קונדילומה (יבלות של אברי המין) ופורום מחלות המועברות במגע מיני

נגיף הפפילומה גורם למחלת הקונדילומה, שביטויה הנפוץ הוא גידול כרוביתי, אך לרוב היא בלתי נראית. התלונות השכיחות הן גרד, אי נוחות וכאב. יחודו של הנגיף היא יכולתו לגרום מלבד לדלקת באברי המין, גם למצבים טרום סרטניים וסרטניים.

רוצים לדעת עוד על מחלות המועברות במגע מיני? בואו לשאול בפורום החדש - לחצו כאן

מחקרים ציטולוגיים מוכיחים שנפיצות הנגיף באברי המין בקרב נשים הפעילות מבחינה מינית היא בשיעור 28%, כאשר שליש מהנגיפים הם בעלי יכולת מסרטנת. עד היום זוהו למעלה מ 200 זנים וכבר למעלה מ 50 מהם זוהו כבעלי יכול לגרום לממאירות, כמו זנים 16, 18, 31, 33, 35, 39, 45, 51, 52, 56, 58.

90% מכלל הזיהומים הינם תת-קליניים, סמויים. הן הסמויים והן הגלויים פוגעים באברים הבאים:
בצואר הרחם (הפרשה צהובה צמיגה, דימום או הכתמה לאחר יחסי מין ובלעדיהם, כאב בטן תחתונה או ימנית עליונה- כולם, אחדים או אף אחד מאלו).
בפות ,במבוא העריה ,ובפי הטבעת (גרד, כאב ביחסי מין, גידולים עוריים, דימומים).
בפה (לא שכיח) - (גידולים).
במיתרי הקול (גידולים וצרידות).

מחלת הקונדילומה מוגדרת כמחלת המועברת במגע מיני, ושעור ההדבקה שלה גבוה, כ-25%, כולל לגבי הזיהומים התת קליניים, שלא נראים. על כן חשיבות רבה לטיפול למשל בלייזר, גם סביב הגידולים, למניעת התפשטות הנגיף.

תקופת הדגירה נעה מחודשים ועד שנים. המעבר מזיהום נגיפי למצב טרום סרטני או סרטני עשי להמשך ממספר חודשים ועד לעשרות שנים.

מתחיל לרוב ע"י בדיקה קולפוסקופית, הנעזרת בבדיקה היסטולוגית של דגימת רקמה. אולם אבחון סופי אם הנגיף עדיין נמצא בגוף, ואיזה זן הוא נעשה בבדיקת שכפול גנטי - PCR .

כאשר המערכת החיסונית נפגעת גדל הסכוי ללקות במחלה.
נוכחות נגיף ההרפס או חשיפה לרעלני עשן הסיגריות מזרזת הן הדבקות במחלה והן מעבר למצב ממאיר. שכיחות הנגיף גבוהה יותר בקרב גילאי 20-24 שנים, בקרב פעילים/ות מבחינה מינית, בקרב בעלי מספר בני/בנות זוג מיניים, בקרב הנמנעים משימוש בקונדום, ובנשים הרות.

הקולפוסקופ הינו מכשיר אופטי הדומה למיקרוסקופ בעל יכולת הגדלה של פי 3-80. בדיקת הקולפוסקופיה מבוצעת, ללא כל כאב, כשהאשה נמצאת על הכסא הגינקולוגי כרגיל, והאיזור נשטף בחומצה אצטית. באמצעותו ניתן לבחון את הפות, הנרתיק וצוואר הרחם ולאתר שינויים הנגרמים ע"י מחוללים זיהומיים שונים, ואף שינויים טרום סרטניים וסרטניים.

הגם שנגיפים בעלי פוטנציאל לממאירות קשורים יותר עם מצבים טרום סרטניים וסרטניים הרי ש- 33% מהמצבים הטרום סרטניים נגרמים ע"י נגיפים ללא פוטנציאל שכזה.

מניעת הזיהום ע"י נגיף הפפילומה
שכיחות זיהומי נגיף הפפילומה של 10-30% , ושיעור הדבקה של 65% מביאים לסיכון הדבקה שבמגע אחד בלבד בשיעור של 7-20%, ועפ"י מחקרים אחרים 25%.

לילודים העוברים דרך צואר ותעלת לידה המזוהמים ע"י נגיף הפפילומה , יש סיכון של 1:1000 להדבק בנגיף, ולחלות במחלה הקונדילומה במיתרי הקול.

