הפרעות (מביכות) בתפקוד מיני

אין ספק שבריאות מינית בכלל וסקס בפרט חשובים לבני האדם. למרות שקביעה זו נראית מובנת מאליה, נערכו מחקרים רבים בנושא על מנת להוכיחה. על-פי תוצאות מחקר עולמי, שכלל 27,000 גברים ונשים בגילאי 40-80, מ-32 מדינות )כולל ישראל): 83% מהגברים ו-63% מהנשים ציינו שיחסי מין מהווים מרכיב חשוב בחייהם. במחקר אחר שהתפרסם בכתב העת היוקרתי לנצ'ט, דרגו גברים ונשים את חיי המין במקום השלישי מבחינת חשיבות להצלחת חיי הנישואים, לאחר נאמנות וכבוד הדדי, אך לפני ילדים ותחומי עניין משותפים.

בסקר הסקס העולמי שנערך על ידי חברת "פייזר" במהלך 2006 מגלים 94% מהגברים ו- 93% מהנשים מישראל שסקס חשוב לחיים מספקים יותר. כלומר, מין חשוב לגזע האנושי ויש לכך אפילו הוכחות מדעיות חותכות. אפילו זיגמונד פרויד, בבואו להגדיר מהי בריאות נפשית, קבע שמדובר ביכולת לעבוד ולאהוב.

למרבה הצער, מתברר שתפקוד מיני עשוי להיפגע בשכיחות רבה. על פי סקר הסקס העולמי, פחות ממחצית מבני האדם בעולם מרוצים מחיי המין שלהם. במחקר אחר נמצאה שכיחות עצומה של בעיות תפקוד מיני. כ-44% מהנשים ו-39% מהגברים (בני 18-80) דיווחו על הפרעה כלשהי. מדובר במגוון הפרעות הכוללות: בעיות חשק, זקפה, שפיכה, סיכוך, כאב ביחסי מין והפרעות באורגזמה.

תפקוד מיני טוב אינו משקף איכות חיים טובה בלבד, שכן לעיתים בעיות בתפקוד מיני, לדוגמא, הפרעות בזקפה, עשויות להוות סמן ראשוני למחלה מערכתית נלווית (כגון, סוכרת או יתר לחץ דם). ההשלכות של בעיות תפקוד מיני על איכות חיים מרחיקות לכת ומתבטאות במבוכה וריחוק בין בני הזוג, רגשות אשמה של אחד הצדדים או שניהם, דימוי עצמי נמוך (גברי או נשי), חוסר שביעות רצון מהחיים ודיכאון.

הפרעה בזקפה מוגדרת כחוסר יכולת עקבית או חוזרת של גבר להגיע לזקפה, או לשמר זקפה מספקת לקיום יחסי מין מהנים. בשנת 1992 ארגון הבריאות העולמי המליץ להחליף את המושג "אין אונות" ל"הפרעת זקפה", כמונח רפואי מדויק יותר עם הקשר פחות שלילי. כ-152 מיליון גברים ברחבי העולם סובלים מהפרעת זקפה, 30 מיליון מתוכם בארה"ב לבדה. למעלה מ-50% מהגברים בגילאים 40-70 סובלים מהפרעת זקפה. כ-80% מהפרעות בזקפה נובעות ממצבים פיזיולוגיים (כגון: מחלות לב, כלי דם, יתר לחץ דם וסוכרת), ואילו 20% מהמקרים מקורם בגורמים פסיכולוגיים. במקרים רבים, מקור הפרעת הזקפה הוא שילוב של שני הגורמים.

גורמים נוספים להפרעת זקפה הם אלה הקשורים לאורח החיים. עישון סיגריות כבד הינו הגורם מספר אחד להפרעת זקפה, היות וניקוטין מפריע לתהליך של זרימת הדם בפין. בנוסף, שתייה מרובה של אלכוהול לאורך זמן והעדר פעילות גופנית תורמים לירידה בכושר המיני. במרבית המקרים, בהם הפרעת הזקפה נובעת מגורמים פיזיולוגיים, טיפול תרופתי מסייע בהשגת זקפה. התרופות (ויאגרה, סיאליס, לויטרה) מסייעות בהשגת זקפה בעקבות גירוי מיני.

