בעיות ראייה: כל החידושים הטכנולוגים
סובלים מקוצר ראייה (מיופיה), רוחק ראייה (היפרופיה), קטרקט, או מספר גבוה במיוחד? ניתוחי לייזר והשתלת עדשות - יכולים לסייע מאוד בכל המצבים האלה. סקירת חידושים
מאמר שפורסם לאחרונה בכתב העת EURO TIMES, תחת הכותרת "מגיפת המיופיה", מצביע על עליה דרמטית בעולם כולו, בהיקף קוצר הראייה (מיופיה), לאורך 30 השנים האחרונות.
עד כמה גדלו ממדי קוצר הראייה בעולם?
לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מדובר בעליה בשיעור 23% במיופיה באוכלוסייה העולמית, עם צפי לעליה של עד 50% בשנת 2050.
קוצר הראייה מתפשט בעיקר בקרב האוכלוסייה האסיאתית, שם היקף התופעה גבוה אפילו יותר - וגם המיופיה עצמה גבוהה יותר. התופעה הולכת וגדלה: 50% בקרב ילדים בוגרים בארה"ב ובאירופה; ו-90%-95% במזרח אסיה - הופכת את קוצר הראייה למגיפה של ממש.
ניתוחי הלייזר עברו בשנים האחרונות שיפורים טכנולוגיים רבים. צילום: שאטרסטוק
מה ניתן לעשות, כדי לבלום את מגיפת קוצר הראייה?
רופאי העיניים מסמנים מספר פתרונות אפשריים, להתגברות על התופעה: עבור ילדים, מומלצת יותר פעילות בחוץ - שתאפשר יותר חשיפה לאור בהיר, עבור תלמידים ומבוגרים - פחות עבודה לקרוב מול ספרים ומסכים, במשך זמן ממושך.
ילדים קצרי ראייה יהפכו ככל הנראה למבוגרים בעלי ליקויי ראייה, הזקוקים למשקפיים או לעדשות מגע לתפקוד יומיומי לרחוק, לקרוב ולשימושי מחשב.
כיצד ניתוח לייזר עשוי לסייע במאבק במגיפת קוצר הראייה?
מעבר לפתרון של משקפיים ועדשות מגע, פתרון נוסף ל"מגיפה", עבור מבוגרים בני 18 ומעלה, הינו ניתוח לייזר, להסרת משקפיים ולתיקון ראייה. מדובר בניתוח שעבר בשנים האחרונות כברת דרך ארוכה של שיפורים טכנולוגיים.
הסרת משקפיים היא אחד הנושאים בהם מופיעות בכל שנה טכנולוגיות מתקדמות, אשר הושקע זמן רב בפיתוחן, במטרה לשפר את הראייה; ובמטרה להפוך את הניתוחים לבטוחים ולמדויקים יותר ולהפחית ככל האפשר את הסיבוכים ותופעות הלוואי של הניתוח.
מהו האתגר הגדול הניצב בפני רופאי העיניים?
האתגר של ימינו הוא לתת מענה לכל המטופלים - צעירים, גילאי הביניים ומבוגרים. רופא העיניים צריך להיות מעודכן מאוד ולבחור את השיטה והגישה הנכונה לכל מטופל, בהתאם לצרכיו וסגנון חייו. אנו חיים בעידן בו הטכנולוגיות הן מונחות לייזר, ממוחשבות ומדויקות ביותר - ומותאמות אישית, לכל מטופל ומטופל.
מהם החידושים הטכנולוגיים המשמעותיים ביותר, ב-15 שנים האחרונות?
ד"ר שמואל לוינגר, המנהל הרפואי של רשת "עיניים" וממובילי תחום ניתוחי הרפרקציה בישראל, מסביר: "משנת 2003 - ועד היום - חלו פיתוחים טכנולוגיים מרחיקי לכת, אשר שדרגו את הניתוחים, שיפרו את התוצאות והקטינו במידה משמעותית את הסיבוכים והסיכונים".
ד"ר לוינגר מרחיב: "בשנה זו, הפסקנו ברשת "עיניים", להשתמש בשיטת לאסיק, שהייתה נהוגה עד אז - והתחלנו להשתמש בשיטת INTRALASIK - חיתוך ממוחשב של המתלה. אותו חלון טיפולי מבוצע על ידי לייזר מסוג חדש - פמטוסקנד לייזר. כל ההליך נעשה על ידי שני מכשירי לייזר, בצורה מדויקת וממוחשבת, ללא סכין כירורגית. בשלב הראשון, האינטרלאסיק מבצע את פתיחת החלון הטיפולי בקרנית. ובשלב השני, מבוצע ליטוש הקרנית - המעצב מחדש את קמירות הקרנית; ובכך, משפר את הראייה של המטופל, על פי הנתונים של העין שלו. ניתוח זה מבטיח את התוצאה האופטימלית, אליה מטופל יכול להגיע".
