איך בוחרים אהבה וזוגיות?

אופיר, מכונאי מוטס, חייל בצבא קבע בחיל האוויר, ושרית, סטודנטית לפסיכולוגיה חינוכית, חברים כבר חמש שנים, מהן כשלוש וחצי שנים הם חיים בדירה משותפת (השמות בדויים, כמובן).

שרית שוקלת פרידה - גם כי הצעת נישואים לא מגיעה מצדו של אופיר. לדעתו יש עוד זמן - ועד שלא רוצים להביא ילדים לעולם, אין טעם למהר. אותה כבר לא מספק לשמוע ממנו "אני אתך" ו"אני אוהב אותך". וגם כי הם לא יוצרים לטעמה דברים משמעותיים משותפים, כמו חשבון בנק משותף, שלדעתה עשוי להעיד על רצינות וכוונה להעמיק את הקשר.
בשיחות עם אופיר, בנפרד, מתגלה שמעבר לפחדים מאינטימיות ומחויבות, הוא שואל את השאלה הקשה ביותר: "איך אדע שזוהי האישה של חיי באמת"?

הרבה תשומת לב ניתנת למושא האהבה, לבחירת בן זוג כדבר המאפשר הצלחה או כישלון בקשר. הרבה פעמים אני שומעת בקליניקה את חיבוטי הנפש הרבים הקשורים להחלטה להתחייב בפני בן או בת הזוג גם אחרי מספר שנים לא מבוטל של חברות קרובה. במאמר זה אתייחס לשתי גישות - ואחר כך אביע את דעתי מניסיוני המקצועי ומהתפיסה שלי את הנושא.

מהי גישת חז"ל ביחס לאהבה?

הגישה הראשונה אליה אתייחס מתוארת בספרות חז"ל, שם מתואר השידוך בין זכר ונקבה כהתערבות מגבוה. ארבעים יום לפני לידתו של כל אדם יוצאת בת קול וגוזרת כי פלונית מיועדת לפלוני. בת קול, בפירוש הפשוט של הביטוי, היא הד לדיבורו של הבורא. ישנם הסברים וגישות שונות לאמירה זו.

אני בוחרת לתאר כאן את הגישה של החסידות והקבלה, המסבירה כי לכול אדם יש בן זוג מיועד. התפקיד של היחיד הוא להאזין לבת הקול הקוראת לו להזדרז ולהכין עצמו מבפנים ומבחוץ, כדי למצוא את השלמות הממתינה לו: החצי השני הפנוי לזוגיות (מתוך: זוגיות והתאמה, ד"ר יחיאל הררי).

האמנם בת קול מהשמיים קובעת ארבעים יום לפני לידתנו מי יהיה או תהיה אהבת חיינו? מה בנוגע לגישות אחרות?

הגישה השנייה אליה אתייחס היא גישתו של ד"ר הארוויל הנדריקס, מפתח תיאוריית האימגו, אשר טוען שאנחנו מחפשים בן או בת זוג הדומים באפיונים שלהם להורים שלנו, או לחילופין לדמויות משמעותיות שגידלו אותנו. דרך בחירה זו (בחירה שאיננה מודעת) אנחנו רוצים לתקן ולרפא פצעי ילדות הנמצאים בזיכרון של המוח העתיק שלנו.

אנחנו נמשכים לתכונות החיוביות והשליליות של הורינו (או הדמויות המשמעותיות שגידלו אותנו בילדותנו) ובדרך כלל לתכונות השליליות יש יותר נוכחות מאשר לתכונות החיוביות (מתוך: לבסוף מוצאים אהבה, ד"ר הארוויל הנדריקס).

ואחרי שתי הגישות האלה - ביום יום - כיצד ניתן לדעת האם מדובר אמנם באהבת חיינו? ומה הקשר הקיים בין שתי הגישות?

באופן כללי, אפשר לראות בבחירה הנעשית על ידי בני הזוג עצמם, פריבילגיה של הדורות האחרונים, בעולם המודרני, ולחילופין - מעמסה, לאיתור בן או בת הזוג. זהו חיפוש היכול להתיש את האדם, בעודו טורח לבנות זוגיות שתהיה לרוחו.

הייתי אומרת כי יש שלושה מרכיבים מרכזיים בבחירה: האדם שאנו בוחרים, אני עצמי, ומה שביניהם - הזוגיות עצמה.
הלימוד והניסיון המקצועי בנושא זוגיות מלמדים כי הבחירה נעשית מתוך מקום של משיכה לא מודעת. יש בנו משהו המתעורר לקראת הקשר. המקום הזה הוא מקום אינטואיטיבי.

כדי לזהות את המקום הזה, יש חשיבות להיות פנויים, מוכנים וקשובים. לא חשוב איך נקרא לזה: בת קול שקולה מהדהד ממקורות עליונים או אלוהיים - לתוכנו; או אותות מהלא מודע או אינטואיציה.

כמו שנאמר קודם: אדם צריך להיות מוכן ובעל יכולת להקשיב לאותות האלה, המסמנים לו את בחירתו. אני אדגיש כאן שתי תכונות שחשוב שיהיו לאדם, על מנת להצליח להיות במקום של בחירה טובה עבורו.

מהי חשיבותה של הערכה עצמית, כאשר אדם מחפש זוגיות?

