סקר: אין אמון במע' הבריאות

יותר ממצית מהישראלים (56%) לא סומכים על כך שבעת צרה יקבלו מהמדינה את התרופות שהם צריכים; מרבית בני 45 ומעלה (91%) מחזיקים ביטוח רפואי נוסף פרט לביטוח הבריאות הממלכתי, וכרבע מהנשאלים מספרים על כך שנתקלו בקושי לקבל תרופה במסגרת סל הבריאות אף שהיו לטענתם זכאים לה. כך עולה מסקר גיאוקרטוגרפיה המתפרסם על רקע ישיבתה הראשונה של ועדת סל התרופות. הסקר בוצע עבור ארגון חברות התרופות "פארמה ישראל", המייצג את חברות תרופות המקור בישראל.

הסקר נערך קרב 500 איש מעל גיל 45 המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית בישראל ונועד לבחון את העמדות בכל הנוגע לסל הבריאותוקבלת טיפול רפואי בישראל. בני 45 ומעלה הם עיקר הצרכנים של מערכת הבריאות ובעלי מודעות לצרכי בריאות.

לא מסתפקים בביטוח הבריאות

מהסקר עולה כי ל-91% מהנשאלים ביטוח פרטי או ביטוח משלים של קופות החולים. 69% מחזיקים ביטוח משלים בקופות החולים ו-21% מחזיקים גם ביטוח משלים וגם ביטוח פרטי. 2% מחזיקים רק ביטוח פרטי, ללא משלים. 72% מהמחזיקים בביטוח נוסף ציינו כי הסיבה לרכישת ביטוח נוסף היא החשש כי הסל לא ייתן מענה מספיק אם יזדקקו לו.

38% ציינו באופן כללי כי אינם סומכים על יכולת המערכת לספק טיפול רפואי הולם בעת הצורך, 34% נוספים נקבו במפורש ברצון לקנות כיסוי רפואי לתרופות מצילות חיים שאינן כלולות בסל הבריאות, כסיבה בגינה רכשו ביטוח נוסף. 56% סבורים כי במידת הצורך לא יקבלו מהמדינה את התרופות להן יזדקקו, כאשר 9% מתוכם אף ציינו כי הם בטוחים בכך. מנגד ציינו 44% כי הם חושבים או בטוחים שיקבלו מהמדינה את התרופות.

ממצאים אלה מוסברים במידה רבה על ידי נתונים שמראים על שחיקה בתקצוב הלאומי במערכת הבריאות, כפי שהציגה פארמה. על פי הנתונים, משנת 95' ואילך חלה ירידה בשיעור מימון ממשלתי של הוצאות בריאות ועלייה של הוצאה פרטית לצורכי בריאות. במקביל, ההוצאה לצורכי בריאות במדינת ישראל נמוכה יחסית למדינות OECD. כך למשל ב-98' שיעור ההוצאה היה 7.8%, דומה לזה שבסלובקיה ובהונגריה. לשם השוואה, בארה"ב עמד שיעור ההוצאה על 16%, בצרפת 11.2%.

רוצים את התרופות המובילות

97% מצפים שהביטוח הממלכתי יכלול את התרופות הטובות ביותר הקיימות ומצפים לקבל מהסל את הטיפול המיטבי. בנוסף, 42% מהציבור סבורים כי הביטוח המשלים בקופות החולים כולל תרופות מצילות חיים. ממצא זה חושף אי מודעות רחבה לשינוי שבוצע בחוק והוציא מתוכניות השב"ן תרופות מצילות חיים. על פי פארמה, שיעור גדול של האוכלוסייה ממשיך להחזיק בביטוח הנוסף כתוצאה מהתפיסה מוטעית שהוא מכוסה לחלוטין ויהיה זכאי בעת הצורך לתרופות מצילות חיים.

1 מ-8 נזקק לתרופה מחוץ לסל

בתוך כך ציינו 12% ממי שאין להם ביטוח משלים כי קרה להם שנזקקו לתרופה שאינה בסל הבריאות. 54% מבעלי ביטוח משלים או פרטי מכירים באופן אישי מישהו שנזקק לתרופה שלא הייתה בסל הבריאות. 36% ציינו כי שילמו על התרופה מכיסם הפרטי, 12% ציינו כי התרופה מומנה באמצעות הביטוח.

מנגד, השיבו 22% מהנשאלים כי קרה שהם או בני משפחתם נזקקו לתרופה שהייתה בסל הבריאות אך לא היו זכאים לה בגלל אי עמידה בקריטריונים. עורכי הסקר מסבירים כי האמירה מדגישה את שחיקת הסל. ההגבלות שבמסגרתן מוכנסות תרופות חדשות לסל מביאות לעתים למצב שבו התרופה קיימת, אך חלק ממי שהיא הומלצה לו לא זכאי לה במסגרת הסל.

לפי מחקר שנעשה על ידי פרופ' יהושע שמר, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, על מנת לשמר את רמת הרפואה ולכלול מדי שנה את הטכנולוגיות החיוניות בסל הבריאות יש לעדכן אותו ב-2% מעלותו מדי שנה. בשנת 2011 עמד עדכון הסל על 1% בלבד, חצי מהשיעור הנדרש כדי לשמר את הכיסוי הרפואי לו זכאים תושבי ישראל.

הבריאות במקום השני

למרות הנתונים המטרידים, כשנשאלו המשתתפים לאיזה תחום על מדינת ישראל להוסיף תקצוב, התפלגות הקולות לא הייתה חד משמעית. 37% סבורים כי יש להוסיף תקציבים לתחום החינוך, 30% לתחום הבריאות, 21% לתחום הדיור ו-13% לתקציבי רווחה.

בואו לדבר על זה בפורום סל תרופות - מידע וייעוץ.