אובאיטיס: לטפל - ולא לעצום עיניים

(6)
לדרג
תוכן מקודם

אובאיטיס היא מחלת עיניים דלקתית העלולה - בהיעדר אבחון וטיפול - לגרום לפגיעה קשה בראייה. מדריך מקיף אודות המחלה, לרגל חודש המודעות למניעת עיוורון (דצמבר)

רופאת עיניים ,מומחית למחלות עיניים
077-2310288 (מספר מקשר)

אובאיטיס (Uveitis) היא קבוצת מחלות דלקתיות, המערבות את הענביה (Uvea) וסביבתה. הענביה היא החלק הפנימי של העין - ומורכבת מהקשתית, הגוף הריסני והדמית (שכבה המכילה את נימי הדם).

מהם סוגי האובאיטיס השונים?

אובאיטיס קדמית - מקורה בקשתית ו/או בחלק הקדמי של הגוף הריסני; מערבת את החלק הקדמי של
העין.

אובאיטיס אמצעית - מקורה בחלק האחורי של הגוף הריסני ו/או החלק ההקפי ביותר של הרשתית ומערבת את זגוגית העין.

אובאיטיס אחורית - מקורה בדמית ו/או ברשתית ומערבת את הדמית ו/או הרשתית.

אובאיטיס המערבת את כל מקטעי העין - קדמית, אמצעית ואחורית.

המבנה האנטומי של העין
המבנה האנטומי של העין

מה עלול לגרום לאובאיטיס?

אובאיטיס יכולה להיות זיהומית - ולהיגרם בעקבות מגוון רב של מחוללים; או בלתי זיהומית - קשורה במחלות כלליות בגוף, המערבות גם את העין; או כמחלה בעין בלבד.

פעמים רבות - למרות בירור מקיף - אין מוצאים את הסיבה להתפרצות הדלקת. לעיתים, גילוי המחלה העינית מוביל לאבחנת מחלה בגוף, שלא הייתה ידועה קודם לכן.

מהם התסמינים הנפוצים של אובאיטיס?

התלונות המלוות את המחלה קשורות בסוג האובאיטיס.

אובאיטיס קדמית - ייתכנו אי נוחות, קושי להביט במקור אור ולעיתים הקרנת הכאב לראש, עין אדומה וירידה בראייה.

אובאיטיס אמצעית ואחורית - ייתכנו ירידה בראייה והפרעה בראייה (כגון: ראיית נקודות או צורות "צפות" בשדה הראייה). כאשר מופיעות תלונות אלה, חשוב מאוד להגיע לבדיקת עיניים מקיפה - כדי לאבחן את סוג המחלה ולקבל את הטיפול המתאים במהירות.

לשם אבחנת המחלה, חשוב להכיר את הרקע הרפואי של המטופל - מחלות במשפחה, מידע אודות שימוש בתרופות, חשיפה לבעלי חיים, טיולים בארץ ובעולם. אבחנת המחלה מתבצעת בבדיקת עיניים יסודית, במנורת סדק.

בבדיקה זו, אפשר לראות אם המחלה מערבת עין אחת או שתיים ולהגדיר את סוגה. על פי צורך, מבצעים בדיקות נוספות של העין: צילומי עיניים, הדמיה של איברים נוספים בגוף (כגון: חזה, אגן וראש) ובדיקות דם. חשוב להדגיש שהבדיקות הללו מותאמות לכל מקרה, באופן מושכל.

מה מאפיין אובאיטיס בילדים?

5%-10% מכלל חולי האובאיטיס הם ילדים מתחת לגיל 18. המחלות הקשורות באובאיטיס בילדים דומות לאלה שבמבוגרים. המחלה השכיחה ביותר בילדים, הקשורה באובאיטיס - היא דלקת מפרקים של גיל הילדות (Juvenile Idiopathic Arthritis - JIA).

מדובר במחלה מפרקית, המערבת בעיקר את הברכיים, הקרסוליים, מפרקי כף היד והמפרקים הקטנים בידיים וברגליים. בנוגע לעיניים - מדובר באובאיטיס קדמית, הנוכחת פעמים רבות ללא ממצאים בולטים (כגון: עין אדומה). פעמים רבות, הילדים אינם מדווחים על תלונות כלשהן.

כשליש מחולי ה-JIA עלולים לחוות פגיעה קשה בראייה. לכן, חשוב מאוד שילדים עם JIA ייבדקו בבדיקות עיניים שגרתיות. כאמור, פעמים רבות הילדים אינם חשים בשינוי בראייה - ואינם מתלוננים על כאבים. לכן, המחלה עלולה להתגלות - כשהיא כבר בשלבים מתקדמים. הטיפול באובאיטיס בילדים מחייב שיתוף פעולה ומעקב צמוד בין מומחים משני תחומים - מומחים באובאיטיס ומומחים במחלות ראומטולוגיות בילדים.

מהן דרכי הטיפול באובאיטיס?

טיפול באובאיטיס קדמית כולל טיפות עיניים ולעיתים משחות המכילות סטרואידים, הניתנות במינונים שונים, בהתאם לחומרת הדלקת. נוסף על כך, ניתנות טיפות המרחיבות את האישון ומרפות את שרירי הגוף הריסני, שמקל את הכאב ומונע סיבוך של היווצרות הידוקים של הקשתית לעדשת העין.

