פגים: עיניים להם ויראו

תינוק שנולד טרם זמנו, לפני השבוע ה-37 להיריון, נחשב לפג. ככל שתינוק נולד מוקדם יותר כן גדל הסיכון לאי בשלות מערכות שונות בגופו ולבעיות בהתפתחות הלב, הריאות, השרירים והעיניים. אצל הפגים ישנה שכיחות גבוהה יותר של מומים מולדים, אשר מסכנים את חייהם ופוגמים באיכותם. כיום הרפואה מצליחה להציל פגים שנולדים במשקל נמוך, כ-400-500 גרם, לאחר היריון קצר של כ-23-25 שבועות. פגים אלה סובלים מפגיעות רב-מערכתיות, בין היתר גם בעיניים. קיים קשר בין מחלות העיניים לשאר המחלות, המשקפות את חוסר הבשלות של המערכות השונות בגוף הפג.

פגים מצויים בסיכון מוגבר להתפתחות קטרקט, מחלה השכיחה בדרך כלל אצל מבוגרים מעל גיל 55 ונדירה מאוד בקרב ילדים. מחלת הקטרקט מאופיינת בכך שעדשת העין מאבדת את שקיפותה והופכת לעכורה. התופעה גורמת לטשטוש הראייה עד כדי צורך בהחלפת עדשת העין בעדשה מלאכותית, באמצעות ניתוח להסרת הקטרקט.

אם הקטרקט אינו מתגלה בעוד מועד, הדבר עלול לגרום להתפתחות "עין עצלה", תופעה המתרחשת בדרך כלל עקב פזילה או עקב הבדל במספר בין שתי העיניים. במצב של "עין עצלה", המוח מתעלם מהתמונה הפחות ברורה שנקלטת מהעין הנגועה, וכתוצאה מכך נפגמת חדות הראייה, הרגישות לניגודיות וראיית עומק. הטיפול בעין עצלה מתבצע בשנות חייו הראשונות של הילד תוך סגירת העין הבריאה לפרקי זמן הולכים ומתארכים, זאת כדי לעודד את המוח להשתמש בעין העצלה ולשפר את חדות הראייה שלה. טיפול מסוג זה אפשרי רק עד גיל 6. בגיל מבוגר יותר, ניתן להשתמש בשיטת הנוירו-ויז'ן (NeuroVision) ולטפל בעין העצלה בעזרת סדרת תרגילים עצמיים מול המחשב הביתי.

האבחון נעשה בבדיקה של רופא עיניים, אך חדי העין יוכלו להבחין בקטרקט ללא מכשירים כלשהם. אם העין נחשפת לאור פלאש (הבזק) והאישון ייראה לבן במקום השחור הנראה באופן רגיל, זהו סימן המעיד על קטרקט. ניתוח להסרת קטרקט מבוצע תחת הרדמה כללית, על-ידי יצירת חתך קטן בקרנית והחדרת עדשה מלאכותית לתוך העין במקום העדשה הפגומה. העדשה שהוחלפה תישאר בדרך כלל לכל החיים, אך יש מצבים בהם נדרש להחליפה.

מחלת עיניים נוספת שאופיינית לפגים, בעיקר לאלה שנולדו לפני השבוע ה-27, היא רטינופתיה של פגות (Retinopathy of Prematurity) ROP. המחלה מאופיינת על-ידי צמיחת כלי דם פתולוגיים (בלתי תקינים) ברשתית העין. כלי הדם אינם מתפתחים במלואם ואינם מגיעים להיקף הרשתית. בדרגה הקלה לא תיפגע איכות הראייה, ורק יידרש מעקב על ידי רופא עיניים. בדרגה הקשה יותר תידרש צריבה בלייזר של כלי הדם הפגועים. במקרים מורכבים, בעקבות הפגיעה בכלי הדם, הרשתית עלולה להתנתק מגלגל העין, דבר שמחייב ניתוח לאיחויה.

כיום יש אפשרות לטפל בכלי הדם ברשתית באמצעות הזרקת תרופה בשם אווסטין, אשר מעכבת את צמיחת כלי הדם ברשתית והתפתחות ה-ROP. לעיתים יש צורך לחזור על הטיפולים באמצעות לייזר או בעזרת זריקות נוספות של אווסטין, כדי להשיג תוצאה אופטימאלית.

לפגים שנולדו עם רטינופתיה יש סיכוי גדול יותר לפתח פזילה. פזילה מאופיינת בכך ששתי העיניים אינן מתמקדות באותו הכיוון. בעוד שהעין הבריאה ממוקדת לכיוון אליו מופנה המבט, העין השנייה מסתכלת לכיוון אחר. אצל פגים ותינוקות, פזילה גורמת בדרך כלל גם להתפתחות עין עצלה, ולפגיעה ביכולת ראיית העומק (תלת-מימד). לכן רצוי לתקן פזילה כבר בחודשים הראשונים לחיים, באמצעות ניתוח לשינוי מיקומם של השרירים החוץ עיניים, המחוברים לחלק החיצוני של גלגל העין, בהתאם לסטייה של גלגלי העיניים. זאת במטרה ששתי העיניים תתמקדנה באותו הכיוון באופן מתואם, והפזילה תקטן בהרבה או תיעלם לחלוטין.

ככל שהפג קטן יותר, הוא יזדקק בדרך כלל לעזרה נשימתית ולריכוזי חמצן גבוהים יותר. מכיוון שנמצא קשר בין ריכוז גבוה של חמצן בדם לבין סיבוכים בעיניים, מומלץ להשתמש בחמצן בריכוז נמוך ככל שניתן. הטיפול בפגים מורכב ביותר. מחד חשוב לשמור על ריכוז חמצן שיספק את צרכיו של הפג מבחינת מצבו הכללי, ומאידך יש לשמור על ריכוז נמוך ככל האפשר כדי להפחית את הסיכון לסיבוכים בעיניים. לכן ככל שהפג קטן יותר ומערכות גופו פחות בשלות, הסיכון לסיבוכים ולפגיעה בראייה גדול יותר.

ד"ר שמואל לוינגר הוא מנהל רפואי של רשת "עיניים", יועץ ומטפל בפגים בבית החולים "ביקור חולים" בירושלים

בואו לדבר על זה בפורום בריאות העין.