כל מה שרצית (או לא רצית) לדעת על סרטן המעי הגס
העולם כולו תוהה במה חולה יאסר ערפאת, אבל מה על כל השאר? על אחת המחלות הנפוצות והמסוכנות ביותר
סרטן המעי הגס הוא הגידול השני בשכיחותו בקרב האוכלוסיה בישראל (אחרי סרטן השד אצל נשים וסרטן הערמונית אצל גברים) ומופיע בשיעור דומה אצל גברים ונשים. על פי נתוני רישום הסרטן הלאומי במשרד הבריאות אובחנו בישראל בשנה האחרונה כ- 3,200 נשים וגברים כחולים בסרטן המעי הגס והחלחולת, וכ- 1,900 נשים וגברים מתו ממחלה זו.
ידועות מספר קבוצות באוכלוסייה שלהן סיכון מוגבר לחלות בסרטן המעי הגס. מחלות תורשתיות כמו ריבוי פוליפים במערכת העיכול, היסטוריה אישית של סרטן המעי הגס או גידולים שפירים במערכת העיכול, קרובי משפחה מדרגה ראשונה שחלו בסרטן המעי הגס ועוד.
על פי נתוני הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) בארגון הבריאות העולמי (WHO) שיעור התחלואה בישראל הוא בין הגבוהים בעולם בדומה לשיעור התחלואה במדינות המתועשות כמו ארצות הברית ובמערב אירופה בהן מאובחנים מדי שנה כ 40 בני אדם על כל מאה אלף תושבים. בעוד במדינות כמו ארצות ערב ומזרח אירופה שיעור התחלואה נמוך ועומד על כ 18 בני אדם על כל מאה אלף תושבים. נתונים אלו קשורים לגורמי סיכון כמו סגנון חיים מערבי, הרגלי תזונה, השמנת יתר, עישון וחוסר פעילות גופנית.
מנתוני האגודה למלחמה בסרטן עולה כי מקובל לחשוב שסרטן המעי הגס נפוץ יותר בקרב גברים מאשר בקרב נשים, אולם הנתונים קובעים כי מדובר בסיכון בריאותי משמעותי לנשים וגברים כאחד. רוב החולים המאובחנים בישראל מתגלים בשלב מתקדם של המחלה, עקב ההיענות הנמוכה לעריכת הבדיקות לגילוי מוקדם. המחלה שכיחה במיוחד מגיל 50 ומעלה והסיכון לחלות בה עולה עם הגיל. כאשר המחלה מתגלה בשלב מוקדם, סיכויי הריפוי מגיעים לכ- 90%, לכן חשוב מאוד לגלותה מוקדם ככל האפשר וכך לשפר את תוצאות הטיפול ואת איכות חייהם של החולים.
המועצה הלאומית לאונקולוגיה ממליצה: לאוכלוסיה הנמצאת בסיכון רגיל, על ביצוע בדיקה לנוכחות דם סמוי בצואה, מדי שנה מגיל 50 שנה, כאמצעי סריקה. המלצה זו קיבלה אישור כל הגורמים המעורבים בתחום בישראל בישיבת קונצנזוס ארצית שנערכה בדצמבר 1997. אישור זה תואם את החלטת ארגון הסרטן הבינלאומי, ה- UICC מיוני 2002. הבדיקה כלולה בסל השירותים של קופות החולים, וניתנת חינם. לאוכלוסיה הנמצאת בסיכון גבוה, מגיל 40 שלהם קרוב משפחה שחלה בסרטן המעי הגס, על ביצוע קולונוסקופיה מלאה לאיבחון מוקדם. על מועד ביצוע הבדיקה ותדירותה יש להיוועץ ברופא מומחה.
האיגוד הישראלי לגסטרואנטרולוגיה ומחלות כבד והאיגוד הישראלי לכירורגיה של הקולון והרקטום ממליצים לאוכלוסיה הכללית הנמצאת בסיכון רגיל על ביצוע קולונוסקופיה כבדיקת סקר לגילוי מוקדם אחת ל - 10 שנים מגיל 50.
האגודה למלחמה בסרטן ומשרד הבריאות קוראים לציבור: נשים וגברים מגיל 50 ומעלה, בצעו כל שנה בדיקה לגילוי דם סמוי בצואה. בדיקה פשוטה ולא פולשנית הניתנת חינם בכל קופות החולים. קיימות מספר שיטות נוספות לאיבחון כל אחת מהן יעילה וטובה, מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי סוג הבדיקה המתאימה לכל אחד.
