מה גורם לראייה ירודה?

כבדי ראייה הם אנשים אשר סובלים מליקוי ראייה חמור בשתי העיניים, אשר אינו ניתן לתיקון בעזרת עדשות מגע או משקפיים קונבנציונאליים. כבדי ראייה סובלים באופן משמעותי מחדות ראייה ירודה, שלעתים אף נחשבת על פי חוק לעיוורון, למרות שעדיין יש להם יכולת ראייה מסוימת. ראייתם לקויה עד כדי כך שהם מתקשים לקרוא גם אותיות גדולות, מתקשים בצפייה בטלוויזיה, זיהוי פנים, זיהוי כתוביות ברחוב, מספרי אוטובוסים וכד'.

הבעיה יכולה להיות בכל גיל אך היא אופיינית בדרך-כלל לאנשים בני 60 ומעלה, כחלק מהתופעות הקשורות בהתבגרות וכן כתוצאה ממחלות שונות בעיניים, אשר יכולות לגרום למצב של כובד ראייה. לרוב מדובר במחלות תורשתיות המתפתחות בשלב מאוחר יותר בחיים וגורמות נזק לעצבי הראייה, או במחלות מתמשכות, הגורמות להרס הרשתית.

אחת המחלות הגורמות לראייה ירודה היא הגלאוקומה (ברקית), שהחולים בה סובלים מנזק איטי ומתמשך לעצב הראייה. בחלק גדול מהמקרים נגרם הנזק מליקוי בניקוז הנוזלים מן העין. כאשר קצב הפרשת הנוזלים עולה על קצב הניקוז, נוצר לחץ הגורם לנזק לעצב הראייה. יש גם עדויות לכך כי במחלה זו, יש הפרעה בזרימת הדם לעצב הראיה. המחלה עלולה לתקוף ללא התראה מוקדמת וללא כל סימנים מעוררי חשד. אם המחלה אינה מאובחנת בזמן, היא עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך עד לכדי עיוורון. כאשר המחלה מתקדמת מוגבל החולה בפעילויות המחייבות שדה ראייה מלא כמו נהיגה. כיום קיימות מספר רב של תרופות יעילות, וכן גם טכניקות כירורגיות חדשניות להפחתת הלחץ התוך עיני במטרה למנוע הידרדרות המחלה, אולם הנזק שכבר נגרם הינו בלתי הפיך.

מחלות שכיחות יחסית אשר יכולות לגרום להרס הרשתית, הן ניוון מקולרי תלוי גיל (נמ"ג) ורטינופטיה סוכרתית שהינה מחלת רשתית הנובעת ממחלת הסוכרת. בדרך כלל לשתי המחלות הללו אין סימנים מורגשים בשלבים הראשונים, ובמידה ולא מאבחנים אותן בזמן ומעניקים טיפול שיעכב את התדרדרות הראייה, התוצאה תהיה ראייה ירודה עד לכדי עיוורון.

הרשתית הינה הציפוי הפנימי של העין ומכילה תאי עצב ולכן לא ניתנת להחלפה או השתלה. תאי עצב אלה קולטים את האור ומעבירים אותו למוח. במרכז הרשתית מצויה המקולה, האחראית על קליטה ועיבוד של מירב המידע המגיע למוח מהעין. היכולת לראות בקריאה, בנהיגה, בזיהוי פנים ובכל ראייה מדויקת אחרת מתבצעת במקולה. ניוון מקולרי תלוי גיל מהווה את הסיבה השכיחה ביותר לאובדן ראייה חמור בעולם המערבי בקרב בני 50 ומעלה, ושכיחות המחלה עולה עם הגיל.