* אבחנה תעשה באמצעות קולפוסקופ ולרוב לאחר בדיקה היסטולוגית של דגימת רקמה ( ביופסיה).
* אולם אפילו שנצפים נגעי הקונדילומה בדיקה חדשנית של שכפול גנטי קובעת אם הנגיף עדיין במקום (20%) או שכבר איננו (80%). בדיקת השכפול הגנטי PCR גם קובעת לא רק אם הנגיף עדיין מצוי ברקמה, אלא אם הוא שפיר (90%) או בעל יכולת מסרטנת (10%).
* קביעת היקף המחלה והמעקב בהמשך - באמצעות קולפוסקופיה ובאמצעות בדיקת שכפול גנטי PCR, גם להקטנת נפיצות המחלה.
* יש לטפל במצבים נלווים המביאים או הקשורים בכושר חיסוני נמוך כגון: סכרת,מתח,סמים,מחלות מתישות,שמוש בהורמונים,מחלות המערכת החיסונית, מצב תזונתי ירוד, זיהומים מקומיים כמו ע"י פטריה או טריכומונס.
* יש לשקול לתגבר את המערכת החיסונית .
* יש לבדוק את בן/בת הזוג ולטפל לפי הצורך.
* יש לבחור את הטיפול המתאים מתוך המגוון הקיים.
* להקל על גירוי, אי נוחות, או כאב.
* למנוע ממאירות במצבי טרום ממאירות.
* להקטין חרדה באמצעות הסברה שזיהום בפפילומה נפוץ ביותר ואילו ההשתנות לממאירות היא בשכיחות נמוכה.

הטיפול נגד פפילומה באברי המין ובאיברים סמוכים, מבוסס על סילוק הנגיף מהרקמות בהם הוא נמצא ואפשרי שילוב עם אינטרפרון - טיפול שהוא אנטי נגיפי, אנטי גידולי ובו-זמנית גם מגביר חיסון.
סילוק הנגיף יכול להעשות ע"י טיפול פיסיקלי או כימי .

טיפול פיסיקלי
מבוסס על סילוק הנגעים, הנראים באמצעות קולפוסקופ. טיפולים פיסיקלים מותרים בהריון.
* אידוי או חיתוך ע"י קרן לייזר CO2 - בידיים מיומנות ובעזרת הקולפוסקופ, השימוש בלייזר מאפשר שליטה מדויקת על עומק וכמות הרקמה המסולקת, מה שמבטיח החלמה מהירה עם תוצאות קוסמטיות טובות. הטיפול טוב במיוחד למקרים "עקשניים", ולמטופלים/ות עם מחלה נרחבת. יש חשיבות לא לגרום לכוויות עמוקות מדי, דבר העלול להשאיר צלקות.
* הקפאה ע"י חנקן נוזלי - "קריו" - CRYO SURGERY הקפאת הרקמה הנגועה לטמפרטורה של 90 מעלות מתחת לאפס ( 90- ),הורסת אותה ומאפשרת צמיחת רקמה חדשה נטולת נגיפים.
* צריבה במחט או בלולאה חשמלית.
* חיתוך וסילוק באמצעות סכין מנתחים "רגילה".

טיפול כימי
* תמיסת קונדילוקס - רעילות נמוכה יותר וכך גם לכן החשש מספיגתו לגוף. מותר בשימוש עצמי ( 3 ימי טיפול רצופים בכל שבוע ו 4 ימי אי טיפול וכל זאת למשך 4 שבועות) .שעורי רפוי נמוכים יחסית ושעור חזרות גבוה.
* תמיסת פודופילין - פועלת נגד הפפילומה ע"י פגיעה בהתחלקות התא וכן ע"י כיווץ כלי הדם. בגלל רעילותו לשריר הלב, לתאי העצב, ולכליות אסור השימוש בו על פני משטחים נרחבים מחשש לספיגתו לגוף. אסור בהריון, ואסור בשימוש עצמי.
* תמיסת טרי-כלורו-אצטיק-אסיד בריכוז 70%-70% TCA - מריחת חומצה זאת גורמת לנמק של הקונדילומה אך גורמת גם לגרוי העור למשך 3-5 דקות . מותר שימוש בהריון. יעיל מפודופילין. מותר בשימוש עצמי.
* קרם אפודיקס - FLUOROURACIL - 5 - פוגע בייצור מרכיבים חיוניים לגרעין התא ומפריע בהתחלקותו. אינו גורם לנזקים פנימיים לגוף. גורם לאודם ולבצקת בעור ובהמשך לשלפוחיות ולקילוף העור. התכשיר אסור לשימוש בהריון.