האגודה למלחמה בסרטן ממליצה לפנות בכל גיל מיידית לרופא אם מופיע אחד מהסימנים הבאים:
1. דם בצואה, לרוב הגידולים יש נטייה לדמם. אם הם נמצאים במעי הגס השמאלי, מופיע לעיתים דם אדום טרי על הצואה או בתוכה. יש לזכור שאנשים רבים סובלים מטחורים, שאינם כמובן גידולים, וגם אלה נוטים לדמם. אם הגידול ממוקם בצידו הימני של המעי, לא ייראה דם טרי, אולם יכול להיווצר מצב של חסר דם (אנמיה). תופעה זו, של חוסר דם בגיל מבוגר, עלולה להעיד על קיום גידול מדמם במעי, והדבר מחייב פנייה לרופא לצורך בדיקה ואיבחון.
2. שינוי בפעולת המעיים, הגידול המתפתח חוסם באטיות את חלל המעי ומפריע לזרימת תוכן המעי. תופעה זו עלולה לגרום לשינויים בהרגלי היציאות: עלולה להתפתח עצירות שלא היתה קיימת בעבר, או נטייה לשלשול, שינוי בצורת היציאות ונפיחות בבטן. הדגש הוא על שינוי בהרגלי היציאות - כאשר תופעות אלה אינן חולפות בתוך חודשיים - שלושה, מומלץ לפנות לרופא. יש להדגיש, כי ברוב המקרים הסיבה לתופעות אלה אינה סרטן, אך רק רופא, לאחר בדיקה, יכול לקבוע זאת.
3. כאבי בטן קבועים, שלא היו קיימים בעבר ואינם חולפים, מחייבים פנייה לרופא לצורך בדיקה.
4. ירידה דרסטית במשקל, מחייבת פנייה לרופא לצורך בדיקה".
מנתוני האגודה למלחמה בסרטן עולה כי ריבוי המקרים של סרטן המעי הגס אשר ניצפה בשנים האחרונות בארצות המערב וגם בישראל קשור ברובו לסגנון חיים ולהרגלי תזונה. במחקרים רבים נמצא קשר בין המחלה לבין השמנת יתר וצריכה עודפת של קלוריות שמקורה במוצרי בשר ושומן מן החי כמו גם קשר עם עישון ובמיוחד חוסר פעילות גופנית. שינויים נקודתיים בבקרה הגנטית תורמים אף הם להתפתחות גידולים ממאירים. אצל חלק קטן מהחולים בסרטן המעי הגס (כ - 15%) מאובחנת נטיה משפחתית לחלות במחלה. בקרב קרובי משפחה כמו הורים אחים וילדים של אנשים שחלו בסרטן המעי הגס שיעור התחלואה במחלה גבוה יותר מאשר באוכלוסיה הכללית, על כן עליהם להיות במעקב קפדני עוד יותר.
להקטנת הסיכון לחלות בסרטן המעי הגס (ואף מחלות כמו לב וסכרת):
1. לאכול פחות שומן מן החי.
2. לאכול יותר סיבים הנמצאים במזונות, כמו: לחם מחיטה מלאה, אורז מלא וכד'.
3. להרבות באכילת פירות וירקות טריים.
4. להימנע מהשמנת יתר.
5. לבצע פעילות גופנית סדירה.
6. להימנע מעישון.
מחקר גנטי חדש הנערך במימון האגודה למלחמה בסרטן בניהולו של פרופ' איתן פרידמן מהמרכז הרפואי על שם שיבא בתל השומר בסיוע תלמידת המחקר סיגל סטרינסקי וד"ר אריה פיגר, מהמכון האונקולוגי במרכז הרפואי על שם סוראסקי בתל אביב, עשוי להצביע על סיכון גבוה לחלות בסרטן המעי הגס. המחקר נמצא עדיין בעיצומו. במהלך המחקר ביצעו החוקרים הערכה של הנתונים גנטיים בקבוצה של למעלה מ - 450 חולי סרטן המעי הגס. כל החולים שהשתתפו במחקר טופלו במרכז רפואי אחד ולא נבחרו על סמך כל קריטריון פרט לעובדה שכולם אובחנו כחולי סרטן המעי הגס. עובדה זו הופכת אותם לקבוצה מייצגת נאמנה את חולי סרטן המעי הגס בישראל שכן הם לא "סלקטיביים". ההערכה של החולים כללה אפיון מדדים קליניים כמו גיל אבחון, קיום או העדר סרטן מעי גס במשפחה, מיקום הגידול במעי הגס גודלו והתגובה לטיפול. בנוסף, בוצעה הערכה גנטית רבת משתנים במספר רב של גנים. לבסוף בוצע מתאם בין המדדים הקליניים לאפיון הגנטי. פרופ' איתן פרידמן מהמרכז הרפואי על שם שיבא בתל השומר: "תוצאות מחקר ראשוני זה יאפשרו בעתיד: בקרב אנשים בריאים - לצפות מי עתיד לפתח את המחלה בגיל צעיר יחסית (מתחת לגיל 50 הגיל מומלץ לבדיקות לגילוי מוקדם) ולהמליץ להם לעבור בדיקות תכופות מגיל צעיר יותר. בקרב חולי סרטן המעי הגס לצפות אצל מי הגידול יהיה ממוקם בצד ימין של המעי וכן גם את התגובה לטיפול כימותרפי וסיכויי ההחלמה ולהמליץ להם על שיטת טיפול מתאימה. המחקר נמצא עדיין בעיצומו ותוצאות אלו הן ראשוניות, וחייבות להיות מאושרות במחקרים נוספים הכוללים גם מעקב אחרי אוכלוסיית אנשים בריאה. אם אכן תוצאות אלה יאוששו במחקרים אלה תהיה זו פריצת דרך שכן יהיו בידי החוקרים כלים אובייקטיביים לכמת את הסיכון ולסווג אנשים בסיכון גבוה לפתח סרטן מעי גס, גם כאשר אין גורמי סיכון אחרים ידועים".
