זוגיות ומיניות לצד המוגבלות

הכמיהה לזוגיות והרצון במימוש מיני משותפים לכל בני האדם. "מיניות" ו"זוגיות" הם מושגים הכוללים בתוכם את הצורך בקרבה, חום, הפגת בדידות, תחושת שייכות, אינטימיות, אהבה והנאה ממגע ארוטי מיני. כמובן, גם אנשים עם מוגבלויות שונות כמהים לזוגיות ומגע מיני - אך הם נתקלים בחסמים שונים, לרבות חסמים תרבותיים, משפחתיים וחברתיים. במאמר זה, נעסוק בהיבטים ייחודיים אלו.

זוגיות ומיניות: מדוע מדובר בחלק כה עמוק וחשוב של הקיום האנושי?

עוד מימיו של פרויד ידוע כי היכולת לאהוב ולחוות עונג מיני הינה מרכיב בלתי נפרד בבריאות הנפשית. אנו חיים בעידן דיגיטלי, שבו שיעורי הבדידות רבים מנשוא. זאת, בייחוד בקרב נשים וגברים עם מוגבלות.

מהן ההתפתחויות שהתרחשו בשנים האחרונות, בכל הקשור לזוגיות ומיניות של אנשים עם מוגבלות?

מראשית שנות ה-2000, גוברת המודעות לעובדה כי לבני אדם עם מוגבלויות יש צורך בזוגיות ובמיניות, בדומה לשאר בני האדם, בכל גיל.

קודם לכן, לא הכירו בצרכים המיניים של אנשים עם מוגבלויות, התעלמו מהם או הדירו אותם מהשיח על עונג. כיום, אנו מצויים בעיצומו של שינוי חברתי. כך, בעקבות השינוי, השאלה אינה עוד "האם לאנשים עם מוגבלויות יש צורך באינטימיות ומיניות" - אלא "איך ניתן לספק צורך זה".

מהם האתגרים הייחודיים עימם מתמודדים גברים ונשים עם מוגבלות בדרך לזוגיות ומיניות?

חינוך מיני חסר או מוטעה: האם המידע נגיש מבחינה טכנולוגית? ואם כן, האם המידע מותאם לצרכים הייחודיים של אותו אדם עם מוגבלות?

מיומנויות חברתיות ובין אישיות חסרות או לקויות: מחקרים מראים כי צעירים עם מוגבלות נוטים להיות מבודדים יותר מבחינה חברתית, נמצאים בפחות מעגלים חברתיים - ונוטים לצאת בגיל מאוחר יותר לדייטים, ביחס לצעירים ללא מוגבלות.

פגיעה בדימוי העצמי (בכלל) ובדימוי העצמי המיני (בפרט): האם אני "שווה"? האם אפשר לאהוב אותי, חרף המוגבלות? האם אני יכול להיות גם נכה וגם סקסי?
כל אלה מהווים כר פורה לספקות, פחדים ותפיסות מוטעות - ועשויים להוביל לוויתור והימנעות, ממימוש הפוטנציאל לזוגיות ומיניות. העדויות מצביעות על פער בהתפתחות המינית, בקרב מתבגרים/ות וצעירים/ות עם מוגבלות, ביחס לבני גילם. בנוסף, קיים עיכוב בהתפתחות המינית, בקרב גברים ונשים שלקו במוגבלות או חולי כרוני במהלך חייהם.

האם לאנשים עם מוגבלות יש סיכוי שווה ליצור קשר זוגי ומיני?

אתגר מרכזי הניצב בדרכם של אנשים עם מוגבלות הינו המפגש עם עמדות ותפיסות סטריאוטיפיות, הרווחות בחברה.

אנשים אלו נתפסים באופן קוטבי. מצד אחד: מקור לכוח והשראה; מצד שני: זקוקים לעזרה וחמלה. בהקשר של זוגיות ומיניות, הם עשויים להיתפס כילדים הזקוקים להגנה, מפני ההשלכות המסכנות של המיניות; או, לחלופין: מועמדים לא ראויים לנישואין או הולדה.

כך, באחד המקרים, שאל אותי מטופל צעיר אקדמאי, עובד ומשותק ב-4 גפיו: "מה אנשים רואים, כשהם מתבוננים בי? אולי הם רואים איש מתפקד ומעורר השראה? אולי הם רואים איש מסכן, הזקוק לעזרה? האם הם יכולים לראות מעבר למוגבלות - את הגבר המיני החבוי שם בפנים?".