הערכה עצמית היא האופן בו האדם תופש את עצמו: מה הוא מרגיש כלפי עצמו, בהתבסס על מעשיו, יכולותיו וההישגים שלו במהלך חייו. יכול להיות שיהיו תחומים שאדם יתפוש את עצמו כבעל ערך רב בהם; ותחומים אחרים, בהם יתפוס את עצמו כבעל ערך נמוך בהרבה.

למשל: ישנם אנשים בעלי הישגים מאוד גבוהים בתחום הלימודי והאקדמי - והערכה נמוכה בתחום של קשרים רומנטיים. ההערכה העצמית מבוססת על הדרך בה אנו בונים מערכות יחסים שלנו עם הסביבה. בשנים הראשונות, אלה יהיו ההורים או דמויות בוגרות אחרות המגדלות אותנו; מאוחר יותר, אלה יהיו המורים והחברים מבית הספר וכו'. ככול שאדם יצבור יותר חוויות והישגים, אשר הוא יתפוס אותם כהצלחה, ההערכה העצמית שלו תתחזק ותגדל.

מהי חשיבותה של אותנטיות, בחיפוש אחרי החצי השני?

אני מתייחסת לאותנטיות כהבנתה בפילוסופיה האקזיסטנציאליסטית: אדם המתנהג ופועל באופן נאמן למחשבות שלו ולרגשות שלו. הוא פועל מתוך מה שהוא תופס כאמיתי ומשמעותי לעצמו ולחייו.

הפילוסוף האקזיסטנציאליסטי סרן קירקגור כתב: "האדם האותנטי איננו השמח, החכם, המאושר וכו', אלא השלם עם עצמו, החי חיים מלאי משמעות הנובעים מהחלטתו לחיות כך".

מדוע האותנטיות חשובה? לעיתים נפגשתי עם אנשים שרצו לרצות את החברים שלהם או את הוריהם. הם ביקשו אישורים לבחירה שלהם, על פי קריטריונים של קבוצת התייחסות חברתית או משפחתית שלהם. היה בזה קושי לפעול מתוך הרצונות והצרכים הפנימיים. התדמית החיצונית תפסה מקום נכבד יותר מאשר הקשבה לעצמי.

אדם בעל הערכה עצמית גבוהה יעשה בחירה התואמת את יכולותיו ואת מה שהוא רואה כראוי לו. אדם אותנטי יהיה קשוב לתחושות שלו - ויהיה נאמן לתחושות במפגש שלו עם בחירת ליבו.

ומה באשר לדמיון אודות הזוגיות האידיאלית?

מעבר לחיפוש אחרי בן הזוג - ומעבר להיותנו מוכנים לבחור ולבנות קשר - יש מקום לראות את הזוגיות עצמה, כמרכיב חיוני בבחירה. כשאתם מדמיינים את הזוגיות האידיאלית: איך זה נראה? מה צריך להיות שם, כדי שתהיו שבעי רצון, שלמים ואפילו מאושרים? האם אתם חולקים אותם ערכים ותפישות לגבי הזוגיות? לגבי החיים המשותפים? ובכלל? התפקיד שלכם הוא לבנות את המארג המשותף של החיים שלכם, לראות שאתם יכולים לעשות את הדרך בנתיב משותף.

ומה בנוגע לאופיר ושרית - שהצגתי בתחילת המאמר?

בסופו של דבר, אופיר בחר לבנות ולמסד את הקשר עם שרית. הוא התגבר על החרדה שלו ומהחשש הגדול שלו ללכת לאיבוד בתוך הקשר. הקושי שלו לא היה בשאלה אם הוא אוהב ואם היא ראויה לאהבתו; הקושי היה אישי והיה טמון בפחדים הנובעים מהמחויבות לקשר ארוך טווח.

ובקשר לשאלה: "איך אני אדע שהיא האישה של חיי"? התשובה שלי היא: לא יודעים. רבות דובר על הנפש התאומה. להערכתי זהו מושג אשר מאוד מחבל במציאת בן/בת זוג. כאילו באמת יש רק אפשרות אחת העומדת בפני האדם ליצור חיים משותפים. התפישה הזאת רומנטית ומתאימה לספרי האגדות. אחרי שבוחרים את הבחירה המתאימה לנו, במקום ובזמן המתאים לנו, אנחנו יכולים ליצור חברות ואהבה עמוקה. הבחירה היא רק נקודה, בדרך להגיע לשם - לזכות לאהוב, לזכות להיות נאהב באמת. אריך פרום, בספרו "אמנות האהבה", מדבר על כך שהאהבה היא פעילות - לא משהו מופשט וסביל.

נראה אפוא כי מצד אחד באמת לא יודעים; מצד שני, יש הרבה מה לעשות, על מנת לבצע בחירה נכונה.

ביקשתי מאופיר שיענה על השאלה: על בסיס מה שאתה מרגיש וחווה עכשיו? האם אתה רוצה שהיא תהיה האישה של חייך? על בסיס ההיכרות שלך עכשיו עם שרית, האם אתה מוכן לעשות איתה את הדרך? מה אתה מוכן לעשות כדי לשמור ולהתפתח מתוך החוויה הרגשית והאישית שלך, על מנת להפוך אותה לאישה של חייך? השאלה הזאת מביאה את הבוחר לקחת אחריות מעשית על הבחירה שלו, להיות שם באמת, בכוונה מלאה ובכול הכוח.

גילה בלפר עוסקת בטיפול אישי וזוגי

בואו לדבר על זה בפורום זוגיות, מיניות ופרידה.