במחקר אזורי גדול שנערך במרכז הארצי לבקרת סרטן של שירותי בריאות כללית במימון המכון הלאומי לסרטן האמריקאי ובניהולו של ד"ר גדי רנרט יועץ האגודה למלחמה בסרטן לבקרת סרטן, מנהל המרכז הארצי לבקרת סרטן בשרותי בריאות כללית מרכז רפואי כרמל והפקולטה לרפואה הטכניון, נמצא כי צריכת קרוטנואידים מגנה באופן משמעותי מפני התפתחות סרטן המעי הגס. במחקר שותפים גם מוסד נאמן בטכניון והמכון לחקר ימים ואגמים. המחקר נערך בקרב 2,500 חולי סרטן המעי הגס ובקרב 2,500 אנשים בריאים, בני אותו גיל ומין במשך 5 שנים (והוא עדיין מתקיים). במהלך המחקר נבחן הסיכון לפתח סרטן המעי הגס כפונקציה של צריכת מרכיבי תזונה הנמצאים בירקות ופירות והקרויים קרוטנואידים.
קרוטנואידים הינם קבוצה של פיגמנטים אשר מצויים בעיקר בצמחים. המשפחה מכילה חומרים כגון קארוטנים, ליקופן לוטאין וכו'. קרוטנואידים מוכרים כבעלי תכונות נוגדות חימצון (אנטי-אוקסידנטים) ועקב כך הם נמצאים במוקד מחקרים רבים אשר בודקים את יכולתם האפשרית לעכב את התפתחות מחלת הסרטן. בקבוצה זו נכללים ירקות שצבעם צהוב, אדום, כתום וירוק כגון:
* ירקות ופירות שצבעם צהוב: פלפל צהוב, תירס, מלון ומנגו.
* ירקות ופירות שצבעם אדום: עגבנייה, פלפל אדום, גמבה, צנון, צנונית, תפוח, תות, אבטיח, אשכולית אדומה, ענבים אדומים, רימון.
* ירקות ופירות שצבעם כתום: פלפל כתום, גזר, דלעת, בטטה, דלורית, תפוז, אפרסמון וקלמנטינה.
* ירקות ופירות שצבעם ירוק: ברוקולי, כרוב, מלפפון, חסה, סלרי, עירית, בזיליקום, אגס, מילון, קיווי, כוסברה ופטרוזיליה.
תוצאות המחקר שנותחו על ידי ד"ר יורם חאיטר מצאו כי רוב סוגי הקרוטנואידים שנבחנו היו בעלי אפקט מגן חזק מאד מפני התפתחות סרטן המעי הגס. בקרב המשתתפים במחקר אשר צרכו כמויות גבוהות הייתה ירידה של עד 60% בסיכון לחלות בסרטן המעי הגס בהשוואה למי שצרכו כמויות נמוכות במיוחד של מרכיבי תזונה אלו. הקרוטנואידים נמצאו מגנים במיוחד מפני התפתחות סרטן המעי הגס במעי השמאלי. ממצא מעניין נוסף אשר התגלה במהלך המחקר הנו שההשפעה המגנה של הקרוטנואידים לא נמצאה בקרב מעשנים פעילים.
מסקנות המחקר היא כי התוצאות מדגישות באופן חד משמעי את הצורך בצריכה גבוהה של ירקות ופירות ככלי אפקטיבי להקטנת התחלואה והתמותה מסרטן וכי מניעת סרטן אפשרית בעזרת אימוץ תזונה בריאה. כמו כן מחזק המחקר באופן שאינו משתמע לשתי פנים כי העישון לא רק שהנו גורם הסיכון מספר אחת בעולם לסרטן אלא אף מבטל השפעות מגינות של צריכת קרוטנואידים ואימוץ תזונה בריאה. המסקנה המתבקשת היא כי לא די בצריכת ירקות כדי להגן מפני סרטן אלא יש גם להימנע מעישון.
בואו לדבר על כך בפורום גסטרואנטרולוגיה - מחלות דרכי העיכול