עין עצלה - מהן הסיבות לראיה לקויה?

הראיה מתפתחת אצל התינוק בשנת חייו הראשונה. תוך מספר חודשים הוא מגיע לחדות הראיה המקסימאלית (6/6), לראיית צבעים ולראיית עומק. התפתחות זו תלויה בכך שהעיניים בריאות, דהיינו שהמערכת האופטית והמערכת העצבית תקינות.

כאשר מערכות אלה מתפקדות כראוי, התינוק מסתכל סביבו ועל רשתית העין נוצרת תמונה ממוקדת. כאשר תהליך זה מתרחש בו זמנית בשתי העיניים, המערכת העצבית מעבירה את התמונות לקורטקס הראיתי, תמונות שתי העיניים מתמזגות וכתוצאה מכך מתקבלת ראיית העומק ומנח העיניים ישר, ללא פזילה.

התפתחות הראיה מתעצבת כבר בגיל הינקות. לשם היווצרות קשר תקין יש צורך בעין תקינה השולחת אותות למרכז המוח. ועל כן בגיל זה כל הפרעה יכולה לשבש את הגירויים למוח וכתוצאה מכך יכולה להתפתח עין עצלה או אמבליופית.

עין עצלה מוגדרת כעין בעלת חדות ראיה ירודה הנובעת מגירוי ראיה לקוי בגיל הרך, בתקופה שבה מתפתחת הראיה. לרוב, העין העצלה נראית כעין בריאה ותקינה וכל עוד לא תיבדק, היא לא תעורר כל חשד לראיה לקויה.

כאשר לא נוצרת תמונה חדה על הרשתית, הקורטקס הראיתי מזהה תמונה לא ברורה וחדות הראיה בעין זו ירודה. מצב זה מתרחש כאשר העין זקוקה למשקפיים, כדי למקד את האובייקט עליו מסתכל הילד על הרשתית. בעיות תשבורת אלה כוללות רוחק ראיה, אסטיגמציה וקוצר ראיה גבוה.

נתייחס כדוגמה לרוחק ראיה. ברוחק ראיה העין קטנה במעט מעין תקינה. מדובר במילימטר אחד עד שלושה מילימטרים. לא ניתן לאבחן זאת במבט על עיני הילד. כתוצאה מכך התמונה מתמקדת מאחורי גלגל העין ועל הרשתית הנמצאת לפני התמונה הממוקדת נוצרת תמונה מטושטשת. כאשר מדובר ברוחק ראיה של עין אחת בלבד, בעין התקינה מתקבלת תמונה חדה, ברורה וממוקדת והילד מתפקד טוב, ללא כל קושי ומגבלה, בעוד שהעין השנייה אינה מקבלת גירוי ראיה ראוי ותפתח ראיה לקויה. ילד וכל אדם בעל עין אחת מתפקדים ללא קושי ואינם מודעים כלל למגבלות בעין השנייה. בעיית המיקוד זהה במקרי קוצר ראיה גבוה או אסטיגמציה.

שכיחות בעיית העין העצלה מוערכת בכ-2%. לרוב מדובר בעין עצלה בעין אחת, אולם כאשר התשבורת חריגה בשתי העיניים תיתכן אמבליופיה בשתי העיניים. סיבה נוספת לעין עצלה היא הפזילה. כאשר ילד פוזל כל הזמן באותה העין, העין הפוזלת אינה מתמקדת על האובייקט עליו מסתכלת העין שאינה פוזלת. כתוצאה מכך, המקולה, האחראית על הראיה המרכזית אינה מקבלת גירוי ראיה כנדרש. המוח מדכא את התמונה המתקבלת מהעין הפוזלת ומונע ראיה כפולה. והעין הפוזלת בגיל הקריטי בו מתפתחת הראיה, תפתח ראיה לקויה.

סיבה נוספת לאי התפתחות ראיה תקינה עקב גירוי לקוי של הרשתית, היא הפרעה למעבר קרני האור לרשתית. במידה והתינוק נולד עם ירוד מולד (קטרקט), או קיימת עכירות בקרנית או צניחת עפעף המכסה את האישון, הגירוי שיגיע לרשתית יהיה מעוות ובמקרים אלה חדות הראיה תהיה גרועה מאד. המשותף לכל הפתולוגיות שהוזכרו, תשבורת חריגה, פזילה ומחסום לקרני האור, הוא שבמידה והאבחנה תבוצע בגיל מוקדם ניתן יהיה לשפר את חדות הראיה.

יש המכנים את העין העצלה כ-preventable blindness, מאחר וניתן למנוע את הראיה הלקויה אשר עלולה במקרים מסוימים להגיע עד עיוורון על ידי אבחון וטיפול מוקדמים. מאחר ובמקרים בהם התשבורת בעין אחת אינה תקינה ותפקוד ומראה הילד אינם מעוררים שום חשד לליקוי, האבחנה תעשה על ידי בדיקת עיניים.

