בשורה ישראלית בחקר החיידקים

חלבון AAT יכול להרוג בחיידקים בחולים עם בעיות חיסוניות, כך גילו חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב שחקרו את התרופה אלפא1-אנטיטריפסין, והופתעו לטובה מיכולתה להרוג בקטריות.

ממצאי המחקר, של קבוצת המחקר של ד"ר אלי לואיס, ראש המעבדה הקלינית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פורסמו בכתב העת Journal of Infectious Diseases. המחקר בוחן היבט מרתק של טיפול אנטי דלקתי; אף שהשימוש הנרחב בטיפול אלפא1 היה צפוי, השאלה שנותרה היא - מה תהיה התוצאה של טיפול בפרטים עם בעיות חיסוניות באמצעות אלפא1 בכל הנוגע לרגישותם לזיהומים?

חוקרים ממעבדתו של ד"ר לואיס הדביקו עכברים בזנים שונים של בקטריות חיות באתרי הדבקה שונים, כולל ריאות ומעיים. המטרה הראשית הייתה לשלול את האפשרות של זיהום חמור בעכברים שטופלו. אולם, הקבוצה נתקלה בממצאים בלתי צפויים: לא רק שהעכברים שהודבקו נלחמו טוב יותר בזיהומים, החיידקים שהוכנסו ישירות לאיברים השונים חוסלו בנוכחות אלפא1 בתוך פחות מ-24 שעות; כמעט ולא נותרו בקטריות לגידול תרביות חדשות בצלוחיות.

"דמיינו לעצמכם שניתן אלפא1 לחולים חלשים העומדים להתאשפז לפרקי זמן ארוכים במחלקות עתירות-חיידקים בבתי החולים", אומר ד"ר לואיס. "אנו כבר יודעים שהיתרונות של אלפא1 בתנאים הללו מכסים מספר עצום של זני חיידקים, ללא כל ראיות להתנגדות בקטריאלית מסוג כלשהו. אם ניקח בחשבון את התסכול לגבי קצב הפיתוח האנטיביוטי, בהשוואה לשיעורי ההתנגדות של הבקטריות, ניתן רק להעריך עוד יותר את זמינות הגישה לאמצעי מניעה בטוחים".

המולקולה מיוצרת על ידי הגוף האנושי במיוחד במהלך התקפי זיהום וידועה כמפחיתה נטייה לזיהומים. מחקרים קליניים מהתקופה האחרונה כללו את השימוש בה לסוכרת נעורים ולהשתלות מח עצם, בהם המערכת החיסונית מבצעת פעולות בלתי רצויות. כחומר המטה את כיוון מערכת החיסון בכדי לאפשר תפקוד לבלבי, למשל, מולקולה זו היא בטוחה לשימוש.

בואו לדבר על זה בפורום מחלות זיהומיות.