לאחר הטיפול הפיסיקלי או הכימי נוצרת במקום כוויה שטחית, החולפת לאחר כ- 10-14 יום. להקלה ולהחלמה מהירה יותר ניתן למרוח עליה פסטה, שהיא סוג מסוים של משחה, בשם דרמגרן B המכילה אבץ. הפסטה מקילה על תחושת הצריבה ומזרזת את ההחלמה.
ניתן גם למרוח ג'ל או קרם או משחה על בסיס אלוורה.
ניתן גם לשבת באמבטיית ישיבה של מלח סדומית.

האינטרפרונים הינם חומרים ביולוגיים פעילים (גליקופרוטאינים) עם תכונות אנטי נגיפיות, אנטי גידוליות, ומגבירות חיסון. האנטרפרון יכול להינתן או בצורת קרם מקומי או בצורת הזרקה ישירות לבסיס הגידול או בהזרקה סיסטמית, לכל הגוף.
טיפול מקומי בקרם אלדרה (המעודד יצירת אינטרפרון) היתרון טיפול עצמי, המנעות מהטרחה בפניה לרופא. העדר תופעות לוואי סיסטמיות. החסרון גרוי המקום והצלחה בשיעור נמוך.
הזרקה לבסיס הגידול - תופעות הלואי הן בד"כ קלות וכוללות מעין שפעת חולפת, חום, וירידה קלה בספירת הכדוריות הלבנות. טיפול אפשרי כולל זריקה מקומית ע"י אינטרפרון אלפה, פעמיים בשבוע למשך שמונה שבועות עם הוכחת ריפוי מלא בשיעור של 62%. מחקר אחר הראה שיעור חזרה של 25%.
הזרקה לפות - בשיטה זאת ניתנות 12 זריקות של אינטרפרון אלפא 2, במתן תת רירי למבוא העריה, בתדירות 2-3 בשבוע למשך 4-6 שבועות. תופעות הלואי הן כמתואר לעיל. ניתן להתגבר על אי הנוחות או על הכאב הקל שבהזרקה ע"י שימוש במשככי כאב מקומיים.
טיפול כללי (סיסטמי) הזרקה תוך שרירית של אינטרפרון בטה, בכרוך בשיעור גבוה יותר של תופעות לואי לא רצויות.

ביטוי המחלה בגברים
רובם מגיעים לרופא הנשים, ללא תלונה, רק משום שאצל בת זוגם המינית נמצאו נגיעי הנגיף. אצל אחרים נצפים נגעים בפין (PENIS), שק האשכים, פי הטבעת הבולטים בצורת כרובית או שטוחים, ואחרים הנצפים רק בקולפוסקופ לאחר שטיפה בחומצה אצטית.

שיטות טיפול בגברים
דומות לאלו שבנשים אך דורשות מיומנות גבוהה יותר בשל הכסוי הדק יחסית של אברי המין הזכריים .גם פה האבחון חייב להעשות ע"י הקולפוסקופ, ובד"כ ע"י רופא נשים המיומן בתחום זה. הטיפול בלייזר קל לביצוע ולא משאיר "עקבות" .

עד שמוצאים בן זוג אחד כדאי להמעיט בבני זוג
שמוש בקונדום רגיל או קונדום לאישה (יש דבר כזה), שהוא יעיל יותר בהגנה כנגד מחלות מין מקונדום רגיל.
להמנע מעישון פעיל וסביל
קולפוסקופיה כל 3 חדשים
בדיקת שכפול גנטי PCR
בהתאם לצורך ביופסיה
אבחון נכון
שיטת טיפול יעילה מלכתחילה.
בדיקה קולפוסקופית מקיפה של בן / בת הזוג.
להרתיח, לגהץ או להשמיד בגדים תחתונים ומגבות.

