ניתוח קטרקט: לכל שאלה - תשובה

ניתוח קטרקט הוא הניתוח הנפוץ ביותר בתחום רפואת העיניים. זאת, מכיוון שקטרקט (בעברית, ירוד - התעכרות של העדשה) מהווה תופעה נפוצה ביותר. ברוב המקרים, התפתחות הקטרקט הינה תלוית גיל, אך יחד עם זאת, לעתים התעכרות העדשה היא תוצאה של חבלה לעין או על רקע טיפול תרופתי. כך, לדוגמה: ניתן לראות התפתחות קטרקט במטופלים המקבלים סטרואידים למשך מספר שבועות או חודשים. מצד שני ישנם גם מצבים בהם הקטרקט יכול להיות מולד.

כיצד ניתן לדעת אם נדרש ניתוח קטרקט?

התסמינים השכיחים שמטופלים מדווחים על רקע התפתחות קטרקט כוללים: ירידה באיכות ובחדות הראיה, סינוורים והילות בעיקר בלילה, שינוי מהיר של המספר במשקפיים. לעיתים בעת שהמטופל פונה לבדיקה של אופטומטריסט לא ניתן לשפר את הראיה ולכן הוא מפנה את המטופל להמשך בדיקה אצל רופא עיניים ואז מתגלה הקטרקט.

בחלק מהמקרים, אין התאמה בין התסמינים שעליהם מדווח המטופל - לבין הממצאים האובייקטיביים שנמצאו בבדיקות הרפואיות. לדוגמה, לפי הבדיקות הרפואיות, מצב הקטרקט אינו חמור במיוחד - בזמן שהמטופל מדווח על פגיעה משמעותית, בחדות ובאיכות הראייה.

מצד שני, במקרים אחרים נמצא בבדיקה הרפואית כי הקטרקט נמצא במצב מתקדם - אך המטופל מדווח על כך שהוא כלל אינו חש בירידה באיכות ובחדות הראייה. לפיכך, ההחלטה בנוגע לניתוח צריכה להתקבל בשיתוף פעולה מלא, בין המנותח למנתח.

כאשר באים לקבל החלטה בנוגע לניתוח, חשוב לקחת בחשבון את כל השיקולים. כך, למשל: באמצעות ניתוח קטרקט ניתן לשפר במידה משמעותית את איכות הראייה, להקטין את התלות מהמשקפיים או לכל הפחות ליהנות מירידה משמעותית במספר (ב-90%-85% מהמנותחים, נותרת שארית של חצי מספר בלבד בממוצע, לאחר הניתוח). מצד שני, ניתוח קטרקט הוא ניתוח לכל דבר ועניין - ולכן הוא מעמיד את המטופל בסיכון לסיבוכים, כגון: התפתחות של דלקת או זיהום לאחר הניתוח.

אילו גורמים עשויים להאיץ את קצב ההתקדמות של קטרקט?

קטרקט הוא תופעה דינמית, שנוטה להחמיר במהלך הזמן. זוהי אחת הסיבות בגינן מומלץ שלא להתמהמה עם ביצוע הניתוח. למרבה הצער, נכון להיום אין לנו את הכלים להעריך מה יהיה קצב ההתקדמות של הקטרקט ובאיזה שלב הניתוח יהיה בלתי נמנע.

חשוב להבין: ככל שהקטרקט יהיה מפושט וחמור יותר - כך משך ההחלמה עשוי להיות ארוך יותר. זאת, מכיוון שיש צורך להשקיע אנרגיה רבה יותר בפירוק הקטרקט במהלך הניתוח יש סיכוי גדול יותר להיווצרות בצקת בקרנית, הגורמת להארכת תקופת ההחלמה.

בנוסף לגיל שהינו הגורם העיקרי להתפתחות קטרקט, הגורמים שעשויים להאיץ את קצב ההתקדמות וההתפשטות של הקטרקט כוללים, בין השאר: טיפולים תרופתיים (בעיקר סטרואידים) סוכרת בלתי מאוזנת, חבלה בעין וניתוחים תוך-עיניים.

באיזה סוג הרדמה משתמשים בניתוח?