הטיפול באובאיטיס אמצעית ואחורית שונה, מאחר שבמצבים אלה הטיפול המקומי בטיפות אינו יעיל; ויש צורך בטיפול החודר טוב יותר לעין. האפשרויות הן הזרקת סטרואידים סביב העין או לתוך הזגוגית או מתן סטרואידים דרך הפה; ובמקרים קשים יותר, אף מתן תוך ורידי. עמוד התווך של הטיפול האנטי דלקתי הוא עדיין הטיפול בסטרואידים. זהו טיפול יעיל, אך עלול להיות כרוך בתופעות לוואי - בשל שימוש במינון גבוה או בשל שימוש ממושך. תופעות הלוואי כוללות עליית ערכי סוכר, שינוי במלחי הגוף, דלדול עצם והופעת שברים, השמנת יתר, שינוי במצב הרוח, הפרעות שינה והפרעה בגדילה (מהותית ביותר בילדים). במקרים שבהם הטיפול בסטרואידים איננו נותן את המענה או מלווה בתופעות לוואי - יש להוסיף טיפול אנטי דלקתי אחר, תוך הורדה הדרגתית של הטיפול בסטרואידים.

הטיפול באובאיטיס משנית למחלת JIA - דלקת מפרקים של גיל הילדות - מדובר באובאיטיס קדמית כרונית ולכן יש צורך בטיפול ממושך. מתחילים בטיפול בטיפות עיניים סטרואדליות ואם הן לא יעילות או שדרוש מינון גבוה שלהם לאורך זמן עוברים לטיפול בתרופה נוגדת דלקת, מקבוצת האנטימטבוליטים (מטוטרקסט). הטיפול ניתן באופן פומי או בהזרקה תת עורית או תוך שרירית, אחת לשבוע.

התחלת השפעת הטיפול הינה בין 6 ל-8 שבועות - ובתקופה זו יש להמשיך בטיפול בסטרואידים. במרבית המקרים התרופה יעילה, אך במצבים בהם התרופה איננה יעילה או מופיעות תופעות לוואי (כגון: פגיעה בתפקודי הכבד, שינוי בספירת הדם, בחילות, הקאות וכאבי בטן) - יש צורך בטיפול נוסף.

פעמים רבות אין מוצאים את הסיבה להתפרצות הדלקת. צילום: שאטרסטוק
פעמים רבות אין מוצאים את הסיבה להתפרצות הדלקת. צילום: שאטרסטוק

מהי הבשורה המשמעותית בחזית הטיפול הביולוגי?

בשנים האחרונות, הוחל שימוש בתרופות ביולוגיות (נוגדנים ספציפיים - כנגד חלבונים המעורבים בתהליך הדלקתי).

חלבון tumor necrosis factor-alpha (TNF-a) הוא בעל חשיבות רבה, בהיווצרות התהליך הדלקתי התוך עיני. נטרול פעילותו עשוי להביא לדיכוי התהליך הדלקתי. אדלימומב-יומירה (Humira) הינו נוגדן מואנש כנגד TNF-a, הניתן בהזרקה תת-עורית אחת לשבועיים. דיווחים אודות השימוש בטיפול ביולוגי זה בילדים עם אובאיטיס הופיעו לראשונה בשנת 2006. לאחרונה התפרסם מחקר בעיתון היוקרתי New England Journal of Medicine אשר בחן את היעילות והבטיחות בשימוש בטיפול ביולוגי, בשילוב עם מטוטרקסט, בילדים עם אובאיטיס קדמית משנית לדלקת מפרקים של גיל הילדות.

מה עולה מהמחקר החדש, אודות הטיפול הביולוגי?

המחקר הראה כי תוספת הטיפול הביולוגי הביאה לתוצאות טובות יותר - באחוז גבוה של המטופלים חלה שליטה על התהליך הדלקתי התוך עיני; והטיפול איפשר הפחתת הטיפול בטיפות סטרואידים ואף הפסקתו במטופלים רבים.

יומירה נכנסה לסל התרופות בשנה שעברה, כטיפול באובאיטיס שאיננה זיהומית, במבוגרים מעל גיל 18. התרופה הוגשה השנה לסל התרופות - כטיפול באובאיטיס שאיננה זיהומית, בילדים מעל גיל שנתיים.

לסיכום: אובאיטיס היא מחלה דלקתית המערבת את החלק הפנימי של העין ויכולה להופיע גם בילדים. המחלה השכיחה ביותר בילדים שעלולה לגרום לאובאיטיס היא דלקת מפרקים של גיל הילדות. ילדים החולים במחלה צריכים להבדק באפן תדיר על מנת לאתר אובאיטיס בשלבים מוקדמים בטרם יתפתחו סיבוכים. הטיפול במחלה כרוך בשימוש בטיפות סטרואידים ובמידה והטיפול לא יעיל דיו או שגורם לתופעות לוואי או שנדרש במינון גבוה של טיפות יש לעבור לטיפול באנטימטבוליטים (מטוטרקסט). הבשורה החדשנית היא שכאשר טיפול זה לא יעיל ניתן להציע טיפול נוסף באדלימומב-יומירה (Humira) - נוגדן מואנש כנגד TNF-a. טיפול זה מעלה את הסיכוי להשתלט על התהליך הדלקתי ולהפחית את השימוש בסטרואידים.

חודש המודעות למניעת עיוורון מצוין על ידי עמותת "לראות" המקדמת את חקר בריאות העין.

ד"ר זוהר חבוט-וילנר היא מנהלת שירות אובאיטיס ורופאה בכירה ביחידת הרשתית במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב); יו"ר חוג אובאיטיס, באיגוד רופאי העיניים בישראל.

רוצה לדרג?
זה יעזור לכל מי שייחפש מידע רפואי על התחום

עוד בתחום