לדעת אישה, לדעת לידה
אין דבר כואב יותר מלידה, אין דבר מהנה יותר מסקס, איך משתלבים שני הקצוות הללו? והאם זה אפשרי?
הקשר בין התכווצויות הרחם בזמן יחסי מין ואורגזמה לבין צירים ולידה מוקדמת ידוע מזמן, לעיתים במצב של הריון בסיכון או של שיליית פתח ימליצו הרופאים על הימנעות מיחסי מין (וגם מהנקה, הגורמת לאותם חומרים להתשחרר ולרחם להתכווץ) - על מנת לא לקדם את הצירים במוקדמים, אבל האם ניתן להעזר באנרגיות, בהורמונים ובהנאה כדי לקדם את הלידה (בשעתה?).
לנשים רבות ייראה הרעיון מופרך מהיסוד, למי יש כוח להתרכז בעונג? מי רוצה בכלל שיגעו בה? מסתבר שנשים רבות חוות סוג של ריגוש (המכונה "מיני") בעת הלידה והצירים, אבל למי יש את האומץ לקחת את זה עד הסוף? האם זה סוג של טרנד "טבעי" חדש או האם זו פשוט שיטה אחרת, שכדאי לאמץ מבלי להתקבע על הקיטלוג הקלאסי של לידה=מחלה סקס=בריאות... ולזכור שלא מדובר על העלאת הנושא לראשונה תוך כדי הלידה, אלא על התכוונות והתכוננות מוקדמת, כמו לקראת דרכים אחרות להקלת הכאב.
אני אם לשלושה ילדים שנולדו בלידה טבעית וללא התערבות מיותרת. ילדתי את שלושת הלידות בבית חולים ופיתחתי דרך מיוחדת להתמודדות עם כאב הלידה.
נשים רבות מגיעות ללידה עם פחד מהכאב. היום ידוע שכאשר נשים מכינות עצמן לתהליך הן מנטאלית והן פיזית, ההתמודדות עם הלידה והכאב הקרוך בה קלה יותר (כאשר הכל תקין). הידיעה שיכאב, ושאנחנו נעמוד בכאב היא חלק חשוב מהיכולת לעבור את הכאבים בשלום (עם משכך כאבים או בלעדיו).
למרות כל השיטת להתמודדות עם כאבי הלידה עדיין יש לידות רבות המסתיימות בניתוח קיסרי או ואקום, ועוד מיני פעולות כירורגיות שבהרבה מהמקרים היו יכולים להיחסך ליולדת. לעומת זאת יש עליה במגמת רצון הנשים ללדת בדרך טבעית וללא התערבות עד כמה שאפשר.
לנשים אלה מגוון רב של דרכים ידועות ואוסיף את הדרך שלי כדי שאולי יוכלו להיעזר בה או לספר לחברה/קרובה שנמצאת לקראת לידה. נושא האורגזמה הנשית הוא נושא שרבות מדובר בו אך פחות מובן בו. נשים רבות לא מודעות לחוויה הזו ולא יודעות איך למצוא אותה גם אחרי ששמעו על קיומה. עדיין קשה לדבר על הנושא והסגירות רבה.
איך בכל זאת נקשרת החוויה ללידה? ובכן, מאחר והקשר בין ההנאה המינית והתכווצויות הרחם ידוע, ניתן לנסות לגרום למצב בו הגוף חווה אורגזמה בזמן שתהליך הלידה כבר החל להתרחש אך עדיין לא מתקדם מאוד. כאשר ברור שהלידה החלה, אך הכאבים עוד לא חזקים והצירים אינם סדירים, מוקדם מדי בכדי לצאת לבית החולים ומאוחר מכדי להתנהג "כרגיל".
לפי הדרך שלי, בזמן זה על האישה להתרכז בכך שצואר הרחם מתחיל את תהליך הפתיחה ואנו יכולות לעזור לו להיפתח ע"י זה שנתרכז במעגלים נפתחים ותנועות מהמרכז כלפי חוץ בכל צורה ואופן. (דמיון מודרך), שילוב כל השרירים הטבעתיים בגוף יסייע רבות לפתיחה. ע"י עיסוי שרירים אלה ניתן גם לפתח ריגוש מיני (עיסוי פטמות ועוד). והנה אנו רואים שכל אותם דברים שקשורים ביום יום למין בלבד, מתייצבים כאן לעזרת היולדת.
כאשר עובר זמן, והצירים מתחזקים ותכיפותם בין שבע לשמונה דקות לערך, ניתן לעבור לשלב בו מייצרים ריגוש מיני חזק ע"י אוננות תוך כדי עיסוי הפרינאום עם שמן. השמן יכול לעזור מאוד לגירוי הראשוני ולאחר מכן תמיד ניתן להוסיף עוד. אישה שתצליח לעשות את זה למעשה תשתמש במשאב טבעי של גופה על מנת לעזור לעצמה ללדת.
וזאת מכיוון שכאשר מתרחשת אורגזמה נשית, משתחררים שני הורמונים למערכת הדם, אוקסיטוצין שהוא אחראי ליצור הצירים (ומאוחר יותר גם על שחרור החלב מהשד, הוא אחראי גם על התחושה הטובה לאחר יחסי מין) ואנדורפין שידוע כמשכך כאב טבעי של הגוף. (שניים במחיר של אחד..) גם חומר שמקדם את פעילות הרחם וגם חומר שמעמעם את הכאב הכרוך בדבר.
גם אם האישה אינה חווה אורגזמה מלאה, עדיין מיוצרים ההורמונים הנ"ל וחשוב לא להתייאש.