מהם יתרונות שיטת האינטראלאסיק, על פני שיטת הלאסיק?
ד"ר לוינגר מפרט: "יתרונות שיטת האינטראלאסיק - על פני הלאסיק (שבוצע בסכין כירורגית): שיפור רב בבטיחות, פחות סיבוכים אפשריים במהלך הניתוח, סיכוי מופחת לטיפול חוזר, שליטה בעובי ה-FLAP, יכולת דיוק רבה יותר, יצירת מתלה דק - וחיסכון ברקמת הקרנית. כמו כן, קיימים יתרונות נוספים: החלמה מהירה, פחות תופעות לוואי (כגון: יובש וסנוורים) וחזרה מהירה לשגרה".
מהי פונקציית IRIS RECOGNITION? כיצד היא מועילה?
ד"ר לוינגר: "עוד מנפלאות הטכנולוגיה: מכשיר הלייזר בו אנו משתמשים כיום מגיע עם פונקציה הנקראת IRIS RECOGNITION - המאפשרת זיהוי מובנה של העין המטופלת, על פי הנתונים שנלקחו בבדיקת ההתאמה. קרי: היכולת לזהות את העין הנכונה והטיפול שתוכנן עבורה. פונקציה זו מבטיחה כי הטיפול ייעשה אך ורק בעין בה יש צורך לטפל - ולא ניתן לטעות ולנתח את העין השנייה".
האם אין סכנה כי העין תזוז במהלך הניתוח וכי הלייזר יגיע למקום לא נכון?
ד"ר לוינגר מרגיע: "בנוסף, ישנה טכנולוגיה הנקראת EYE TRACKER. זוהי טכנולוגיה המאפשרת לעקוב אחרי תנודות של העין, בכל רגע נתון בניתוח. גם אם העין זזה במהלך הניתוח, קרן הלייזר עוקבת אחר התנועה - וממשיכה את הטיפול במקום המדויק, שאליו היא מכוונת".
ד"ר לוינגר מוסיף ומפרט: "בשנת 2014, נכנס לשוק מכשיר העובד בשיטת הטרנס אפיתל אשר מלטשת באופן ממוחשב את פני שטח הקרנית, על ידי קרן הלייזר. כך, מתבצע תיקון ראייה בלייזר גם בטיפול על פני שטח הקרנית, ללא מגע יד אדם. במכשיר קיימת מערכת מעקב אחר העין, בשבעה ממדים הממקסמת את רמת הבטיחות של הניתוח (בהשוואה ל-4 ממדים במכשיר הקודם).
יתרונות השיטה: קיצור משמעותי של זמן הניתוח, בשל מהירות קרן הלייזר, החלמה מהירה ופחות כאבים בשל הקטנת שטח הליטוש, הקטנה משמעותית של תופעות לוואי, כמו יובש; וחזרה מהירה לראייה טובה".
האם גם רופאי עיניים עוברים ניתוחים להסרת משקפיים?
ד"ר עמי הירש, מנהל המרכז הרפואי " עיניים" בת"א ו"עתידים מדיקל סנטר", מנתח רפרקציה וקטרקט מסביר: "במחקר של איגוד הרופאים האירופאי והאמריקאי שנערך בשנים האחרונות נמצא כי 2,441 רופאי עיניים ומנתחי לייזר עברו ניתוח להסרת משקפיים בעצמם, במהלך העשור האחרון. כ-90% מהם ניתחו בני משפחה מדרגה ראשונה.
בישראל, רופאי רשת "עיניים" ניתחו עשרה רופאי עיניים ועוד אין ספור בני משפחה מדרגה ראשונה. הסיבה לאחוז הניתוחים הגבוה בקרב רופאי העיניים והמנתחים, היא באחוזי ההצלחה הגבוהים של הניתוח ותוצאות הראייה הטובה, המאפשרת להם לעבוד ולנתח בצורה מדוייקת.
ומה לגבי ניתוחי קטרקט?