למרות שמדובר במרכיב כל כך חשוב בחיינו, ולמרות שקיימת שכיחות כה גבוהה של ליקויים, עדיין מעטים פונים לטיפול. 52% מהגברים הישראלים סובלים מהפרעה בזקפה, אך רק 9% מהם נוטלים תרופה מתאימה. נתונים אלו מעידים על בעיית מודעות קשה וחוסר יכולת לדווח ולבקש טיפול.

ב-2002 נמצא שב-90% מהמקרים בהם ניתן מרשם לויאגרה, היוזמה היתה של המטופל ולא של הרופא. כאשר נשאלו רופאים: מדוע אינם יוזמים שאלות על תפקוד מיני נתקבלו מגוון תגובות: "זה מביך", "אין זמן", "אני לא אורולוג", "אני לא רוצה להביך את המטופל" (למרות שגם שאלות על צואה ואופן מתן השתן עשויות להביך והן נשאלות...), "המטופל צריך ליזום" וכמובן - "למחלות אחרות יש עדיפות" (וזאת למרות שלתפקוד מיני חשיבות לא פחותה מצד המטופל).

ישנם רופאים אשר ציינו מחסומים הקשורים במטופל (כגון: בעיות שפה ותקשורת), או מחסומים סביבתיים (הכרות מוקדמת עם הפונה, נוכחות אדם נוסף בחדר וכד'). כ-70% מרופאי המשפחה ציינו הכשרה לא מספקת בתחום הבריאות המינית. המטופלים מצידם ציינו מבוכה כסיבה עיקרית לכך שלא העלו את הבעיה בפני רופאם, אך גם סיבות אחרות, כגון, "הפרעה בתפקוד מיני אינה סיבה מספקת", "מדובר בתהליך טבעי" וכד'. כלומר, קיים פער תקשורתי בין מטפלים למטופלים בתחום המיניות, הנובע בעיקרו ממבוכה וחוסר ידע בתחום.

על מנת להפחית את מחסום המבוכה פותח על-ידי חברת פייזר סרגל ה"מד-און" לדירוג נוקשות הזקפה. הסרגל מכיל סקאלה לתיאור נוקשות הזקפה בעזרת מלל, המלווה בתיאור גראפי קליל - החל ממצב בו הזקפה תקינה ואין כל בעיה (רמה 4) ועד למצב בו אין זקפה המאפשרת כל חדירה.

ה"מד-און" הוא כלי עזר למטפל ולמטופל, ובסיועו מושגות מספר מטרות. קל לעלות את נושא הבריאות המינית באופן עקיף, שכן הסרגל מונח על השולחן לעיני המטופל (או בחדר ההמתנה), דבר המהווה סוג של לגיטימציה לשוחח על נושאים הקשורים בתפקוד המיני ובכך מתגברים על מחסום המבוכה. הסרגל מאפשר לכמת באופן ישיר את חומרת הבעיה, מבלי להיכנס לתחתוניו של המטופל ומבלי לחפש מינוחים שעשויים להביך. הסרגל מאפשר גם לעקוב אחר התקדמות הטיפול בזמן המעקב הרפואי וכן ניתן להשתמש בו בעת הדרכה שוטפת. מד האון יאפשר תקשורת קלה ופתוחה בין הרופא למטופל ויסייע בשיח שיוביל להערכה האם קיימת בעיה ומהו הטיפול הנדרש לה.

ד"ר רפי חרותי, מומחה במערך השיקומי במרכז רפואי "רעות" בת"א ומנהל המרפאה לטיפול ושיקום מיני.

בואו לדבר על זה בפורום הפרעה בתיפקוד מיני ובפורום סקסולוגיה.