רפואה אסתטית: כשהחזה מתרחב
גינקומסטיה היא תופעה של התרחבות החזה הגברי, ולא מנחת. בעזרת כירורגיה פלסטית נפטרים מהשומן העודף וחוזרים למראה השטוח
למרות שמעטים מדברים עליה, תופעת הגינקומסטיה, התרחבות החזה הגברי, די נפוצה ולמעשה אפשר לזהותה אצל כ-40% עד 60% מהגברים. התופעה של חזה מורחב אצל הגבר אינה בהכרח סימטרית ויכולה לכלול שד אחד או את שניהם. גברים המודעים לגופם וסובלים מהתופעה יכולים להיעזר בניתוח לתיקון המצב. הניתוח כולל הסרה של שומן ובלוטת שד, ובמקרים קיצוניים גם כריתת עור. ההליך מחזיר למנותח מראה חזה גברי, שטוח ומעוצב יותר. למרות שידועות מספר סיבות העלולות לגרום לגינקומסטיה, ולמרות שרבים חושבים שמדובר בהפרעה הורמונאלית, הרי שבמרבית המקרים אין סיבה רפואית ברורה לתופעה.
תופעה אחת, מספר סיבותהרפואה מבחינה בכמה קבוצות מצבים או מקרים של גינקומסטיה: ראשית, התופעה מוכרת בקרב נערים מתבגרים וקרויה "הרחבה שפירה של החזה הגברי". במישוש אפשר להרגיש מתחת לפטמה גוש בקוטר של 5-1 ס"מ.
מצב שני הוא התרחבות החזה אצל אנשים שמנים. תופעה זו יכולה לסגת גם ללא טיפול, אם יורדים במשקל וחוזרים למשקל גוף תקין.
סוג נוסף הוא גינקומסטיה המופיעה אצל גברים ללא סיבה ברורה (סיבה אידיופאטית). מדובר בהרחבה ללא כאב של החזה הגברי. חשוב להבחין בין המצב הזה, הנפוץ למדי, לבין גינקומסטיה הנובעת מפגיעה בכבד, מייצור הורמונאלי לא תקין (אלדוסטרון), או מנטילת תרופות.
גינקומסטיה עלולה להיגרם גם כתוצאה מהשפעת תרופות, ביניהן אמפטמינים (כדורי מרץ), מריחואנה, סטרואידים אנאבוליים, תרופות לטיפול בדיכאון (תרופות טריציקליות) טאגאמד (לטיפול בחומציות הקיבה) ועוד. כמו-כן, לעיתים קיימת היסטוריה משפחתית של גינקומסטיה. כאן צריך לבחון אם לא מדובר בתסמונת גנטית או בתת התפתחות של האשכים ואבר המין הזכרי.
הגינקומסטיה מהסוג השני נפוצה ביותר בין גברים שמנים או גברים אחרי גיל העמידה ואילו הסוג השלישי נפוץ ביותר בין גברים בגיל הפוריות. בגיל ההתבגרות אין טעם בניתוח, שכן אצל מרבית הנערים התופעה נעלמת מעצמה לקראת גיל 18.
הניתוח מתאים לגברים בריאים הסובלים מגינקומסטיה אידיופאטית, שאישיותם יציבה. המועמדים המתאימים ביותר לניתוח הם גברים בעלי עור גמיש (אלסטי) שיצליח להתכווץ בקלות לעיצוב המחודש של החזה. אנשים שמנים שלא יורדים במשקל, מעשני מריחואנה, מי שנוטלים תרופות אנאבוליות או הורמונים נשיים, וצרכני אלכוהול - לאלה מומלצת ראשית ירידה במשקל או הפסקת נטילת החומרים המוזכרים (בהתאמה), וכן הפסקת עישון לפני שיפנו לבקש סעד ניתוחי.
הניתוח אינו מתאים לנערים צעירים עם בלוטה כואבת ובולטת בגודל אגוז. זהו מצב התפתחותי די שגרתי הנוטה להיעלם מעצמו ואינו מצדיק ניתוח. בנוסף, הניתוח אינו מתאים לגברים השוקלים כ-120 ק"ג שבנוסף אינם מבצעים כל פעילות גופנית.
