בעיות שכיחות בתפקוד מיני בנשים

אולי קשה להאמין, אבל האורגזמה הנשית ורמת הסיפוק המיני של נשות ישראל, נדונו גם בכנסת, במסגרת דיון מיוחד שערכה ב-2002 הוועדה לקידום מעמד האישה, תחת הכותרת: "מיניות האישה בישראל". למרות, שמטרתו המוצהרת של הדיון הייתה להעלות את רמת המודעות לבעיות המיניות של הנשים בישראל, לא נראה שהוא תרם במשהו לקידום הנושא. אמנם, חמש שנים לאחר הדיון הוכפל מספר הפונים בישראל לטיפול בבעיות מיניות. אבל, על כל עשרה גברים הפונים לטיפול מגיעה אישה אחת בלבד. זאת למרות העובדה, ששכיחות התופעה של בעיות בתפקוד המיני היא די דומה בין גברים לנשים. "יש בזה אמירה מסוימת", אומר פרופ' יורם ורדי, מנהל היחידה לנוירואורולוגיה, בקריה הרפואית רמב"ם. "גבר שיש לו בעיה מינית לא יכול לתפקד. לאישה שיש בעיה מינית זה פחות מפריע. היא אולי לא חווה אורגזמה, זה אולי כואב לה או שיש לה בעיה בחשק - אבל בסך הכל היא מתפקדת. גם העובדה שלגברים יש פתרונות פשוטים יותר וטיפולים יעילים, כדוגמת הוויאגרה, מביאה הרבה יותר גברים לטיפול מאשר נשים".

"אצל נשים זו לא שאלה של חיים ומוות כמו אצל גברים", מוסיף ד"ר אילן גרינוולד, סגן מנהל היחידה לנוירואורולוגיה, בקריה הרפואית רמב"ם. "מבחינה פיזית, אישה תמיד יכולה לקיים יחסי מין, זו רק מידת ההנאה שלה שנפגעת, לא מידת היכולת.

"מצד שני, יש גם בעיות בתפקוד המיני של האישה, שתלויות בתקשורת בין בני הזוג. הרבה פעמים, העובדה שאין תקשורת או שהתקשורת לקויה בין בני הזוג - לגבר זה לא חשוב, אבל לאישה זה מאוד חשוב, עד כדי כך שזה גורם אצלה להפרעה בתפקוד המיני או לדחייה מרצון לקיים יחסי מין. אישה לא נהנית כל עוד אין תקשורת טובה, לעומת הגבר שכל עוד יש לו זקפה והוא מגיע לשפיכה והנאה גופנית - מבחינתו זה מספיק".

"בהשוואה לגברים, הפרעה בתפקוד המיני של האישה זה נושא הרבה יותר מורכב וכבד", מוסיף ד"ר גרינוולד, "ולכן הטיפול בנשים הוא רב-תחומי וכדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר הוא מצריך, על פי רוב, מעורבות של כמה מומחים מתחומים שונים. לרוב, הפיתרון לא ימצא בשיטה טיפולית אחת אלא בשילוב של כמה טיפולים".

סך כל הנשים בישראל שמדווחות על בעיה בתפקוד המיני עומד על כ-40% עד 44%, בכל הגילאים. אם אצל הגברים 99% מהבעיות סובבות סביב ענייני זקפה או שפיכה מוקדמת/מאוחרת, אצל נשים קיימות ארבע בעיות מיניות שכיחות:

1. אורגזמה - אי-יכולת להגיע לאורגזמה.
2. חשק מיני - היעדר או ירידה ברצון לקיום מגע מיני.
3. עוררות מינית - בעיות הקשורות לתגובה הפיזיולוגית של הנרתיק לגירוי מיני.
4. כאב - תחושות כאב בזמן המגע המיני ואפילו חשש מכאב, שמונעות מהאישה לקיים יחסי מין.

ירידה בחשק המיני היא הבעיה השכיחה ביותר, המדווחת ע"י כ-35% מכלל הנשים הסובלות מבעיות מיניות, בעיקר בקרב נשים מבוגרות לאחר גיל המעבר. ההפרעה השנייה בשכיחותה, פגיעה באורגזמה, מופיעה ב-30% עד 35% מהנשים הסובלות מבעיות מיניות.

^^פרופ' ורדי^^: "הבעיות השכיחות ביותר המגיעות לטיפול הן בעיות של כאב בזמן מגע מיני, בעיקר אצל נשים צעירות, בגילאי 20-30. זו אולי לא הבעיה השכיחה הקיימת אצל נשים, אך היא ללא ספק הבעיה השכיחה ביותר שמביאה נשים לטיפול. זו בעיה הפוגעת בתפקוד - אם יש להן כאב - הן לא יכולות לתפקד. רבים הם גם המצבים המשלבים שתיים או יותר מהבעיות".

יש שתי קטגוריות עיקריות של כאב בזמן מגע מיני:

1. וגיניזמוס - כאב המופיע לרוב כבר בניסיון הראשון למגע מיני וכתוצאה ממנו, נסגרים שרירי הנרתיק ובן הזוג לא מסוגל לחדור. הסיבות לווגיניזמוס הן בדרך כלל זיהומים בנרתיק, מחלות אחרות של הנרתיק, או טראומה מינית שחוותה האישה בעבר.

