חיסון לאיידס, ההיית או חלמנו חלום?

חוקרים בהדסה הצליחו לפתח חיסון המשפר במידה ניכרת את יכולת העמידה של מערכת החיסון הפנימית של גוף האדם, אשר אינה משתקמת ב- 50% מהחולים לאחר טיפול בקוקטייל התרופות וחיסון הוירוס.
צוות החוקרים בראשותה של ד"ר רבקה אבולעפיה-לפיד ועוזרת המחקר ויעל קרו-צור מן המרכז לחקר הביולוגיה של האדם המנוהל ע"י פרופ' הנרי אטלן והקשור למחלקה לביופיזיקה ורפואה גרעינית בבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין-כרם, כלל גם את פרופ' צבי בנטוויץ ופרופ' ירון כהן ממכון וייצמן.

החוקרים התבססו על הנחה אותה פרסם פרופ' אטלן לפני כ-10 שנים. לפיה, מלבד העובדה שנגיף ה-HIV גורם למחלת האיידס ע"י חדירתו לתאי דם מסוג CD4 וחיסולם, הרי שמערכת החיסון בגוף מתחילה לחסל בעצמה תאים אלה. מכיוון שאצל אחוז ניכר מחולי האיידס מערכת החיסון הפנימית בגוף איננה חוזרת לאיתנה גם לאחר שנגיף האיידס הודבר כתוצאה מנטילת קוקטייל התרופות-ההנחה היא שזאת תוצאה מתהליך אוטואימוני נגד תאי ה- CD4. המטרה אם כך היא, לרפא את הגוף ע"י עצירת התהליך האוטואימוני ללא קשר לטיפול בנגיף.

בשלב הראשון של המחקר, איתרו החוקרים את התאים האוטואימונים(הגורמים להרס המערכת החיסונית). תאים אלה, הנקראים תאי CD8 , "הורגים" תאים מסוג CD4 , ובכך בעצם גורמים להרס המערכת החיסונית והתהליך הזה נמשך בגוף החולה למרות שנגיף האיידס טופל.
בבסיס החיסון עומדת דגימת תאי דם לבנים שנלקחה מחולה איידס, וממנה גידלו במעבדה תאי CD8 הרסניים. במבחנים אימונולוגיים שנעשו, אשר "מפגישים" תאי CD8 עם תאי CD4 , הם מזהים אותם כאנטיגן (חומר חלבוני המעורר יצירת נוגדנים עם חדירתו לגוף) והורסים אותם. בשלב הזה החוקרים "הורגים" את התאים הקטלניים ומחלקים אותם למנות של 10 מליון תאים לכל הזרקה.

לאחר שמנת החיסון הוזרקה לחולה מתחת לעור, זיהתה מערכת החיסון שלו את התאים שבה כתאים קטלניים (או הרסניים), והיתה יכולה לפעול נגד תאים זהים להם בדם ולהרגם.
לאחר ההזרקה ובמהלך תהליך המעקב סופרים את כמות תאי CD4 בדם אצל החולה. ככל שהם ירבו, כך תגדל עמידותה של המערכת החיסונית . עד כה טופלו בשיטה זו 7 חולים אשר קיבלו 4 -3 זריקות כל אחד במהלך של עד 6 חודשים. אצל 5 מהם עלה מספר תאי CD4 ביותר מ-50%.
המחקר אשר ממצאיו פורסמו בגליון האחרון של כתב העת היוקרתי Journal of Clinical Virology , נערך בשנים 1998 2002, והמעקב אחר החולים שהשתתפו בניסוי נמשך עד שנתיים לאחר מכן, תחת פיקוח הדוק של ועדת הלסינקי בהדסה.

"המטרה העומדת לנגד עינינו היא הבראת מערכת החיסון בגוף כצעד משלים לטיפול התרופתי בנגיף" אומרת ד"ר רבקה אבולעפיה-לפיד, "התהליך האוטואימוני בגוף ממשיך להתקיים גם לאחר שהנגיף מטופל ע"י קוקטייל התרופות. החיסון שאנו מפתחים נועד לעצור גם את התהליך ההרסני הזה".

החוקרים ממשיכים בפיתוח החיסון, בין השאר, הודות למענק שקיבלו מחברת "הדסית", חברת הבת של הדסה המופקדת על קידום ומסחור הנכסים האינטלקטואליים הנוצרים בהדסה וכן ממענק מהמרכז לחקר מחלות מתהוות.

בואו לדבר על כך בפורום מחלות זיהומיות
עוד על איידס, בכתבה הבאה