ניתוח קטרקט הוא ניתוח פשוט יחסית, המבוצע בהרדמה מקומית בלבד, המיושמת לרוב באמצעות ג'ל וטיפות עיניים. במקרים שבהם המטופל סובל מחרדה משמעותית או מקלאוסטרופוביה, יתכן שיוחלט לבצע את הניתוח תחת טשטוש. השימוש בתרופות מטשטשות מקל מאוד על החרדה -ומאפשר למטופל לשתף פעולה עם הרופא במהלך הניתוח. לאורך הניתוח, על המטופל לשכב על גבו ובמשך כחצי שעה, לא לבצע תנועות חדות עם העיניים ולהימנע משיעול או מתזוזה כלשהי. אם המטופל חש צריבה או לחץ בעין המטופלת, ניתן להוסיף בהתאם לצורך חומרי אלחוש, על מנת שלא תורגש אי נוחות כלשהי.

האם צריך להפסיק ליטול תרופות כלשהן לפני הניתוח?

בניגוד למגוון רחב של ניתוחים אחרים, לפני ניתוח קטרקט אין צורך להפסיק ליטול תרופות נגד קרישה או מדללי דם. עם זאת, חשוב לדעת כי אם המטופל סובל מרגישות לתרופות (תוך דגש על אנטיביוטיקה ממשפחת הפניצילין). אם אכן קיימת רגישות, עליו לציין זאת בפני המנתח לפני הניתוח. זאת, מכיוון שבסוף הניתוח מוזרקת אנטיביוטיקה לחלל העין על מנת להקטין את הסיכוי לזיהום לאחר הניתוח. בכל מקרה, אל חשש אם יש רגישות לאנטיביוטיקה ממשפחת הפנצילינים קיימת אפשרות להזריק אנטיביוטיקה אחרת.

איזה גורמים משפיעים על משך ההחלמה?

משך ההחלמה לאחר הניתוח נע בין מספר ימים לשבועיים - ומושפע ממספר גורמים. בין היתר, משפיעה על משך ההחלמה מידת החומרה של הקטרקט לפני הניתוח. כפי שציינו, ככל שתידרש יותר אנרגיה לפירוק הקטרקט, כך משך ההחלמה צפוי להיות ארוך יותר.

בנוסף, במקרים שבהם המטופל סובל ממחלות עיניים (כגון: גלאוקומה או מחלות שונות של הרשתית), ייתכן בהחלט שיהיו מגבלות מסוימות לאחר הניתוח - וכי משך ההחלמה יהיה ארוך יחסית. גורם חשוב נוסף, המשפיע על משך ההחלמה: מידת ההיענות להנחיות המנתח, בשבועות הראשונים שלאחר הניתוח והקפדה על הטיפול בטיפות.

כיצד יש להתנהל אחרי הניתוח?

בדרך כלל, לאחר הניתוח, המנותח יתבקש להזליף מספר פעמים ביום טיפות עיניים, באופן עצמאי. התרופות מיועדות למנוע התפתחות של זיהום בעין - ואין בהן כדי לפגוע בראייה או לגרום לראייה מטושטשת. סך הכל, יש להזליף את הטיפות מספר ימים לאחר הניתוח בתדירות גבוהה ובהמשך בהתאם להערכה של מצב העין ניתן להקטין משמעותית את תדירות הזלפת הטיפות. אם המנותח סובל מסוכרת, יש להזליף את הטיפות לתקופה ממושכת יותר על מנת למנוע הופעת שינויים סוכרתיים ברשתית.

יש לציין כי בעבר נהוג היה להנחות את המטופלים להימנע מתזוזה ולהישאר לשכב במצב מאוזן, מספר ימים לאחר הניתוח. בנוסף, בעבר הנחו את המטופלים להימנע מהרמה של דברים כבדים מספר שבועות לאחר הניתוח. זאת, מכיוון שבעבר נהוג היה לבצע את הניתוח דרך חתך ניתוחי נרחב ובעזרת תפרים טכניקה ניתוחית שכיום, ברוב המקרים, חלפה מן העולם. הודות לכך, המטופלים יכולים לחזור לפעילות שגרתית, זמן קצר לאחר השחרור הביתה.

האיסור החשוב ביותר כולל הימנעות מכניסה לים או לבריכה במשך כחודש לאחר הניתוח. כמו כן, יש להימנע משפשוף העיניים ומאיפור של אזור העיניים, במשך כשבועיים לאחר הניתוח. לעומת זאת, המנותח יכול להרים משקלים, לצפות בטלוויזיה, להשתמש במחשב ולבשל ללא שום מגבלה.