2. וסטיבוליטיס - כאב המופיע באזור מוגדר של הנרתיק, לרוב בפתח הנרתיק. הסיבה למחלה לא ברורה עדיין, והיא יכולה להופיע גם לאחר מספר שנים של מגע מיני תקין.

"הטיפול בווגיניזמוס הוא הדוגמא הקלאסית לטיפול הרב-תחומי בבעיות מיניות אצל נשים", אומר ד"ר גרינוולד. "זהו טיפול משולב, המתבסס בעיקר על טיפולים התנהגותיים, הבאים ללמד את האישה להשתחרר ולקבל לאט לאט גוף "זר" בנרתיק. לרוב נעזרים גם בפיזיותרפיה להרפיית שרירי רצפת האגן וכן במכשירים מיוחדים להרחבה והרפייה של הנרתיק. במקרים שבהם מעורבת גם טראומה מהעבר, נעזרים בטיפול פסיכולוגי. בווסט יבוליטיס מטפלים בעיקר ע"י משחות, המקהות את תחושת הכאב או באמצעות דיאטה מסוימת שגורמת לירידה בכאב. כשכל הטיפולים השמרניים לא עוזרים, עוברים לטיפול ניתוחי של כריתת האזור המכאיב בנרתיק.

"רוב הבעיות של החשק לא נובעות מבעיות באיברי המין, אלא מבעיה באיבר החשיבה - המוח", מסביר ד"ר גרינוולד. "הטיפול מאוד תלוי בסיבה. אם לדוגמא, חוסר החשק נובע מכך שהאישה לא מגיעה לאורגזמה - אם נפתור את בעיית האורגזמה יגיע גם החשק. אם היה חשק ופתאום הוא ירד, יש לבדוק את הסיבות - דיכאון, קשר בין-זוגי לקוי, בעיה גופנית כמו מחלה, גיל מבוגר או שינויים הורמונאליים ועוד. אחרי שמבינים את הסיבה והמקור לירידה בחשק ניתן בדרך כלל לשפר את המצב.

היות ו"איבר המין הנקבי" מושפע בעיקר על ידי המוח, יש כיום הרבה מחקרים אשר עוסקים בחומרים המופרשים במוח, שמעוררים חשק ומגבירים תשוקה, כדוגמת ה'מלטונין', שנמצא שיש לו השפעה במרכזים מסויימים במוח שאחראים על תחושת החשק או התשוקה המינית, או ה'טסטוסטרון', שהוא ההורמון ששולט על החשק המיני. המגמה מבחינה פרמקולוגית היא לפתור את בעיות החשק בקרב נשים על ידי טיפולים הורמונאליים.

^^פרופ' ורדי^^: "הבעיה של העוררות המינית אצל נשים זה הדבר הקרוב ביותר לבעיות הזקפה בגברים, כי פגיעה בעוררות נובעת מפתולוגיות ומחלות שונות כמו סוכרת - בדיוק כמו אצל הגברים.

"בעיה של עוררות מינית בקרב נשים יכולה לנבוע משני מקורות: חוסר חשק, שבגללו אין תגובה של גירוי ובעקבותיו הפחתה בהפרשה, או שקיימת בעיה הגורמת לחוסר לובריקציה (סיכוך), כגון: הפחתה בכלי דם באזור הנרתיק, או הפחתה בעיצבוב באזור הנרתיק.

"הטיפול מאוד פשוט ורוב הבעיות נפתרות על ידי הוספה של חומרי סיכה (לובריקציה). יש גם חומרים חדשים, הנספגים דרך העור וגורמים ליותר זרימה של דם באזור הנרתיק, ובעקבות כך להפרשה מוגברת. מדובר בגישה שמאפשרת תפקוד - לא בגישה של ריפוי הבעיה", מוסיף ד"ר גרינוולד.

^^ד"ר גרינוולד^^: "האורגזמה היא חלק מאוד קריטי במעגל המיני. לאורגזמה אצל האישה אין שום קשר לפוריות (כמו השפיכה אצל הגבר), אך יש לה תפקיד חשוב בשמירה על הקשר הזוגי. אמנם, יש נשים שמסתפקות במגע מיני ללא אורגזמה, אבל בלי אורגזמה אין את ההנאה המינית, ואם האישה נהנית עם בן הזוג, היא תרצה להמשיך להיות איתו. מסתבר גם שבזמן האורגזמה מופרשים במוח חומרים שתפקידם לחזק את הקשר בין בני הזוג.

אגב, על פי ההערכות בסקרים, כ-30% מהנשים לא מגיעות כלל לאורגזמה ולא חוו אורגזמה מימיהן".

^^פרופ' ורדי^^: "רוב הנשים מגיעות לאורגזמה דרך גירוי הדגדגן, שתפקידו להביא את האישה לגירוי מקסימלי. יש גם נשים המגיעות לאורגזמה רק מגירוי נרתיקי, אך הן מעטות. הטיפול בבעיות אורגזמה מסתמך בעיקר על התחום הפסיכולוגי-סקסולוגי".

לכתבות נוספות בנושא בריאות, רפואה מונעת ואיכות חיים, היכנסו לאתר הקריה הרפואית רמב"ם.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום פסיכולוגיה ומיניות של האישה
פורום טיפול מיני בנשים