עקיצה בשלושים שניות

אין ספק כי יתושים הם מהחרקים המעצבנים ביותר שחיים בסביבתנו. הזמזום והעקיצות שלהם מסוגלים להטריף אותנו, והאגדה התלמודית אף מספרת על הקיסר הרומי הרשע טיטוס, שאלוהים שלח לו יתוש קטן שזימזם בראשו עד שהטריפו למוות.

יתושים הם גם מעבירי מחלות מרכזיים, והם אחראים לנשיאת מחלות מידבקות קשות כמו מלריה, קדחת הדנגה וקדחת הנילוס המערבי בעיקר באזורים הטרופיים. למעשה, מספר האנשים המתים בשנה בגלל מחלות המועברות על ידי יתושים מוערך בכ-3 מיליון; זהו בעל החיים הגורם להכי הרבי מקרי מוות של בני אדם בעולם.

בישראל, רוב היתושים אינם מעבירי מחלות, ויוצא הדופן הוא יתוש הטיגריס האסיאתי. יתוש זה, שהתגלה בשנת 2002, עלול לשאת נגיפים שונים, העלולים לגרום למחלה בבני אדם. הנגיפים גורמי התחלואה החשובים ביותר שיתוש הטיגריס עלול להעביר לבני אדם הם הדנגה והצ'יקונגוניה. אף שמדובר במחלות טרופיות שלא קיימות בישראל, הרי שבשנים האחרונות נרשמו העברות מקומיות של מחלות אלה באזורים באירופה המערבית, וקיים חשש שהמחלות יתפשטו גם בארץ.

היתושים הם בעיקר אוכלי צוף, אבל אצל רוב מיני היתושים הנקבות מוצצות דם מבעלי חיים אחרים כדי להשיג את החלבונים הדרושים ליצירת הביצים. לנקבות אלה חוש ריח מפותח, הן אוהבות ריח של פרחים ובשמים ונמשכות בעיקר לפחמן הדו-חמצני הנפלט מדרכי הנשימה שלנו בתהליך הנשימה, ולחומרים הנמצאים בזיעה כמו חומצת חלב. יתושים מסוגלים גם לזהות חום, ולכן הם יימשכו לבעלי חיים או בני בית "חמים" יותר, כמו תינוקות וילדים.

הטלת הביצים של נקבת היתוש נעשית במקום שבו המים עומדים, ולכן אוכלוסיית היתושים גדולה באזורים של ביצות, נהרות ובקרבת חופים, אך גם שלוליות, בריכות נוי ומאגרי מים עירוניים עלולים להוות מקור ליתושים.

במהלך העקיצה מזריקה נקבת היתוש חומר שמקורו בבלוטות הרוק שלה ושנועד להקל על מציצת הדם. חומר זה מכיל חלבונים קטנים שונים. במהלך האבולוציה פיתחו רוב היונקים, כולל בני האדם, את האפשרות לזהות חלבונים אלה ולהתריע על העקיצה וזו הסיבה שמתפתחים למעשה אודם, נפיחות וגרד במקום העקיצה זהו אות אזהרה עבורנו להסתלק מהמקום שורץ היתושים.

אלא שאצל רבים מאיתנו התגובה הראשונית הקלה יחסית לעקיצת היתוש עלולה להסתבך: האזור עשוי להתנפח, מופיעות שלפוחיות ומתפתחת דלקת משמעותית גדולה העשויה לגרום לא רק לגרד מקומי אלא גם לכאב ולחום עד כדי הגבלה משמעותית. במקרים רבים עולה חשד לזיהום, ורופאים רבים ימליצו על מתן אנטיביוטיקה - במיוחד כשמדובר בילדים קטנים ובעקיצות באזור הראש והפנים.

אנשים החווים תגובות מופרזות לעקיצת יתושים סובלים למעשה מאלרגיה לחלבונים המצויים ברוק היתוש, כלומר למערכת החיסון שלהם יש רגישות יתר לחלבוני היתוש. האלרגיה הזאת קרויה תסמונת סקיטר (Skeeter syndrome), והיא עשויה לגרום לדלקת מקומית קשה, אך בניגוד לאלרגיה לדבורים או לצרעות איך בכך כדי לגרום להלם אנפילקטי או לתגובות מיידיות מסכנות חיים. תגובה מיידית ומסכנת חיים כמו אנפילקסיס עקב עקיצת יתושים היא נדירה ביותר ותוארה רק במקרים בודדים בעולם.

רגישות יתר ליתושים ניתנת לאבחון באמצעות בדיקת אלרגיה שלאחרונה אני מבצע במרפאתי. הבדיקה עשויה לעזור באבחון החולים שאלרגים באמת לעקיצות, לעומת חולים שעורם רגיש יותר. בכל מקרה, אין טיפול ספציפי או חיסון כנגד רגישות זו, אך יש מספר צעדים שחשוב לנקוט לשם מניעה ולשם טיפול לאחר הופעת העקיצה.

כדי למנוע עקיצות יש לטפל בסביבת המגורים הקרובה, כולל בתוך הבית. יש לייבש כל מקור של היקוות מים, ולו הקטנה ביותר. אין לשים תחתיות לעציצים ויש להחליף מים תכופות בצנצנות השרשת צמחים, בצמחי מים (כמו לאקי במבוק) ובצלוחיות המים של חיות מחמד. בגינות חובה לגדל בבריכות דגים אוכלי ביצי יתושים (לדוגמה, גמבוזיות, רוזיברים), לתקן מקורות נזילה, לייבש מים עומדים, שלוליות או כל מים נקווים, למנוע עזובה עם מכלים פתוחים, שקיות פלסטיק או צמיגים.

בנוסף, יש להשתמש בחומרים דוחי יתושים הנמכרים בחנויות המוכרות. בין החומרים המצויים יש הניתנים למריחה על הגוף, להתזה, או שמנים אתריים למיניהם הדוחים יתושים. עוד דברים שיעזרו להרחיק את היתושים הם כילות למיטות תינוק, רשתות על פתחי הבית ושינה עם מאווררים או עם שרוולים ומכנסיים ארוכים. החומר היעיל ביותר לדחיית יתושים הוא ה-DEET, אך יש לשים לב שלחומר יש רעילות מסוימת ולכן יש להיזהר בשימוש בו עם ילדים ונשים הרות.

הטיפול בעקיצה עצמה תלוי בחומרתה ובמידת הרגישות של האדם. לתגובות קלות ניתן להסתפק בשימוש בג'ל פניסטיל למשל, אך כאשר התגובה הצפויה עשויה להיות קשה אני בדרך כלל מספק למטופל מרשם למשחה אנטי דלקתית מתאימה. ניתן להיעזר גם בכדורים או בסירופים על בסיס אנטיהיסטמינים, לעתים גם לצורך מניעה עתידית ולא רק לשם טיפול נקודתי. לרוב אין שום צורך בטיפול אנטיביוטי, אך רבים מהרופאים מתבלבלים בין תגובה אלרגית לזיהום ולכן ממליצים על טיפול אנטיביוטי.

ד"ר קובי שדה הוא מומחה לאלרגיה ומנהל פורום אלרגיה ואסתמה

בואו לדבר על זה בפורום אלרגיה ואסתמה.