סיכום
הקונדילומה מוגדרת לעתים כמחלת המאה.
כ 200 זנים זוהו עד כה מתוכם כ 10 מבעלי פוטנציאל לממאירות. זנים אלו ניתנים לאיתור ע"י בדיקת DNA, באמצעות שיטת PCR.
מיקום וצורה: הקונדילומה נמצאת לרוב באברי המין ובפי הטבעת ולעתים נדירות בריריות הפה. היא מתבטאת כגידול כרוביתי או ככיב .
הדבקות: ביחסי מין, במגע עם ביגוד תחתון, סדינים ומגבות. הסכון להדבק בקונדילומה הוא 25% . הסכון לתנוקות ללקות במחלה במיתרי הקול הוא 1 ל- 1000
בטוי וסכנות: הקונדילומה יכולה להתבטא בגרד, בפטריה חוזרת של הנרתיק, בכאב ביחסי מין ובדלקת צואר רחם. הסכנה היא סרטן צואר הרחם.
מניעה: קונדום לאישה[יש דבר כזה] מגן טוב יותר מקונדום רגיל. מומלץ להרתיח או לגהץ לבנים, מגבות וסדינים.
טיפול: יש והקונדילומה מסולקת! היעיל ביותר הוא הלייזר וניתן לשלב גם תמיסת קונדילוקס וקרם אלדרה. במקרים עקשניים זריקות אינטרפרון.
בני זוג? חובה להיבדק באמצעות קולפוסקופ המצוי אצל גינקולוגים.
סמוי? הנגיף עשוי להמצא על פני ריריות אברי המין שנים לפני שהוא פוגע וגורם למחלה. הנגיף לא נמצא בדם ואי אפשר לגלותו ע"י בדיקת נוגדנים או תרבית.
חיסון? כעת נעשים צעדים ראשונים רק לנערות בגיל העשרה שטרם קיימו יחסי מין.

מה חשוב לדעת ומה יש לעשות?
המחלה נפוצה יותר ממה שנדמה לנו.
שיעור ההדבקה הוא 1:4 [ 25%] שיעור גבוה למדי ולשם השוואה שיעור ההדבקה באיידס הוא 1:1000.
ההדבקה היא גם במגע אישי וגם במגע עם מכשירים כמו ויברטור או מכשירי לייזר ואינפרה אדום המשמשים להורדת שערות, וכן במגע עם מגבות ותחתונים.

מתי יש לחשוד במחלה?
* תוצאת בלתי תקינות של משטח צואר רחם
* גרד
* פטרת חוזרת
* הפרשה חוזרת או מתמידה
* קונדילומה לבן הזוג

מה יש לעשות כאשר יש חשד לקונדילומה?
* לגשת לרופא מיומן
* בדיקת קולפוסקופיה לצואר הרחם
* בדיקת וולווסקופיה לפות, לנרתיק, לפרינאום, לאנוס ולפה
* נטילת ביופסיה

מה יש לעשות לאחר שנעשתה האבחנה של קונדילומה?
* השלמת קולפוסקופיה וולווסקופיה
* קולפוסקופיה לבן הזוג לפין, לפוסה נביקולריס, לשק האשכים, לפרינאום, לאנוס ולפה
* טיפול בלייזר
* בסיום הטיפולים בדיקת PCR לגלוי DNA של נגיף הקונדילומה [מזהה את זן הנגיף שגרם למחלה]

הטיפול בלייזר
טיפול זה, כאשר נעשה בידיים מיומנות אינו משאיר צלקות, אינו כרוך בכוויות עמוקות, מאפשר חזרה מהירה לפעילות השגרתית והעיקר אינו כרוך בכאב.
יש להכין את המקום באמצעות קרם מיוחד ויש לטפל במקום, לאחר הלייזר, באמצעות קרם אחר.

פרוגנוזה
זכרו כי נגיפים לרוב אינם נשארים לעד בגוף. נגיף ההרפס, הנשאר בגוף הוא יוצא מהכלל המייצג מיעוט. נגיפים כמו הפפילומה[קונדילומה], שפעת, חצבת ואדמת מודברים ע"י מערכת החיסון הטבעית של גופנו.
עם זאת, כאשר מערכת החיסון נחלשת נגיפים עלולים להישאר בגופנו לזמן ארוך.
מצבים המחלישים את מערכת החיסון כוללים:
מתח כרוני, תרופות, חוסר בויטמינים, הריון או מחלות מתישות.

בואו לדבר על כך בפורום החדש בניהולו של דר' שרגא וקסלר: מחלות המועברות במגע מיני