התענגות עילאית - או נזק מוחי בלתי הפיך?

הופיע לראשונה באתר מכון וינגייט

מי שהמציא את ה"אקסטזי" - לא בחר בשם הזה במקרה. אבל מסתבר שהסם המודרני, שכבש מיליוני בליינים צעירים ברחבי העולם, גורם לנזקים חמורים לתאי העצב במוח, פוגע בזיכרון ועוד. בנוסף, הוא מצוי גם ברשימת החומרים הממריצים האסורים על-ידי הוועד האולימפי הבינלאומי.

המילון האנגלי מגדיר את המילה "אקסטזי" (Ecstasy) כ"התרגשות יתר" או כ"התענגות עילאית". אולם, בצד ההגדרה הנמרצת והחביבה, חשוב להבין כי הסם הבלתי חוקי הזה גורם להרס של תאי עצב במוח ולנזק בלתי הפיך.האקסטזי, שידוע בכינויו גם כ- 3,4 Methylene Dioxy Meth Amphetamine או כ-MDMA, הוא סם השייך לקבוצת החומרים הממריצים. שמות נוספים לסם הם: Adam, XTC, Doves או האות E.האקסטזי סונתז לראשונה בשנת 1914, על-ידי חברת תרופות גרמנית בשם Merck ונרשם כפטנט. המדענים באותה תקופה חשבו שהסם יכול לשמש כתרופה לדיכוי התיאבון. בשנות ה- 70 ניתן הסם לחולי נפש, משום שהדבר עזר להם להיפתח ולדבר על רגשותיהם. שיטת הטיפול הופסקה בשנת 1986, לאחר שמחקרים שנעשו על בעלי חיים הוכיחו שהשימוש בסם גורם לנזק בלתי הפיך במוח.

משתמשים שצרכו את הסם, דיווחו כי האקסטזי מפחית עכבות וגורם לתחושת רגיעה.
צריכת אקסטזי גורמת אף להגברת הערנות, לתחושת עונג עילאי ולהעלאה משמעותית ברמת האנרגיה של המשתמש. חלק מהמשתמשים דיווחו על תופעות לוואי כמו כאבי ראש, צמרמורות, עוויתות בעיניים, הידוק לסתות, ראייה מטושטשת ותחושת בחילה.

במינונים מסוימים, השימוש באקסטזי עלול לגרום להתייבשות, לעלייה בטמפרטורה ולהתקפי כפיון, עד כדי הצורך לשלוח את האנשים לחדרי מיון. ההכרה הבינלאומית בסם באה לאחר שהוא הפך לפופולרי ביותר במסיבות ריקודים ובדיסקוטקים, ואחוז המשתמשים בו מקרב בני נוער גדל והלך. בסקר שפורסם בארה"ב בשנת 2001, דווח כי 9.2% מבני ה- 18, 6.2% מבני ה-16 ו- 3.5% מבני ה- 14 - צרכו את הסם לפחות פעם אחת בשנה.

צריכת אקסטזי משפיעה על המוח בכמה מישורים:

א. האקסטזי גורם לשחרור מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) במוח בשם סרוטונין.

ב. צריכת אקסטזי גורמת לחסימת צומת הסינפסה ובכך לא מתאפשרת קליטה מחדש של הסרוטונין.

ג. צריכת אקסטזי גורמת לדלדול מאגר הסרוטונין במוח.

ד. צריכת אקסטזי גורמת לדלדול המוליך העצבי דופאמין.

מנתונים שנאספו באחרונה, מתברר שהאקסטזי הוא בעל אפקט רעיל למוח. במחקר שנערך באוניברסיטת ג'ונס הופקינס שבארה"ב, נבדקו צילומי סי.טי. מוח של אנשים שצרכו את הסם בממוצע 200 פעמים במהלך השנים האחרונות. למרות שהתנהגות האנשים היתה נורמלית, הסקירות הממוחשבות הראו שהסם גרם לנזק במוח. עוד נמצא כי ככל שתדירות צריכת הסם היתה גבוהה יותר, כך נגרם נזק רב יותר למוח. במבחני זיכרון נמצא כי אנשים שצרכו את הסם זכו לניקוד נמוך יותר, בהשוואה לאלה שלא צרכו אותו כלל.
הנזק העיקרי במוח מתבטא בהרס התאים המשחררים את המוליך העצבי סרוטונין. בעזרתן של טכניקות הדמיה משוכללות, הודגמה ירידה של 20%-60% בכמות התאים הבריאים אצל משתמשי הסם. פגיעה בתאים אלה גורמת לירידה ביכולת הלמידה וביכולת הזיכרון של האדם. נכון לעכשיו, המדענים אינם יודעים האם הנזק שנגרם לתאים הוא קבוע או שתיתכן יכולת התחדשות ובנייה מחדש של אותם תאים.לטענת החוקרים, הניסויים שנערכו בבני אדם אינם משקפים את הנזק האמיתי של הסם, משום שהמחקר מתבסס על הרגלי הצריכה של הסם כפי שדווחו על-ידי הנבדקים. מאחר שהדיווח אינו מדויק, אלא מסתמך על זיכרונם של המשתמשים (וכבר למדנו שאצל צרכני האקסטזי הזיכרון הוא לא משהו...), החליטו החוקרים לבצע ניסוי מבוקר בבעלי חיים. תוצאות המחקר אימתו את ההשערה כי צריכת אקסטזי גורמת לנזק לתאי העצב שאחראים על אגירת הסרוטונין במוחם של בעלי החיים.

הנזק שנגרם למוחם של בעלי החיים נצפה אף 7 שנים מאוחר יותר! האזורים העיקריים שנפגעו במוחם של בעלי החיים, היו אותם אלה שאחראים על תהליכי החשיבה ועל תהליכי הזיכרון. למרות שהנזק נצפה גם לאחר מספר שנים, נמצא שממדיו פחתו בהשוואה למה שנמצא שבועיים לאחר הניסוי. למרות תהליכי השחזור החלקיים, נראה כי עדיין רב המרחק לשיקום מלא של התאים שנפגעו.
במחקר שנערך באחרונה על קופים ועל בבונים, נמצא שמנת אקסטזי, השקולה למנה שאותה צורך משתמש פוטנציאלי במסיבה - גורמת לנזק לתאים המשתמשים במוליך העצבי דופאמין. פגיעה בתאים אלה עלולה להגדיל בעתיד את הסבירות ללקות במחלת פרקינסון. עתה נדרשים החוקרים להסביר מהי משמעותן של התוצאות בבני אדם. למרות שאין זהות מוחלטת בין מוח האדם למוח הקוף, החוקרים אינם מטילים ספק בכך שקיימת פגיעה ביכולת הקוגניטיבית וביכולת הזיכרון אצל משתמשי האקסטזי.