פערים בזוגיות? עצרו להתרעננות
הכרתם בתיכון, התחתנתם אחרי הצבא - ופתאום הגיע גיל 30 ואתם שואלים: מה, לעזאזל, אנחנו עושים ביחד? עצירה להתרעננות - יכולה לאפשר חיבור מחודש
הם נכנסו לקליניקה ואתם נכנס המתח. התיישבו אחד לצד השני - זקופים ולא נוגעים. זוג צעיר: היא בחליפה רשמית - והוא בסרבל עבודה. שאלתי בעדינות למה הגיעו? והוא ענה: "תראי, אנחנו יחד מחטיבת הביניים, כבר קרוב ל-15 שנים. הכל היינו עושים יחד: מדברים, מטיילים... ומאז שהיא התחילה ללמוד, אין עם מי לדבר. פתאום, כל היום במשרד. יש לה פגישות, היא מביאה עבודה הביתה. עזבי את האינטימיות, שאני כבר לא זוכר. גם לדבר אנחנו כבר לא מדברים. עבודה, עבודה, עבודה!". לאחר מכן, הוא שאל בכאב: "האם יכול להיות שבני זוג מפסיקים להיות מתאימים?! ככה, פתאום?!".
האמירה הזו פוצצה את המתח בחדר.
הסיפור הזה משקף מצב שקורה לזוגות רבים במהלך חייהם הזוגיים - כאשר פתאום צד אחד מתקדם; והשני מרגיש שהוא נשאר מאחור. כאשר צד אחד מאמץ מנהגים וערכים חדשים, שהצד השני אינו שותף להם.
באותו רגע, החוויה היא כמו תהום - שקשה לראות כיצד (ואם בכלל) ניתן לגשר עליה. נוספת לכך, לעתים, גם תחושת בגידה: "איך זה יכול להיות שהוא/היא עושה לי את זה", "איך הוא/היא העז לעזוב אותי פה - ולהמשיך לבד". אל ייאוש, יש מה לעשות - והפתרון לא מסובך בכלל. 
מהן הציפיות בתחילת הקשר?
"הבטחנו זה לזו...": כאשר אנו מתחילים מערכת יחסים זוגית, אנו למעשה חותמים על הסכם לא כתוב, בו אנו בוחרים להיות יחד.
זה נשמע ממש טריוויאלי - אבל זו לא הבחירה היחידה שאנו עושים. למעשה, בכל רגע במערכת היחסים, אנו מבצעים בחירות, מודעות ובלתי מודעות. אנחנו בוחרים איך לאהוב, איך להביע את הרגשות שלנו, איזה סוג של אינטימיות אנו רוצים, איך לתמוך, להקשיב, להביע את דעתנו - וכמובן: איך אנחנו מצפים שיתייחסו אלינו חזרה?
מעבר לכך: אנו גם מצפים מבני הזוג שלנו שתמיד יהיו לצדנו, יישארו כמו שאנחנו אוהבים ומכירים אותם - ויעזרו לנו להרגיש בטוחים ויציבים בקשר.
מדוע היעדר השינויים כה חשוב לנו?
מאחר שתחושת אמון והיכולת לסמוך - עומדים בבסיסה של מערכת יחסים יציבה. הידיעה שבכל הארעיות שסביבנו, ישנו מקום אחד - בו תמיד הדברים מוכרים וקבועים - חיונית על מנת שנוכל לצמוח ולהתפתח.
אבל אנשים משתנים כל הזמן, הלא כך?
נכון מאוד! מטבע היותנו - אנו נולדים סקרנים, מחפשים להתפתח, ללמוד, להרחיב את האופקים שלנו. ולכן, במהלך הזמן (ובאופן טבעי) אנשים משתנים, מתקדמים, משנים נושאי עניין, פוגשים אנשים חדשים, סיטואציות, לומדים ומתרחבים - ומגלים בעצמנו יכולות חדשות ומסוגלויות שלא הכרנו.
