אכילה מול מסך הטלוויזיה
הגבייה הכספית הגבוהה מצרכני הטלוויזיה לא תמנע הצפייה במונדיאל. ציפי רוטשילד ממליצה: לצפות ולעודד - כן, לאכול? במידתיות
חודש המונדיאל בפתח ולפנינו שעות רבות של צפייה והנאה מלווה בכמויות גדולות של אוכל ושתייה מול מסך הטלוויזיה. אכילה מול מסך הטלוויזיה הינה תופעה שלילית הגורמת לנזקים בריאותיים. לדברי ציפי רוטשילד, דיאטנית קלינית מרשת 'מכבי טבעי', המטבח ושולחן האוכל עברו לסלון ובעיני רבים זמן הצפייה בטלוויזיה נתפס כזמן לארוחת צהריים או ערב.
לדבריה, הבעייתיות והחסרונות שבאכילה מול מסך הטלוויזיה רבים ומגוונים. כאשר אנו אוכלים מול מסך הטלוויזיה אנו למעשה מרותקים לכסא או לספה ונמצאים במצב של חוסר תזוזה ללא הוצאת או שריפת קלוריות. מדובר בישיבה או שכיבה סטטית של שעות על גבי שעות מול המסך כאשר בימים אחרים בוודאי היינו יוצאים החוצה לבילוי ואפילו מסתובבים יותר בבית.
אכילה מול טלוויזיה גורמת לנו לאכול ללא גבולות וללא מודעות לכמויות שאנו צורכים. אנו אוכלים מתוך שקיות ואריזות, מרותקים למתרחש במסך ובלי לשים לב חיסלנו שקית צ'יפס או קופסת גלידה שלמה לבד. אנו לא מקדישים תשומת לב לכמויות ולא מודדים אותם לתוך קערית קטנה ומגבילים עצמנו בכמות. בנוסף, אין אנו אוכלים מתוך צורך או תחושת רעב, אלא מתוך רצון להעביר את הזמן בהנאה עם חברים.
אנחנו גם לא מקפידים על שעות האכילה. כאשר אנו מרותקים למסך הטלוויזיה, אנו מסוגלים לאכול לתוך השעות הקטנות של הלילה בזמן שאנו אמורים לנוח ולתת לכלל המערכות בגוף, ולמערכת העיכול בפרט, להירגע. הרגל זה גורם אחר-כך לבעיות של שינה ובעקבות זאת לעייפות יתר.
לדברי רוטשילד, אנו בדרך כלל לא מקפידים על הרכב מזון בריא בזמן צפייה במסך הטלוויזיה ומרבית המזון שאנו צורכים הוא עתיר בקלוריות, סוכרים ושומנים. אכילה שכזאת המלווה גם בחוסר בתנועה מהווה שילוב מנצח ליצירה והחמרה של תופעת השמנת יתר וכל אשר נלווה אליה. בטווח הרחוק הסיכונים הם סוכרת, לחץ דם גבוה ובעיות לב, בטווח הקרוב התופעות המיידיות הן עייפות, תחושת נפיחות, גזים, חוסר נוחות במערכת העיכול ולעיתים דיכאון.
תופעה נוספת שמחמירה את הנזקים שבאכילה מול מסך הטלוויזיה היא צפייה בפרסומות. צפייה במסך הקטן מלווה בפרסומות רבות שדוחפות עוד יותר את הצופה לגשת למטבח ולצרוך עוד מאכלים שמנים עתירי קלוריות. חברות המזון מודעות לכך ומנצלות את המומנטום בעיקר בחודש של משחקי המונדיאל, ומפרסמות בייחוד חטיפים, שתייה קלה ומאכלי ג'אנק פוד שונים כגון פיצה והמבורגרים. למרבה האירוניה הרבה פעמים הפרסומות השונות נותנות תחושות של אקטיביות, כאשר הן מציגות ספורטאים שונים בפעילות אקטיבית כלשהי צורכים את המוצרים, אך למעשה אנו כצופים צורכים את אותם מוצרים ונמצאים בתנוחה סטטית ללא תזוזה וללא כל שריפת קלוריות.
שתייה קלה - מקומה של השתייה הקלה היא כלל לא קלה. צריכה של שתייה קלה תורמת לכמות קלוריות נכבדה. פעמים רבות רק השתייה (פחיות בירה וקצת חטיפים) יכולה להגיע לאלפי קלוריות, כמעט מבלי שנשים לב.
לסיכום, כאשר יוצרים הרגלי תזונה לא טובים גם בהיבט של הרכב המזון וגם בהיבט של צורת האכילה, קשה מאד אחר כך להיפטר מהם. בקרב ילדים ובני נוער, אשר באופן טבעי משקלם נמוך ממשקלם של מבוגרים ואצל מרביתם ההרגל לאכול מול המסך הקטן מוטבע בהם, הצריכה של הרכבי המזון לא בריאים, עתירי שומן, סוכר וקלוריות משפיעים עליהם עוד יותר פיזיולוגית. הם מצויים בסיכון לעלייה חדה וגבוהה של רמות הסוכר והשומנים בגוף.
חטיפים כגון: ביסלי, ציפס, נאצוס וכד' מכילים 500 קלוריות ל-100 גרם.
פיצוחים: בוטנים, אגוזים, קשיו, גרעינים שחורים (ללא הקליפה) מכילים כ-600 קלוריות ל-100 גרם.
משקאות קלים: קולה, בירה, בירה שחורה מכילים בין 140 ל-200 קלוריות לפחית.
פיצות: משלוש פיצה מכיל כ-300 קלוריות.
המבורגר: מכיל כ-400 קלוריות.
שוקולד: באריזה של 100 גרם יש כ-500 קלוריות.
עוגיות: 50 קלוריות לעוגייה.
עוגות: 300 קלוריות לפרוסת עוגה.
פלאפל: 700 קלוריות למנה.
שווארמה: 800 קלוריות למנה.
פיתה: כ-240 קלוריות.
כף חומוס מלאה: כ-75 קלוריות.
לחתוך ירקות כגון גזר, סלארי, מלפפון ולהגיש עם מטבלי גבינות רזות.
לחתוך פירות כגון אבטיח, תפוחים, אפרסקים וכד'.
ניתן להכין סנדוויצ'ים מלחם קל עם ממרחים (שכבה דקה של חומוס, גבינה לבנה).
סלט גדול עם טונה פטריות וגבינה בולגרית 5%.
נתחי עוף עם ירקות המוקפצים במעט שמן.
אנטיפסטי - למרוח ירקות במעט שמן זית ולטבל במלח פלפל ורוזמרין ולשים בתנור.
כחטיף ניתן לאכול פופקורן (לא על בסיס שמן).
שתייה - דיאטטית.
לקינוח ניתן להכין קפה קר עם קרח כתוש ולהוסיף כף גלידה וניל.
בואו לדבר על זה בפורום הרזייה ללא דיאטה, בפורום תזונה טבעית ובפורום תזונה קלינית.