סקס והורות: משוואה בשני נעלמים
מדובר באחד הדברים שאיש אינו מספר לכם עד שאתם הופכים להורים ומגלים בכוחות עצמכם כי יחסי המין צללו לתחתית סדר העדיפויות
גברים ונשים שונים אלה מאלה - פיזית, רגשית והורמונלית. הדבר מתבטא בכל מפגש בין גבר לאישה, וכשמתווסף למשוואה זו תינוק או תינוקת חדשים ההבדלים מתעצמים. 
"אחרי ההתאהבות וההתלהבות, המלווה את תחילתו של כל קשר, חלק גדול מהנשים, לא כולן, רואות בסקס לא יותר מאשר חובה למען שלום בית", אומרת אילנה ארד-לוין, סקסולוגית בכירה, פסיכולוגית קלינית, ויועצת נישואין. "חלקן", היא מאמינה, "היה מוכן להשאיר את יחסי המין ללילות ירח קסום".
לדברי ארד-לוין, "הדבר נובע מכמה סיבות. גברים מופעלים הורמונלית באופן הרבה יותר משמעותי מאשר נשים. אם אצל נשים מדובר בתקופות מסוימות בהן הן מרגישות צורך יותר חזק, למשל בתקופת הביוץ, הרי שגברים רוצים בזה כמעט כל הזמן.
"בעוד שגבר עייף יכול לעשות סקס, הרי שאצל האישה עייפות וסקס לא הולכים ביחד, שכן אישה צריכה הכנה פיזית-קוסמטית ושקט. בנוסף, הורמון האוקסיטוצין, הידוע גם בשם הורמון האהבה, מופרש אצל נשים וגברים בזמן אורגזמה. הורמון זה ממלא תפקיד בקשרים חברתיים ועשוי להשפיע על יצירת האמון הבין-אישי. אצל האישה הוא מופרש במינון גבוה יותר, ולכן אישה אחרי סקס יכולה בקלות להתאהב גם אם מדובר בלילה אחד.
"הורמון זה מופרש אחרי הלידה בכמות עוד יותר גבוהה, אלא שהפעם הוא מפנה את כל התועלת שלו לרך הנולד, והגבר הופך שולי במערכת היחסים הזאת. לעומת זאת, הגבר נשאר באותו מצב, דבר המחדד עוד יותר את השוני בינו לבין בת זוגו".
גם השלבים הקודמים בזוגיות, בטרם הגיעו הילדים, מהווים מדרגות להורדת התשוקה. "כל שלב במיסוד הקשר: חברות, מגורים משותפים, נישואים וחתונה, הוא שלב משמעותי בהורדת התשוקה", מסבירה ארד-לוין. "הסיבה לכך היא שחלק גדול מהתשוקה מו?נע מכיבוש ומחרדת נטישה, וככל שנכנסים להרגל ויש יותר רוגע, גל ההתאהבות יורד משמעותית והזוגיות עוברת ליציבות. יש זוגות המרגישים צורך לריב משום שכל התפייסות מלווה ב'מייק-אפ סקס', אולם גם במקרה זה הירידה בתשוקה היא בלתי נמנעת, עוד לפני שמגיעים הילדים. לרוב הוא ירצה יותר והיא פחות: גברים ונשים אינם משדרים על אותו גל ואינם מעוניינים באותה תדירות כשזה מגיע לסקס".
פעם אישה סקסית, היום אמא פולניה"אחרי הלידה מגיע השינוי הגדול, גם אצל זוגות בשלים, כאלה שהתחתנו בגיל מבוגר יחסית", מסבירה ארד-לוין. "ברגע שמגיע הילד הראשון האישה הופכת לעקרת בית ולאמא עם חרדות, דאגות, פרפקציוניזם וייסורי מצפון, ולמעשה לאמא פולניה. פתאום מתגלים אצלה דברים חדשים לכאורה באישיות, והילד תופס מקום ראשון. לצד חוסר שביעות רצון מתפקוד האב, חשש להשאירו לבד עם הילד והרבה האשמות: 'אתה לא מחתל נכון', 'האמבטיה לא מספיק חמה' ועוד ועוד. ובסופו של יום מתיש שכזה למי יש כוח לסקס?"