המילה האחרונה בניתוחי עיניים הינה ניתוח קטרקט רפרקטיבי. הניתוח משלב הוצאת הקטרקט - העדשה העכורה, ביחד עם השתלת עדשות תוך עיניות מולטי פוקליות או טוריות, לתיקון המספר. כך, בניתוח אחד נפתרות שתי הבעיות - הן של הקטרקט והן של הראייה לקרוב ולרחוק. יש לציין, שניתן כיום לבצע ניתוח קטרקט גם באמצעות לייזר".
מהי התועלת שיש בהשתלת עדשה תוך עינית לבעלי מספרים גבוהים?
ד"ר לוינגר: "בשנת 2001, נכנסה לעולם של שיפור הראייה שיטה חדשה, המתאימה למטופלים צעירים, שאינם מתאימים ללייזר, הסובלים מליקוי ראייה גבוה במיוחד. מדובר בהשתלת עדשה תוך עינית - לבעלי מספרים גבוהים: מעל מינוס 10 או מעל פלוס 6. לאותם מטופלים לא היה פתרון ניתוחי עד אז. ברשת "עיניים", בוצעו מאז ועד היום כ-3,000 ניתוחים בשיטה זו. אנו משתילים עדשות מסוג ארטיזן או ארטיפלקס - בלשכה הקדמית של העין. בשיטה זאת, מגיעים לתוצאות ראייה טובות ביותר, תוך זמן קצר ביותר - מבלי לנגוע בקרנית. שיפור הראייה בשיטה זאת יציב - ונותר לשנים רבות".
בעבודה רבה מול מחשב מומלץ לבצע מדי שעה הפסקה לעיניים. צילום: שארטסטוק
מהם החידושים הצפויים בתחום ניתוחי העיניים, בשנים הקרובות?
ד"ר לוינגר: "לקראת השנים הבאות, אנו צופים מספר מגמות וחידושים משמעותיים, בתחום ניתוחי העיניים.
הנדסה גנטית - בעיקר גילוי הגנים האחראים להופעת המיופיה (שהינה גנטית בעיקרה). בעתיד, נוכל לזהות את הכרומוזומים הגורמים למיופיה - ולהחדיר את הגן החסר בעזרת וירוס ידידותי.
טיפולי לייזר בעדשת העין - יהפכו את העדשה לגמישה יותר - ובכך תישמר יכולת ההסתגלות שלה. נעשים כיום ניסויים בתחום זה בהצלחה, אפילו על בני אדם.
הסרת משקפיים - טכנולוגיית ה-SMILE תתפתח בעתיד; ותוביל את תחום הניתוחים הרפרקטיביים. הן החיתוך והן הליטוש של הקרנית צפויים להתבצע על ידי מכשיר אחד.
קטרקט - בתחום הטיפול בקטרקט, עיקר תשומת הלב תהיה לטיפות עיניים, הגורמות לנסיגת הקטרקט. המחקר בנושא נמצא בשלב של ניסויים על חיות מעבדה. ייתכן כי בעתיד לא נצטרך ניתוחי קטרקט כלל; וכי די יהיה בטפטוף של טיפות בלבד, כדי להעלים את הקטרקט".
האם יש עצות נוספות, לשמירה על בריאות העין?
ד"ר לוינגר: "בעידן בו כולנו משקיעים שעות רבות בצפייה במסכים - אשר ילכו ויתרבו בעתיד - עלול להיווצר יובש בעיניים, כתוצאה מבהייה ממושכת במחשב. אמנם עדיין אין לכך הוכחה מדעית מבוססת, אך קרוב לוודאי שעבודה רבה מול מחשב - עלולה להעלות את המספר של עדשות המשקפיים. לכן - ובצד המעקב אחר ההתפתחויות החדשות - מומלץ להוריד את העיניים מהמסך להפסקה של 10 דקות, אחת לשעה ולהסתכל רחוק לאופק".
לסיכום: תחום הטיפול בבעיות עיניים, באמצעות ניתוחי לייזר וטכנולוגיות חדישות - איננו שוקט על שמריו. מומלץ, כמובן, להתעדכן בכל החידושים. ועדיין: אין תחליף לשמירה על העיניים, באמצעות מנוחה מעת לעת - מעבודה ממושכת מול מחשב.
עכשיו, לאחר שסיימתם את קריאת המאמר הזה, תפרגנו לעצמכם הפסקה - ולכו להסתכל רחוק לאופק. כך תעניקו מנוחה לגב ולעיניים...
מוגש מטעם רשת עיניים(תוכן פרסומי)