוון מקולרי גילי), הגורמת לאובדן הדרגתי של יכולת הראייה הממוקדת.

המחקר שתוצאותיו פורסמו לאחרונה, השווה בין תוצאות עובי מרכז הרשתית, לאחר טיפול קצר טווח בתרופה לוסנטיס לבין טיפול בתרופה אווסטין. הממצאים מצביעים על כך שהטיפול בתרופה לוסנטיס יעיל יותר.

המחקר נערך ב-6 מרכזים. 176 מטופלים חולקו לשתי קבוצות: קבוצה אחת טופלה על ידי שלוש זריקות תוך עיניות של תרופת הלוסנטיס וקבוצה שנייה קיבלה שלוש זריקות תוך עיניות של תרופת האווסטין. הרופאים ביצעו מדי חודש בדיקת עיניים, אשר כללה מעקב אחר חדות ראיה והדמיה ((OCT שבדקה את עובי הרשתית.

תוצאות המחקר הראו כי הטיפול בשלוש הזריקות של תרופת הלוסנטיס הביא להפחתה של 29.2% בעובי במרכז הרשתית, בהשוואה להפחתה של 20.9% בלבד עם תרופת האווסטין.

המחקר מצא כי חולים רבים יותר מקבוצת הטיפול בלוסנטיס השיגו שיפור משמעותי בבדיקת חדות הראייה, עובדה המלמדת על מגמת שיפור הראייה.

פרופ' חנא גרזוזי, מנהל מחלקת עיניים בי"ח בני ציון ויו"ר איגוד רופאי העיניים, אמר בתגובה לממצאים: "נתוני המחקר ידועים לי, ולאור הפרסומים האחרונים באשר ליעילותה המוכחת של הלוסנטיס, אנו מחויבים לעשות הכל על מנת לדאוג שחולי הנמ"ג יהיו זכאים לתרופה".

נמ"ג: נתוני רקע

ניוון מקולרי תלוי גיל היא מחלת עיניים כרונית שמהווה את הגורם העיקרי לעיוורון בקרב אנשים מעל לגיל 50. המחלה פוגעת בחדות הראייה המרכזית הדרושה לפעולות הכרחיות כגון: קריאה, כתיבה, זיהוי אנשים וכדומה. המחלה מהווה את העילה העיקרית לקבלת "תעודת עיוור" בעולם המפותח לבני 50 ומעלה.

בישראל חיים כיום מעל ל-190 אלף חולים בנמ"ג, 20 אלף מהם חולים בשלב המתקדם של המחלה המכונה ה"שלב הרטוב". חולים אלה עלולים לסבול מפגיעה משמעותית בראייה המרכזית עד כדי אובדן ראייה בלתי הפיך, כבדות ראייה או עיוורון.

בואו לדבר על זה בפורום בריאות העין.