הניתוח מבוצע תוך כדי אשפוז של 24 שעות. ניתן לבצעו תחת הרדמה מקומית או כללית. בהרדמה כללית רצוי להוסיף גם הרדמה מקומית הממשיכה לשתק את הכאב לעוד מספר שעות לאחר סיום הניתוח.
במרבית המקרים אפשר כיום להסתפק בשאיבת שומן דרך נקב עור נסתר. בשיטה זו ההרחבה של השד -השומנית בחלקה הגדול - מוצאת כמעט במלואה. לעיתים השאיבה אינה מספקת ואז יש צורך להוסיף חתך קטן בחלק מהיקף הפטמה, על מנת להוציא את חלקה של רקמת הבלוטה שנותר דבוק לפטמה לאחר השאיבה. כאשר החזה בנוי בעיקרו מבלוטת שד, הטכניקה העיקרית היא כריתה תת עורית דרך הפטמה. הטכניקה הזו דורשת ניסיון ומיומנות רבה מצד המנתח, שכן כריתה מוגזמת עלולה להשאיר מעין שקע מתחת לפטמה, ואילו כריתה תת-שלמה תותיר מידה של התבלטות.
ככלל, תת-כריתה או תת-שאיבה עדיפות על כריתת יתר או שאיבת יתר. הסרה מוגזמת של הבלוטה משאירה סימן לא פחות בולט מהמצב שאותו ברצוננו לתקן. קיימת גם האפשרות לפרק את רקמת השד בעזרת מכשיר אולטרא-סאונד שמשמש להמסת שומן; גישה זו מלווה לא פעם בכוויות בעור המסתיימות בנקבים וצלקות שקשה להסתיר.
לעיתים, ובמיוחד עם החזה הרחב דמוי שדי אישה, יש צורך בכריתת עור. ניתוח כזה ישאיר צלקת נראית לעין סביב הפטמה וקו נוסף כלפי מטה (כמו בהקטנת שדיים אצל אישה). לאחר הניתוח המטופל נחבש בחבישה אלסטית המצמידה לגוף את העור שהתרוקן מרקמת השד. החבישה מונעת דימום ושטפי דם ומקילה על ההחלמה. אחרי כשבוע, החבישה מוסרת ואפשר כבר לראות את השינוי.
אחרי הניתוח, בדרך-כלל מומלץ ליטול אנטיביוטיקה, ואם ישנם תפרים הם מוסרים לקראת היום השמיני או העשירי. תופעות לוואי אפשריות: התפתחות זיהום, פגיעה בעור, הצטברות דם או נוזלי גוף אחרים באזור השאיבה, הדבקויות של העור לשריר שמתחתיו, פיגמנטציה באזור השד, ירידה זמנית או קבועה בתחושה באזור השד או הפטמה והופעת מידה מסוימת של חוסר סימטריה שלא ניתנת לתיקון מוחלט.
בין אם הניתוח מבוצע בשאיבה או בכריתה בחתך כירורגי, המטופל יחוש באי נוחות. מדובר באי נוחות גופנית מקומית באזור הניתוח, אך גם באי נוחות גופנית כללית. ביממה שבמהלכה שוהה המטופל בבית החולים, הוא מקבל בהתאם לצורך תרופות או זריקות להקלה על הכאב. באזור הניתוח תתפתח נפיחות ויופיעו סימנים כחולים. כדי להפחית את הנפיחות חשוב להשתמש בחליפה-חולצה אלסטית במשך שבועיים, יומם וליל.
בידיים מנוסות, ניתוח לתיקון גינקומסטיה יכול לשפר מאד את המראה הפיזי, להחזיר את החזות הגברית ולהשכיח את הבושה ואת אי הנוחות המתלווים לתופעה זו.
ד"ר חיים אשכנזי הוא מומחה לכירורגיה פלסטית, מרפאות "כללית אסתטיקה".
בואו לדבר על זה בפורום כירורגיה פלסטית ואסתטית.