שפיכה מוקדמת: גומרים הולכים

שפיכה מהירה (Rapid Ejaculation), או בשמה הקודם: שפיכה מוקדמת (Premature Ejaculation) היא אחת הבעיות השכיחות בתפקוד המיני של הגבר, ממנה סובלים כ-30% עד 40% מן הגברים. השפיכה המוקדמת מאופיינת כמצב שבו גבר באופן קבוע ופעמים חוזרות מגיע לשפיכה עם גירוי מינימלי לפני, בזמן או מיד לאחר החדירה, מצב הגורם לתסכול אישי ופוגע ביחסים הבין-אישיים.

תהליך השפיכה הוא תהליך מורכב, ומטרתו הסופית היא להעביר זרע מאיבר המין של הגבר לזה של האישה. בהליך זה הזרע, הנמצא בשלפוחית הזרע, בדרכי הזרע ובשופכה האחורית, יוצא בעוצמה ובקצב מהשופכה ומלווה בתחושת הנאה וסיפוק של אורגזמה. כל הפרעה בהליך זה, כגון שפיכה מוקדמת, מלווה בכאב או חוסר שפיכה, יכולה לפגוע באיכות התפקוד המיני של הגבר ושל בני הזוג יחד.

הסיבה לשפיכה מהירה יכולה להיות ראשונית, כלומר, מולדת (כבר מהנסיונות הראשונים לקיום יחסי-מין), משנית (כתוצאה משינויים בריאותיים, דוגמת מחלות: סוכרת, פגיעה בשלמות חוט השדרה, טיפולים כימותרפיים וכו', שינויים נפשיים - לחץ ומתח או שינוי במערכת היחסים), או מפגיעה בתחושתיות ראש הפין, שהוא מרכז השפיכה.

במהלך השנים עבר הטיפול בשפיכה מוקדמת שינויים רבים וקיצוניים. הטיפולים הקלאסיים הם טיפול פסיכותרפי אינדיבידואלי, או עם בת זוג, או טיפול התנהגותי. במשך שנים היו טיפולים אלו נפוצים, ולמעשה היו הטיפולים היחידים הקיימים, אך הם אכזבו, היות ושלוש שנים אחרי תום הטיפול יותר מ-75% מהמטופלים דיווחו על הופעה חוזרת של שפיכה מוקדמת. ממצא זה לימד שטיפולים פסיכולוגים אינם יעילים, ולכן היה צורך בפיתוח טיפולים חדשים, בעוד אלה הפסיכולוגים נותרו תקופתיים לחיזוק תוצאות הטיפול הראשוני.

לאחר שהתברר כי אחת הסיבות לשפיכה היא רגישות יתר בראש הפין, הוחל בפיתוח מקומי או סיסטמטי שיוריד את הרגישות מראש הפין, ובכך יאפשר את הארכת זמן השפיכה ומשך קיום יחסי המין.

במהלך השנים היו נסיונות מוצלחים חלקית לטפל בשפיכה מהירה על ידי תרסיס או במשחות מקומיות שונות. ישנם משחות ותרסיסים המשמשים לאלחוש מקומי, כשמטרתם להפחית את התחושה בראש הפין ויעילותם מגיעה ל-50%. עם זאת, במקרים רבים גורמים אמצעים אלו לחוסר תחושה בראש הפין, לירידה בסיפוק המיני ואף להחלשת עוצמת הזקפה.

בשנים האחרונות נעשו ניסיונות לטפל בשפיכה מהירה בתרופות רבות הנוגדות דיכאון ותרופות פסיכיאטריות, שמטרתן להשפיע על מרכז השפיכה במוח. הטיפול בכמה מהתרופות היה מוצלח חלקית, ולאחרות הייתה השפעה חיובית על זמן השפיכה, אך במקביל החולים סבלו מתופעות לוואי שמנעו מהם את המשך קבלת הטיפול, דוגמת ה-Anafrenil וה-Phenothiazine.

חולים נוספים נטלו תרופות מקבוצת ה-SSRI's, שמעכבות את הספיגה החוזרת של הסרוטונין במוח. 75%-70% מן החולים, אשר טופלו בתרופות מקבוצה זו, דיווחו על שיפור משמעותי בזמן השפיכה, אך לתרופות אלו, שבמקור נועדו לטיפול בבעיות פסיכיאטריות, תופעות לוואי משמעותיות אשר בעטיין מטופלים ובני/בנות זוגם העדיפו לא להמשיך את הטיפול המוצע.

עם זאת, ההצלחה היחסית של הטיפולים התרופתיים החדשים פתחה עידן חדש של מחקרים ושיטות טיפול בשפיכה מהירה. מחקר חדש שנערך במרכז הרפואי ת"א, הוכיח כי שילוב של תרופות מקבוצת ה- SSRI's עם גלולת ה"ויאגרה" שיפר משמעותית את משך השפיכה. מחקר נוסף, המבוצע בימים אלה, מנסה לבחון את השפעת תרופות מעכבות פוספודיאסטרז 5 (s'PDE-5) על עיכוב השפיכה כאשר משתמשים בהן כתרופה בודדת. זאת, בהמשך לתוצאות מחקרים בחיות מעבדה, אשר נערכו במספר מקומות בעולם, ושמצביעים על כך שדו-תחמוצת החנקן (NO) הוא משתתף פעיל במנגנון השפיכה.

בנוסף, פועל במסגרת המרכז הרפואי ת"א שירות רב-תחומי לטיפול במכלול ההיבטים של שפיכה ובמיוחד בנושא שפיכה מהירה. טיפול חדש המוצע כיום במרפאה להפרעות בתפקוד המיני, המבוסס על טיפול תרופתי לצד טיפול פסיכו-סקסולוגי, מהווה פתרון מיטבי לבעיה.

השירות החדש מתבסס על ראיה מולטי-דיסציפלינרית, הבוחנת את מכלול ההיבטים של הבעיה: פסיכולוגים, פיזיולוגיים, אורגנים, סביבתיים וזוגיים. תחילה נערך תשאול מדויק של תולדות הבעיה ומילוי שאלונים מיוחדים, הבודקים אספקטים שונים של השפיכה. בנוסף, נערכת בדיקה גופנית, הכוללת בדיקת רפלקס בולבו-קברנוזלי (BCR).

במידת הצורך, מבצעים מדידת הולכה של העצב הפודנדלי (PNC), אשר עשויה להצביע על קיומה של תחושתיות מוגברת או מופחתת של גוף הפין או ראש הפין.

שיטת טיפול זו מפתחת מיומנויות שונות לשליטה על מנגנוני השפיכה, לצד טיפול מקומי בעזרת משחות או ספריי וטיפול פומי באמצעות כדורים, המעכבים את הספיגה החוזרת של סרוטונין למוח.

ד"ר יוזה חן הוא מנהל המרפאה להפרעות בתפקוד מיני, המחלקה האורולוגית, מרכז רפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי.

בואו לדבר על זה בפורום הפרעה בתיפקוד המיני.