כל ילד חייב להיבדק, רצוי בין גיל 6 חודשים לשנה. פרט למקרים בהם קיים ממצא קליני ברור, כפזילה, אישון לבן או סיפור משפחתי של בעיית עיניים. במקרים אלה עם הופעת הממצא, על התינוק להיבדק ללא דיחוי.

מקובל לבדוק את כושר הראיה אצל הילדים בגיל 3 שנים. עבודה שפורסמה לאחרונה הראתה ששכיחות העין העצלה גדלה ככל שהילד גדל. במקרים בהם הסיבה לעין העצלה היתה אניזומטרופיה, העין העצלה אובחנה באחוז נמוך אצל גילאי שנה ואילו אצל גילאי שנתיים ושלוש שנים העין העצלה אובחנה באחוזים גבוהים. לאור זאת ברור שהבדיקה האידיאלית של כושר הראיה של התינוק הינה עד גיל שנה. ניתן לבדוק תינוק בכל גיל, לאבחן את התשבורת המדויקת ואף להגדיר את חדות הראיה גם אצל תינוק בן יומו. ילד אשר לא נבדק בשנת חייו הראשונה צריך להיבדק בהקדם.

הטיפול יעיל בגיל הרך, הגיל שבו מערכת הראיה עדין בתהליך התפתחות. העיקרון בטיפול הוא לאפשר מיקוד ברור על פני הרשתית בעין העצלה. כאשר מדובר בבעיית תשבורת, מתאימים את המשקפיים להם נזקק הילד לעין העצלה או לשתי העיניים. במידה ולאחר הרכבת המשקפיים משתפרת הראיה, הילד ימשיך להרכיב משקפיים. במידה וחדות הראיה לא תשתפר עם הרכבת המשקפיים, יהיה צורך בחסימת העין הבריאה על ידי רטייה, כדי לאמץ את העין העצלה. כאשר העין עצלה עקב פזילה, חוסמים את העין שאינה פוזלת ומאלצים שימוש בעין הפוזלת.

כאשר קיימת הפרעה לחדירת קרני האור לעין יש לטפל במקרים אלה מידית, בחודשים הראשונים לחיי התינוק. אם הסיבה היא קטרקט יש לנתח את התינוק אף בחודש הראשון לחייו. עכירות בקרנית וצניחת עפעף יטופלו מידית. כאשר הליקוי בחדות הראיה אינו עמוק, ניתן לטשטש את חדות הראיה בעין הבריאה על ידי טיפות אטרופין ולמנוע אקומודציה בעין זו. העין העצלה תבצע את רוב מטלות הראיה ותשפר את חדות ראייתה. בעוד העין עם טיפות האטרופין לא תתפקד במבט לקרוב.

יש לזכור שכאשר הראיה הלקויה, הילד מוגבל, מתקשה לתפקד וזקוק לעידוד הן מצד ההורים והן מצד הגננת. לכן על המטפל/ת, ההורים והסביבה להיות מודעים שהטיפול אינו קל לילד והוא זקוק לעידוד וחיזוק. הטיפול בעין עצלה יעיל ככל שהילד צעיר יותר ומבוצע בדרך כלל עד סביבות גיל 7 שנים. יש הממליצים טיפול עד גיל 11 שנה. לאחרונה מבוצעים טיפולים בעין עצלה למבוגרים יותר. הטיפול הוא בשיטת הנוירויז'ן. טיפול זה מתרכז בשיפור הרגישות לניגודיות (contrast sensitivity) ובעיבוד אופטימאלי של תהליך הראיה במוח. הטיפול מיועד לגילאי 9 עד 55 שנה עם עין עצלה הנובעת מאניזומטרופיה (תשבורת שונה בכל עין), עם חדות ראיה בין 6/15 ל-6/30. בעקבות הטיפול חל שיפור בחדות הראיה אצל 75% מהמטופלים.

יש לזכור שתוחלת החיים גדלה ובגיל המבוגר שכיחות ניוון מרכז הראיה, טרומבוזה של הוריד המרכזי ברשתית די שכיחים. אנו נתקלים במבוגרים עם פתולוגיות אלה בעינם הבריאה אשר נותרו עם העין העצלה, אשר לא טופלה בילדותם.

הדרך היחידה לאבחן כל עין עצלה היא בדיקת עיניים בגיל הרך. מומלץ עד גיל שנה. הסיבות לעין עצלה הן בעיית תשבורת, פזילה והפרעה לחדירת קרני האור לעין.

פרופ' פנחס נמט הוא מנהל מרפאת ילדים ברשת מרפאות "עיניים".

בואו לדבר על זה בפורום בריאות העין.