המחלה יכולה להשפיע על ראייתו של החולה במספר אופנים: ירידה בחדות הראייה המתבטאת בטשטוש וערפול, הפרעה בעיקר במרכז שדה הראייה, ראייה מעוותת של קווים, אובייקטים, טקסטים, ירידה ברגישות לניגודיות (קונטרסט) ולכן צבעים נראים דהויים. בנוסף, ישנה הסתגלות איטית מאד במעבר מחושך לאור ולהפך. במצב הקשה ביותר של ניוון המקולה, היא נהרסת וראייתו המרכזית של החולה נפגעת באופן קשה. במקרה זה הראייה ההיקפית נשארת ובעזרת ציוד אופטי מיוחד ניתן להסתדר בביצוע פעולות בסיסיות.

מחלה נוספת הגורמת לראייה ירודה היא קטרקט (ירוד), אשר מתבטאת בעכירות עדשת העין. שכיחותה עולה עם הגיל כחלק נורמאלי של תהליך התבגרות העדשה. תפקידה של העדשה למקד את האור החודר דרך האישון על גבי הרשתית; כאשר היא נפגעת, משתבש מעבר קרני האור התקין אל תוך העין, וכך למעשה נוצר באופן הדרגתי טשטוש ראייה, אשר כמו המחלות שהוזכרו, יכול להקשות על ההתנהלות היומיומית של החולה ואף עלול להוביל לעיוורון.

עד לפני מספר שנים הסובלים ממחלת הקטרקט נאלצו להתמודד עם אי הנוחות הכרוכה בהזדקקות לאביזרים אופטיים עם מספרים גבוהים. אולם, טכנולוגיה מתקדמת מאפשרת פיתרון ניתוחי יעיל ובטוח, המלווה בהשתלת עדשה תוך עינית מלאכותית, המאפשרת איכות ראייה טובה (עם או ללא משקפיים). כמו כן, יש כיום עדשות מולטיפוקליות תוך עיניות היכולות להתאים לאנשים בתנאים שונים ולאפשר תלות מינימאלית במשקפיים לאחר הניתוח.

מלבד מחלות עיניים אלו המופיעות בדרך כלל אצל מבוגרים, ישנן מספר רב של מחלות עיניים תורשתיות המופיעות בילדות או בסמוך ללידה, כמו לבקנות של העיניים, קטרקט מולד ועוד. מחלות אלו מתבטאות בראייה ירודה שלעיתים ניתן לפתור באמצעות ניתוח ולעיתים באמצעות ציוד אופטי מיוחד לכבדי ראייה.

במקרים בהם לא ניתן לטפל בראייה הירודה באמצעות ניתוח, על מנת לאפשר לחולה ביצוע פעולות בסיסיות, כגון: קריאה, צפייה בטלוויזיה, התנהלות בסיסית באופן עצמאי בבית ובחוץ, יש להתאים למטופל ציוד אופטי ואלקטרוני מיוחד.

לסיכום, מציין עדי קרמר, אופטומטריסט מומחה בשיקום ראייה ירודה, במרכז אופטיקה "תשר געש", כי "בפני כבדי הראייה קיימים מספר אפשרויות. הפתרונות האופטיים והאלקטרוניים לקריאה כוללים מנעד רחב, החל ממגדלות פשוטות לקריאה המצוידות בתאורה ועד לציוד אלקטרוני המתחבר למחשב נייח או נייד ולטלוויזיה, לרבות מצלמות טלוויזיה במעגל סגור המתחברות למסך מחשב ומאפשרות לקבל את הטקסט המבוקש באותיות גדולות באופן מיוחד, על מנת לאפשר לשוב ולקרוא.

עבור הסובלים מעיוורון קיימים פתרונות נוספים כגון: מערכות ברייל וקול - תוכנות קוראות מסך המספקות פלט קול ו/או על גבי צג ברייל אלקטרוני, מחשבי כף יד ומדפסות ברייל, מערכות לסריקה והקראה בעברית ועוד".

ד"ר נדב בלפר הוא מנתח בכיר במרכז הרפואי "עיניים", מנהל מרפאת עיניים במרפאות חוץ בסורוקה, רופא בכיר ומנתח במחלקת עיניים במרכז האוניברסיטאי סורוקה.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום בריאות העין
פורום הסרת משקפיים ושיפור הראייה