מהו המינון הנכון ביותר של טיפות העיניים לאחר הניתוח?

חשוב מאוד שהמטופל יטפטף את טיפות העיניים בהתאם להנחיות המנתח - ולא יגזים עם המינון. ההנחיה הכללית היא להקפיד על יישום של טיפות העיניים, בדרך כלל כארבע פעמים ביום: בבוקר - עם הקימה מהמיטה, בצהריים, אחר הצהריים ובערב. אין צורך להקפיד על שעות קבועות. השאיפה היא שהשימוש בטיפות לא יהפוך לנטל או למעמסה.

באיזה שלב יש להגיע לביקורת אצל הרופא המנתח?

הביקורת הראשונה אצל הרופא המנתח צריכה להתקיים יום אחרי הניתוח. לאחר מכן, תתקיים פגישה נוספת עם המנתח - כשבועיים עד שלושה ממועד הניתוח. בהמשך, מומלץ המשך מעקב לאחר מספר חודשים - ולהגיע לביקורת אצל רופא קופת החולים.

באילו מקרים יש ליצור קשר עם המנתח לאחר הניתוח?

ברוב המוחלט של המקרים, ניתוח קטרקט עובר ללא סיבוכים וללא תופעות לוואי, המצדיקות התייחסות מיוחדת. יחד עם זאת, ישנם מספר תסמינים המחייבים פנייה לבדיקה רפואית, ללא דיחוי.

בעיקר, מדובר באדמומיות משמעותית בעין המנותחת, רגישות לאור (פוטופוביה), כאבים חזקים בעין המנותחת וירידה משמעותית בראייה.

כל התסמינים הנ"ל מחייבים יצירת קשר ללא דיחוי עם הרופא המנתח. אם הרופא המנתח אינו זמין או לא יכול להיפגש עם המנותח, יש לפנות ללא דיחוי לרופא עיניים בקופת חולים. אם לא ניתן לקבוע תור באותו היום, שבו הופיעו התסמינים - יש להגיע בהקדם לחדר המיון. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שיש בתסמינים אלה כדי להעיד על זיהום תוך-עיני, הדורש טיפול באופן מיידי.

אילו סיבוכים ארוכי טווח יכולים להתפתח, לאחר ניתוח קטרקט?

ישנם מטופלים הסובלים מתופעה שעשויה להתפתח מספר חודשים עד שנים לאחר הניתוח, הנקראת קטרקט משני.. מדובר בתגובה של הגוף, שבה נוצר קרום או צלקת מאחורי העדשה המלאכותית - שהושתלה בגופו של המנותח. קרום זה גורם שוב לירידה באיכות ובחדות הראיה. המטופלים ברוב המקרים מדווחים על כך "שהערפל חזר".

הטיפול בתופעה זו נחשב פשוט יחסית - והתופעה איננה מצריכה מעבר ניתוח קטרקט נוסף. כל שיש לעשות: לעבור טיפול לייזר - שבו הלייזר מפרק את הקרום ומשיבים את חדות ואיכות הראייה לקדמותן. לאחר הטיפול, התופעה לא תחזור עוד על עצמה.

לסיכום: התעכרות העדשה היא מצב דינמי, הנוטה להחמיר עם הגיל. נכון להיום, לא ניתן לצפות מראש את קצב ההתקדמות של המחלה. ניתוח קטרקט הוא ניתוח נפוץ מאוד ופשוט יחסית. לאחר אבחון של קטרקט, ההחלטה על ביצוע הניתוח צריכה להתקבל בשיתוף פעולה בין המטופל למנתח. באופן כללי, ההמלצה היא לא להמתין להחמרת המצב. הניתוח עצמו אינו כרוך בכאבים או אי נוחות, ההחלמה נמשכת לרוב כשבועיים (לכל היותר), השיפור בראייה לאחר הניתוח משמעותי ביותר והחזרה לשגרה מהירה מאוד.

ד"ר אליה לוינגר, הוא מנהל שירות ניתוחי קטרקט במחלקת העיניים במרכז הרפואי ת"א (איכילוב) ורופא בכיר במרכז הרפואי "עיניים", בתל אביב.

סייע בהכנת הכתבה: עודד פשטצקי, כתב Zap Doctors.

בואו לדבר על זה בפורום קטרקט וקטרקט בלייזר.