לדעתי, השאלה החשובה היא האם אותו צעיר מסוגל לראות את עצמו כגבר מיני, או שמא הוא מוגבל על ידי התפיסות השליליות, אותן הפנים? טיפול פסיכולוגי מעניק לפרט כלים, חוזקות ותמיכה - שיסייעו לו בניהול מאבקיו, בדרך לצמיחה אישית ומימוש הכמיהה לחיות חיים מלאים.

מה תפקידם של הורים ובני משפחה בנוגע לתחומים אלו?

ראוי להדגיש את השפעתם המכרעת של הורים, בני משפחה ואנשי מקצוע המלווים תדיר גברים ונשים עם מוגבלות. בשיחות עם הורים ואנשי מקצוע, ניתן לראות את הימנעותם משיח על נושאים אלה, מתוך רצון לגונן מפני תחושות תסכול ואכזבה.

כמובן, עולה השאלה: אם אנשי המקצוע, מחנכים והורים - אינם מאמינים בכוחם של אנשים עם מוגבלויות לממש את הפוטנציאל לזוגיות ומיניות, כיצד ניתן לצפות מאנשים עם מוגבלות לעשות זאת? חשוב מאוד כי הורים ואנשי מקצוע ירכשו מידע, כלים והדרכה מקצועית בתחומים אלה, במטרה להנגיש את הדרך של ילדיהם ומטופליהם - לעולם הזוגיות והמיניות.

מהם העקרונות המנחים לטיפול בתחומי זוגיות ומיניות של אנשים עם מוגבלות?

מתן רשות לשיח על עונג: גם אם אין בידינו את כל התשובות, בנוגע לזוגיות ומיניות של בעלי מוגבלויות, חשוב להכיר בצרכים אלה - ולאפשר מרחב של חלימה, חשיבה ודיבור, כצעד ראשון לקראת מימוש בפועל. אמירה כגון "ייתכן שיש לך שאלות בנוגע לתפקוד המיני או בנוגע ליכולת ליצור קשר זוגי" - שתיאמר לאדם שמתמודד עם מוגבלות או חולי כרוני, עשויה להיות משמעותית, מרגיעה ומאפשרת מקום למחשבות, שאולי לא העז לבטא בקול.

מתן מידע, ניפוץ מיתוסים ותיקון אמונות שגויות: חיוניים לשם צמצום פערים בהתפתחות המינית של בעלי מוגבלויות. בנוסף, התערבויות אלה מפחיתות חרדה והימנעות - ומעודדות חקירה והתנסות, בזירה הזוגית-מינית.

ייצוג עצמי והצגה עצמית: האם, איך ומתי להציג את המוגבלות? מהן החוזקות של המטופל, חרף המוגבלות? מה המטופל/ת מחפש/ת בזוגיות? הנחת המוצא היא שהאדם עם המוגבלות הוא המומחה למוגבלות שלו. מטרת העבודה הטיפולית הינה "לחלץ" ממנו ידע זה - ולסייע בניסוחו והצגתו באופן המיטבי.

פיתוח ושכלול מיומנויות בין אישיות: היכולת ליצור קשר אינטימי, הקשבה לאחר, חיזור וכו' (בערוצי תקשורת שונים: צ'ט, שיחת טלפון, פנים אל פנים ועוד).

לסיכום: לבני אדם עם מוגבלויות יש צורך טבעי לחוות קשר זוגי ומיני, בדומה לשאר האוכלוסייה. יחד עם זאת, הם מתמודדים עם אתגרים תפקודיים, חברתיים ורגשיים ייחודיים, הנובעים באופן ישיר או עקיף מהמוגבלות שלהם. יש לסייע לקהילה זו לפתוח צוהר אל עולם הזוגיות והמיניות, לתת מידע תואם ונגיש - ולהקנות מיומנויות וכלים, שיסייעו בהתפתחותם המינית ויעניקו הזדמנות שווה למימוש עצמי, גם בתחומים אלה.

אורטל לוי היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת בקליניקה בת"א ובראש העין; מרצה בתכנית ההכשרה לטיפול מיני, באוניברסיטאות בר אילן וחיפה.

סייע בהכנת הכתבה: רועי אלפסי, כתב Zap Doctors.