מה גם שהמחשבה על יחסי מין מלאים יוצרת רתיעה להרבה נשים וכאן אני מציינת שלא חובה לקיים יחסים מלאים, מספיק לענג רק את האישה... (תפקיד נוסף לגבר בלידה).
"הקשר בין מיניות ולידה הוא קשר קיים. הצעת האורגזמה כאופציה להגברת הצירים וכאופציה לשיכוך כאב אפשרית בתנאים מסויימים, ברור לחלוטין שזו אופציה וזה תהליך שצריך לנבוע מהאשה היולדת: לא כל אשה מחוברת למיניות שלה בזמן הלידה ובנוסף - תוסיפי לכך את העובדה שלא בכל לידה זה יכול לעזור, השימוש בטכניקה צריך לבוא בשלב מסויים שבו יש צירים ואין לכאורה התקדמות, ובשלב זה לעיתים קרובות הראש לא כל כך פנוי לאורגזמה...
מי אני, שאגיד לאישה בלידה, לא? אם זה מה שבוקע ממנה במעמד זה אז זה נכון עבורה, כי זה בא ממנה והיא היולדת והיא זו שיודעת מה טוב בשבילה ברגע זה".
כמו בהרבה דברים, התיאוריה נשמעת נפלא, אבל מה לגבי המימוש? אם מדובר במעשה של אהבה בין בעל לאשתו, מי אנחנו כי נלין, הבעיה מתחילה סביב הדיון (שפרץ בחריפות רבה בפורומים מסויימים בהם עלתה השאלה וההצעה) מה המעמד של המיילדת בלידה כזו? מה מעמד הצוות? והאם ניסיון ספונטני של המיילדת לסייע באמצעות הבאת האשה לאורגזמה לא גולשת לתחום הבעייתי של ניצול יחסי כוח? גם אם האשה מסכימה לנעשה, האם העובדה שהיא נמצאת במצב של חולשה לכאורה לא גורמת לסיטואציה להיות בעייתית.
ומה בעצם ההבדל בין עיסוי פירינאום (אזור החיץ בנרתיק) לבין עיסוי הדגדגן, האם הכל שאלה של סמנטיקה? ומה בעצם הגבולות באירוע כמו לידה? לטענת המתנגדים - מיילדת היא כמו פסיכולוג, איש מקצוע המיישם את תפקידו גם כשנדרשת אינטימיות אדירה, גם במצבים קשים, וקיום יחסי מין במצבים של יחסי מטפל-מטופל אסור על פסיכולוגים, אז מדוע שיותר למיילדות?
כשעלתה השאלה בחריפותה בפורומים רלוונטים ענתה מיילדת הבית רונית אהרונה ספראי קופליס: " לפני 300 שנה העלו אותי על המוקד.נקראתי מכשפה. הדברים לא השתנו רק קיבלו ביטוי מילולי.... להכין פרינאום ללידה עם מכשיר "ויברטור" במקום עיסוי של יד אוהבת, זה בסדר ?
לאפשר בדיקות ואגינליות "הכרחיות" ע"י כל דיכפין ואפילו גבר, על מזבח הרפואה זה בסדר?
להחדיר אלקטרודה לראש התינוק שלכם כי "זה חשוב" זה בסדר?
להכניס פיטוצין לגוף שלכם שאינו תואם את פיזיולוגית הגוף, עלול לגרום לסבל עוברי, (בגלל עוצמת ההתכווצויות שהוא יוצר) ולו רק כדי לזרז את הלידה כי נמאס לכן, זה בסדר? ואפידורל, רובכן חושבות עליו כעל שם נרדף ללידה. זה בסדר.
אבל אורגזמה בלידה- משכך הכאבים הטבעי מהגוף שלכם, מזמין הלידה מגופכן?
הס מלהזכיר.
על אורגזמה לא בלידה מותר לכן לחשוב?"....
מאחר והרבה שנים היולדת היתה כר נרחב לפעולות רפואיות נחוצות (וכאלו שאינן נחוצות) כגן בדיקות וגינליות תכופות, פקיעת מים, חתך חיץ ושאר התערבויות באזור הנרתיק, מדוע כשהדבר מגיע להתערבות שמטרתה חיובית יש התקוממות כזו?
אבל לצורך המאמר נפריד בין "טיפול" שכזה על ידי הצוות המיילד או המיילדת, לבין אוננות/אורגמה בלידה המבוצעת על ידי האשה עצמה או בן זוגה השותף לפרוצדורה.
אז מה השורה התחתונה, והאם בכלל יש כזו? או שמא זו רק עוד אופציה של שימוש בכוחה של אישה, אחת מרבות העומדת לרשות נשים כדרך התמודדות עם לידה?
בואו לדבר על כך בפורום הריון ולידה
בפורום חרדה מהריון ולידה
ובפורום סקסולוגיה
על הכותבת: שירז אריאל דרורי ילידת 1968, נשואה ואם לשלושה.
במשך 15 שנה עבדתי בחינוך של הגיל הרך והדרכתי אמהות רבות כיצד להתמודד עם קשיי ההורות וטיפול בילדים. אחרי לידת בני הראשון, התוועדתי לצורך הגדול שיש בהכנה ללידה והתחלתי לעסוק בתמיכת נשים לקראת לידה ולאחריה. בעבר העברתי סדנאות אינטימיות לנשים בנושא הכנה ללידה ומיניות בכלל (ליצירת קשר עם הכותבת, לחצו על שמה המודגש בכחול)