תפקוד מיני, משוב ביולוגי

שיטות הטיפול בתפקוד מיני לקוי עברו שינויים משמעותיים מאז שזוג החוקרים ויליאם מאסטרס ו-וירג'יניה ג'ונסון פרסמו בשנת 1970 בארה"ב את ספרם המפורסם, ובכך הניחו את אבני היסוד של הטיפול המיני המודרני. אולם המהפכה האמיתית בתחום הטיפול בתיפקוד מיני התרחשה עם הופעת כדורי הויאגרה במחצית השניה של שנות ה-90. למרות חשיבותו ויעילותו, טיפול תרופתי כאמצעי לשיפור התפקוד המיני מעורר לא מעט חילוקי דיעות. הסיבה העיקרית לכך היא שהטיפול התרופתי אינו מספק פתרון יעיל לתפקוד מיני לקוי: התרופה עוזרת בשעות הספורות לאחר שלוקחים אותה, אך לא מרפאת את הבעיה. נוסף לכך, הרבה אנשים נרתעים מהרעיון שתפקוד מיני תקין מחייב שימוש בתרופות.

על שכיחות והתפלגות הבעיות בתחום התפקוד המיני בקרב שני המינים אין נתונים אחידים. במחקר מקיף משנת 1999 נמצא, כי 52% מהגברים בגילאי 70-40 סובלים מבעיות זיקפה ברמה זו או אחרת. הנתונים על שכיחות של שפיכה מוקדמת אינם אחידים במחקרים השונים, אך קיימת הערכה שמדובר בשכיחות הנעה סביב 35%.

ההערכות על שכיחות של בעיות הקשורות לדחף (חשק) מיני שונות ממחקר למחקר. הבעיה קשה להגדרה ולסיווג, אך חוקרים שונים מציינים כי בעשורים האחרונים קיימת עליה משמעותית במספר הגברים ביחס לנשים המתלוננים על דחף מיני נמוך. נראה כי שכיחות הבעיות המיניות בקרב נשים אינה שונה משמעותית משכיחותה בקרב גברים: 63%-25% מהגברים והנשים גם יחד סובלים מבעיות בתפקוד המיני. מעריכים שכ-15% מהנשים סובלות מבעיות הקשורות לכאב בזמן יחסי מין, ולכרבע מהנשים תלונות על העדר סיפוק מיני במידה זו או אחרת.

למרות השימוש הרחב בתרופות השונות כאמצעי לפתור בעיות של תפקוד מיני , גם הטיפול הלא-תרופתי ממשיך להיות נפוץ ביותר. אחד הקשיים בטיפול הלא-תרופתי קשור לאופן הטיפול באנשים שאין להם בני זוג. מכיוון שפעילות מינית, מטבעה, מערבת שני אנשים, ומכיוון שהטיפול המיני ה"מודרני" מבוסס על עקרונות של תרגול ולמידת התנהגויות מיניות "מתקנות", הרי שקיים צורך בשני אנשים לטיפול. פתרון אפשרי לבעיה מהווה הטיפול באמצעות ביופידבק (משוב ביולוגי), שראשיתו בשנות ה-70. הביו-פידבק היווה גם אלטרנטיבה טיפולית לאותם מטופלים שנרתעו מטיפול פסיכולוגי. שני העקרונות האלו תקפים גם בימינו.

שיטת הטיפול באמצעות ביו-פידבק מבוססת על ההנחה עתיקת-היומין כי הגוף והנפש חד הם. האדם המתנסה בטיפול כזה זוכה לקבל היזון חוזר רציף בזמן אמת על תהליכים גופניים מסוימים כמו חום הגוף, הנשימה, פעימות הלב, גלי המוח, מתח שרירים, מוליכות חשמלית של העור וכדומה. המטופל הנמצא מול מסך המחשב ומחובר אל המחשב באמצעות אלקטרודות הנצמדות אל אצבעות ידיו, מקבל את ההיזון החוזר באופן חזותי ו/או שמיעתי. היזון חוזר כזה מקנה למטופל הבנה של תגובותיו הגופניות ומקנה גם כלים לשליטה על תגובותיו, כולל אלו הקשורות לפעילות המינית.

שיטת הטיפול בביו-פידבק הוכיחה את עצמה בשורה ארוכה של בעיות רפואיות: כאבים כרוניים, בעיות במערכת העיכול, בעיות עור, לחץ דם גבוה או נמוך, רעשים באוזניים, מצבי חרדה שונים וכן הלאה. כאמור, עוד בסוף שנות ה-70 נעשו הנסיונות הראשונים להשתמש בביו-פידבק כאמצעי לטיפול בבעיות של תפקוד מיני, אולם המיכשור שנעשה בו שימוש היה חודרני. הטיפול המודרני הוא קצר ובמהלכו קיים שילוב של טיפול זוגי עם בן/בת הזוג, במידה ויש כזה, במקביל לטיפול פרטני באמצעות ביו-פידבק באחד מבני הזוג (על פי סוג התלונה). הטיפול בביו-פידבק מתבצע על ידי פסיכולוגים בכירים, ויתרונו בכך שהוא מתאים גם במקרים בהם הטיפול בבעיה של תפקוד מיני מתבצע ללא בן/בת זוג.

על פי רוב לא נמשך התהליך יותר מעשרה טיפולים. חשוב להדגיש כי לא כל הבעיות בתפקוד מיני ניתנות לטיפול באמצעות ביו-פידבק. אולם, מכיוון שאחת המטרות המרכזיות של הטיפול בביו-פידבק היא הורדת חרדה ומתח, ומכיוון שתפקוד מיני תקין לא יכול להתקיים כשהאדם נתון במתח וחרדה, הטיפול בביו-פידבק עשוי לשפר את התפקוד המיני במצבים רבים.

מכיוון שטיפול בבעיות מיניות לא נמצא בסל הבריאות, רב קופות החולים לא מספקות טופס 17 לטיפול. מטופלים שאינם מצויידים בטופס 17 יכולים לשלם עבור הטיפול במחיר שנקבע על ידי משרד הבריאות בשיתוף עם הנהלת בית החולים.

המאמר פורסם במקור באתר המרכז הרפואי, שיבא תל השומר בקטגוריית רפואת נשים - הריון, לידה, גינקולוגיה ופריון.

בואו לדבר על זה בפורום סקסולוגיה ובפורום מיניות האישה.