ואם כל זה לא מספיק, מזכירה ארד-לוין: "היום נגמר ומתחיל הלילה, ובחצי השנה הראשונה מדובר במלחמת הישרדות של ממש: לקום בלילה, להיניק, לוודא שהתינוק נושם וזה בהנחה שאין עוד זאטוט גדול יותר לטפל בו".
נוסף על כך, אימהות רבות אינן מתחברות לתינוק שנולד, ויש להן רגשות אשם המוסיפים על הסטרס ובפועל דוחקים את המחשבה על סקס למקום נמוך עוד יותר.
"אין חוקים ברורים בנוגע לעיתוי בו חוזרים לסקס. מעבר לעניין העייפות, נשים רבות רוצות לתת דרור לגופן לאחר שזה עבר היריון, לידה ולעיתים גם הנקה. הן רוצות את גופן בחזרה ולא ממהרות להתמסר לגבר שלהן", מסבירה ארד-לוין. "חלקן יסתפקו בחודשיים, אחרות יחכו חצי שנה ובכל מקרה, רובן יבחרו פשוט לישון, או להתמסר לספר או לתוכנית טלוויזיה אהובה.
"גם כשמגיע סוף סוף הסקס המיוחל, מתעוררת בעיית דימוי הגוף והמשקל שעלול לחבל או להלחיץ בדרך לסקס. הגוף אחרי הלידה אינו אותו גוף מתוח וחלק שהיה. יש נשים שלא יצליחו להשתחרר מדימוי הגוף הבעייתי ולא ירגישו בנוח לקיים יחסי מין. אחרות יעדיפו תנוחות אחרות, אולי סקס בחושך. למרבה המזל, הגבר בדרך כלל מאוד מתחשב: לא רק בסקס, אלא גם בהתנהלות סביב הטיפול בתינוק. בטח ובטח כיום, כשיש שוויוניות: הגברים עוזרים בבית ולא דורשים סקס. הם כבר למדו מגיל ההתבגרות איך להתמודד עם הצורך הזה שלהם".
לדברי ארד-לוין, "בשלב מסוים תרגיש בוודאי האישה שלמרות שלא בא לה, מוטב לה לשתף פעולה ולהגיב לגילויי החיבה של הגבר, גם אם זה מעיד, לרוב, על הצורך שלו בסקס. גם אם לא בא להן, הן מרגישות שזה לא בריא ושאולי הן מפסידות.
"אנשים מפעילים לאורך הדרך חיישנים, וכשגבר או אישה חשים שמשהו באינטימיות, בין אם זה סקס או מידת ההנאה, בלי קשר בהכרח לתדירות, הופך להיות בלתי הולם, כשמשהו לא טוב קורה, עליהם לאסוף את עצמם ולגרום לזה לקרות".
אז מה עושים? ארד-לוין מודה שלא הרבה: "לצערי, אין לי טיפים שישפרו את חיי המין, שכן הילדים, באיזשהו מקום, בהחלט הורגים את המין. אולם גבר אשר ישכיל לעשות וייקח על עצמו יותר מתפקידי האישה, בין אם זה לקום בלילה במקומה, או לקום איתה כדי להכין בקבוק, יחתל, יקלח, או כל דבר שיכול להקל עליה, אזי מובטח לו תגמול.
"בכל מקרה, אחרי כשנה חוזרים לעבודה, יש מטפלת, אורח החיים הופך שוב להיות סביר וחוזרים לשגרה עם המסגרת הנוחה, פחות או יותר. זה הזמן לפנות לטיפול פסיכולוגי, בטח אם בנוסף לתינוק נכנסים לסיפור ההורים, הסבא והסבתא משני הצדדים, שמוסיפים הרבה מתח למשוואה הכבר מתוחה הזאת".
בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה ומיניות של האישה.