הציפיה שתמיד נישאר בדיוק כמו ביום הראשון שנפגשנו והתאהבנו - היא ציפייה בלתי ריאלית. כאשר אנחנו מפסיקים להתאים את עצמנו לשינויים שהחיים מייצרים, כאשר אנחנו מצפים שהמציאות תעמוד במקום ולא תשתנה: זה השלב בו מתחילים להיווצר פערים, שמייצרים חוסר התאמה.
מה ניתן לעשות, בכל זאת?
הפתרון כולל שני חלקים:
החלק הראשון: קביעת כללים וגבולות ברורים; מעין הסכם זוגי, המכיל את כל מה שחשוב לנו - על מנת לצמוח בצורה מאוזנת ובריאה.
בהסכם, בני הזוג מחליטים במשותף: מהם הערכים החשובים להם? מהן התפיסות, בהן הם מאמינים - ורוצים לחיות לפיהן? בנוסף, נקבעים הכללים כיצד לנהוג בשעת משבר, כיצד לנהל דיאלוג מצמיח; וכמובן, איזה נושאים נשארים פתוחים לדיון - ועל מה ניתן להתגמש.
מטרת אותו הסכם היא לקבוע את גבולות הקשר, ליישר קו; ובעיקר, לשים את הדברים על השולחן - על מנת לא להיות מופתעים או מאוכזבים בהמשך. כמו כן, ההסכם מאפשר ביטחון ויציבות.
החלק השני: לתרגל את היכולת להתמודד ולהגיב לשינויים באופן חיובי ומצמיח, תוך כדי תנועה.
על מנת ליישם את החלק השני, על בני הזוג לקבל את העובדה כי לחיים יש זרימה טבעית משלהם - ואין טעם לנסות לעצור אותה. כמו כן, כדאי לאמץ את האמונה שלפעמים שינוי יכול להיות דבר נהדר. 
איך עושים את זה, בפועל?
קודם כל, מדברים, מדברים, מדברים - לא משאירים את התחושות בבטן; משתפים את הצד השני בפחדים ובחששות שלנו; למעשה, עושים תיאום ציפיות אל מול השינוי המתרחש.
לפעמים, מחליפים משקפיים - ורואים את הדברים מהצד השני. היכולת שלנו לראות את ההפוך לנו - יכולה לעזור לנו להפחית את החששות שלנו, להבין שה"שד" איננו באמת כזה נורא. יתרה מזאת: הרבה פעמים, דווקא דרך נקודת מבטו של הצד השני - אנחנו יכולים פתאום לזהות הזדמנות חיובית, שלא יכולנו לראות דרך עינינו.
חשוב מאוד: להקשיב גם לעצמנו. פעמים רבות, אנרגיה במקום אחד - מזיזה דברים במקום אחר. אם פתאום "מרגיש" לכם שהשינוי פוגע, מזיק ולא מכבד את מה שיש ביניכם - תאמרו את זה. קחו בחשבון שבהחלט יכול לקרות גם ההיפך: שהשינוי של בני זוגכם יעשה לכם חשק לעשות שינוי - משלכם.
אני ממליצה לעשות מדי פעם "עצירה להתרעננות - וחידוש ההסכם הזוגי". כלומר: זמן בו כל צד מגדיר (בשקיפות) מה חשוב? למה הוא מצפה? מה הוא חולם ורוצה, לשלב הזוגי הנוכחי?
לסיכום: מערכת יחסים זוגית היא דבר דינמי. לאורך הדרך, המציאות סביב משתנה פעמים רבות. ולכן, על מנת לייצר יציבות וביטחון - על בני הזוג להגדיר את גבולות מערכת היחסים, באמצעות "הסכם זוגי" - ולהיות מוכנים להתגמש ולהתאים את עצמם, לשינויים שיכולים להופיע תוך כדי תנועה.
אולי לוי מ'אוליסטי' - יועצת, מגשרת ומאמנת אישית וזוגית, מרצה ומנחה סדנאות ומעגלי נשים בגישת 'אוליסטי'.
