ראייה לקויה: לעצור את ההתדרדרות

מחלת הקרטוקונוס אינה נחשבת לאחת ממחלות העיניים הנפוצות, אבל ללא ספק אינה נדירה. ההערכה היא, שאחד מכל 2,000 איש באוכלוסייה הכללית סובל ממחלה זו. המחלה מופיעה בדרך כלל אצל צעירים בתקופת ההתבגרות המינית או בשנות העשרה המאוחרות.

קרטוקונוס הוא מצב בו התבנית העגולה של הקרנית מתעוותת ומתפתחת בליטה דמויית חרוט, הגורמת לפגם משמעותי בראייה. התפתחות העיוות איטית בדרך כלל ועשויה להיבלם בשלב כלשהו, מבינוני עד חמור. למרות שהקרנית נראית כאילו היא קרום צלול אחד, למעשה היא מורכבת מחמש שכבות רקמה נפרדות ומסובכות - כל אחת ותפקודה הייחודי. השכבה החיצונית הדקה, הנקראת אפיתל, היא מחסום מפני זיהום הקרנית. בדרך כלל כתוצאה מנזק כלשהו בשכבה החיצונית, יתפתח גורם זיהומי שיתחיל לפעול בשכבה האמצעית של הקרנית, המורכבת מסיבי קולגן. השכבה הפנימית מורכבת מתאי אנדותל שתפקידם להוציא את המים מהקרנית; שכבת תאים זו לא מתחדשת במהלך החיים.

הסיבות לקרטוקונוס עדיין אינן ידועות; במרוצת הזמן הצטברו השערות ומחקרים בנושא זה ואינספור תיאוריות הוצעו. אחת ההשקפות המדעיות גורסת, כי קרטוקונוס הוא התפתחותי (גנטי) במקורו. לפי השקפה אחרת, קרטוקונוס מייצג מצב ניווני. ישנה גם השערה, כי קרטוקונוס הוא משני לתהליך חולי אחר; רעיון זה נבע מן העובדה שהוא עשוי להתגלות אצל ילדים עם תסמונת דאון ובדרך כלל פוגע בשתי העיניים. הבסיס להשקפה, כי הקרטוקונוס מושפע מן התורשה, נעוץ בסדרת מחקרים, המראים כי ל-13% בקירוב מן המטופלים יש קרובי משפחה הסובלים מאותה המחלה.

מטרת הטיפול היא לתקן את הראייה, ובמקרים קלים ניתן להשיג זאת בעזרת משקפיים. אולם רוב הסובלים מקרטוקונוס זקוקים לעדשות מגע, כדי לתקן את הראייה במידה מספקת. למרות שעדשות מגע גורמות לעתים קרובות לשיפור משמעותי בראייה, הרכבתן אינה מרפאת קרטוקונוס ואינה משנה את מהלך המחלה. כאשר נוצר מצב של חוסר סבילות לעדשות מגע, ניתן לשקול השתלת טבעות לקרנית (פיסת פלסטיק אחת או שתיים), על מנת לאפשר הרכבה נוחה יותר של עדשות מגע. הטבעות בקרנית לא נועדו להסיר עדשות מגע (אך יש אחוז קטן מהמנותחים היכולים לחזור להרכיב משקפיים), או לעצור את התקדמות הקרטוקונוס. במקרים קשים (כ-20% מהחולים) עשוי להיווצר הצורך בהשתלת קרנית. למרות שיעור ההצלחה של 95% בהשתלות קרנית המבוצעות בקשר לקרטוקונוס, כרוכים בנוהל זה סיכונים רציניים, כמו בכל ניתוח אחר. בדרך כלל שוקלים אפשרות של השתלת קרנית רק במקרים שבהם אי אפשר להרכיב עדשות מגע, או שאינן משפרות מספיק את הראייה. גם אם השתלת קרנית תפתור את הבעיה הבסיסית של אי-סדירות משטח הקרנית, בדרך כלל יהיה צורך בהרכבת משקפיים או עדשות מגע לתיקון הראייה. השתלת קרנית לא מרפאת את המחלה הבסיסית אלא נועדה להרחיק אזורי קרנית מצולקת ולא סדירה ולאפשר הרכבת עדשות מגע.

לאחרונה הוצע טיפול חדשני - collagen crosslinking, היחידי עד כה שנועד לעצור את התקדמות הקרטוקונוס. בשיטה זו, הנמצאת בשלבי מחקר, משולבים ריבופלבין (ויטמין B2) וקרינה אולטרא סגולה (UVA), לשם חיזוק סיבי הקולגן המרכיבים את רוב עובי הקרנית. מפרסום תוצאות מחקרים שנערכו בגרמניה ובאיטליה, בעיניים של בני אדם החולים בקרטוקונוס עולה, כי בכל המקרים נעצרה התקדמות הקרטוקונוס ובחלקם אף הייתה השטחה של הקרנית ללא סיבוכים בטווח של כ-3 שנים. עדיין לא ברורה השפעת הטיפול לטווח ארוך והוא אינו בסל הבריאות; אולם ניתן לבצעו בארץ רק במחלקת העיניים במרכז רפואי אסף הרופא.

הטיפול מתבצע בחדר ניתוח, בהרדמה מקומית. במהלך הטיפול מסירים את שכבת התאים העליונה - האפיתל מהקרנית. לאחר מכן, מזליפים טיפות ריבופלבין על העין מדיי מספר דקות ואחר-כך מאירים את העין על-ידי מנורת UVA למשך 30 דקות. עם סיום הטיפול מונחת על העין עדשת מגע למשך 3 ימים. המטרה היא כי בעקבות הטיפול והשינוי הכימי במבנה הקרנית תיעצר התקדמות המחלה ולא יהיה צורך בהשתלת קרנית.

דר' דויד צדוק הוא סגן מנהל מחלקת עיניים, מנהל מרפאת הקרנית בבית החולים אסף הרופא ומנהל פורום קרנית העין.