מדור טיפים מס' 34

החורף מתקרב ועימו מחלת השפעת המלווה בחום, כאב בעצמות, צמרמורות, הרגשה כללית רעה, שיעול ונזלת. כיום, הודות למודעות בריאותית ולטכנולוגיות רפואיות חדשניות, ניתן לעבור את החורף עם מעט תופעות לוואי של מחלת השפעת.

אבי רז, רוקח בכיר, לשעבר יו"ר הסתדרות הרוקחים, מעניק טיפים חיוניים אשר יסייעו לכם לעבור חורף בריא ונעים:

1. בדיקות תקופתיות - רצוי לעבור בדיקות תקופתיות אצל רופא המשפחה, על מנת להימנע מהמחלה ומתופעות הלוואי שלה.

2. חיסונים - חשוב לזכור כי חיסון מוקדם נגד שפעת וחיסון נגד דלקת ריאות מונעים את המחלה.

3. לבוש מתאים - רצוי להתלבש בהתאם לצרכי העונה. במקרה של הזעת יתר, כל משב אוויר קר מצנן את המזיע באופן המחליש את המערכת החיסונית, אשר פגיעה לקור, והופך אותה פגיעה לווירוסים המסתובבים באוויר.

4. הידבקות - כדאי לשמור מרחק מחברת אנשים משתעלים ומתעטשים, היות והשפעת הינה מחלה מאוד מדבקת, דרך וירוסים הקיימים באוויר.

5. מקומות סגורים (בבית ובעבודה) - רצוי לפתוח חלון בחללים סגורים כגון; משרדים, בתים, מקומות בילוי וכדומה, היות ווירוס השפעת מועבר דרך האוויר. למעשה, חדר סגור ולא מאוורר מגביר את סיכויי ההידבקות במחלה.

6. ללא מרשם רופא - כדאי לזכור כי השפעת הינה מחלה עממית, על כן, ניתן לקבל מענה תרופתי יעיל לתסמיני השפעת ע"י הרוקח בבית המרקחת, מבלי ללכת לרופא.

7. תרופות מאושרות - מומלץ לטפל בשפעת תוך צריכת תרופות המאושרות על-ידי משרד הבריאות, כך שהטיפול יעשה באופן בטוח ובאפקטיביות המרבית והשפעת תעבור במהירות.

8. תרופות ייעודיות - ניתן להפחית, להקל, ואף להימנע מתסמיני השפעת במידה ועושים שימוש בתכשירי רפואה יעילים הקיימים בשוק, הייעודיים לטיפול בתופעות השפעת, צינון ושיעול, כגון דקסמול סינוס הייעודי לטיפול בצינון ודקסמול קולד לטיפול בהצטננות המלווה בשיעול. תרופות אלו מסייעות בשיפור ההרגשה למרות שהווירוס טרם עזב את הגוף.

9. מנוחה - מומלץ לנוח. כאשר הגוף חולה הוא מפסיד אנרגיה ולכן רצוי לנוח יותר מאשר ביום-יום. ניתן להסתייע בתרופות המורידות חום, משככות כאבים ומסייעות להירדם, כגון דקסמול קולד או דקסמול סינוס (בהתאם לתסמינים) ללילה, או דקסמול PM המסייע במקרים של כאבים וחום המפריעים לשינה נוחה ורצופה. במהלך היום ניתן להסתייע בדקסמול סינוס או קולד יום, אשר אינם גורמים לנמנום.

10. מצבי לחץ - כדאי להימנע ממצבי לחץ בעת המחלה, על מנת לא להתיש את הגוף.

11. מענה רפואי - חשוב לתת מענה רפואי לתסמיני השפעת, שכן אחרת היא לא עוברת.

מחלת האוסטיאופורוזיס גורמת לעצמות הגוף להיות פחות צפופות. אם הידלדלות העצם אינה מטופלת, עצמות השלד הופכות שבריריות ועלולות להשבר עם כל חבלה קלה. מצב זה עלול לגרום לנכות קבועה ולכאב, ובמקרים מסויימים אף למוות. ארגון הבריאות העולמי WHO כולל את האוסטיאופורוזיס בין עשר המחלות המשמעותיות ביותר. על אף המניעה והטיפול היעילים הקיימים בימינו, מרבית החולים באוסטיאופורוזיס אינם מודעים למחלה ואינם מטפלים בה.

להופעת האוסטיאופורוזיס תורמים גורמי סיכון שונים, לרבות נטייה גנטית, תזונה, ואורח חיים. לנשים בגיל המעבר נשקף סיכון גבוה במיוחד ללקות באוסטיאופורוזיס, משום שמסת העצם פוחתת במהירות בגיל זה: בחמש השנים הראשונות לאחר הפסקת הווסת, מתמעטת רקמת העצם ב-10 עד 15 אחוזים.

הסידן (קלציום) נחוץ לחיזוק העצמות, השיניים והחניכיים, והוא חיוני למניעת המחלה - כמו גם לטיפול בה. סידן נחוץ גם לשמירה על קצב לב תקין ותפקוד העצבים והשרירים. ריקי הלוי, רוקחת חברת נובארטיס OTC, המשווקת את התוסף סידן סנדוס, מסבירה כיצד לשפר את ספיגת הסידן בגופנו:

ויטמין C מסייע בספיגת הסידן. מומלץ לקחת ויטמין C בזמן לקיחת הסידן, או לאכול מזון מועשר בויטמין C כמו פרי הדר. ישנה עדיפות למוצרים שהסידן כבר מומס בתוכם, כמו קלציום סנדוס.

חומצת אמינו "ליזין" מסייעת בספיגת סידן. מומלץ לאכול מזון העשיר בחומצה זו כגון: ביצים, דגים, שעועית ומוצרי סויה.

מומלץ לחלק את נטילת מנות הסידן במהלך היום. מחקרים מראים כי האפקטיביות גדולה יותר בנטילת 2-3 מנות במהלך היום, בהשוואה לנטילת מנה גדולה אחת הנלקחת פעם ביום.

מומלץ לשלב את הסידן עם מגנזיום.

יש להימנע מלקיחת ברזל וסידן ביחד, מאחר ועלולה להיות הפרעה הדדית בספיגה.

רמות גבוהות של זרחן בדם יכולות לגרום להפרשה מוגברת של סידן בשתן. לכן יש להפחית או להימנע ממשקאות קלים, המכילים זרחן בכמות גבוהה.

מומלץ לצמצם בצריכת ג'אנק פוד, אלכוהול, קפאין, מאחר והם מובילים לעלייה באיבוד הסידן מהגוף ולירידה בשיעור ספיגת הסידן.

חומצה אוקסלית מפריעה לספיגת הסידן ממערכת העיכול. לכן יש לקחת את הסידן בנפרד ממאכלים המכילים חומצה אוקסלית. מזונות המכילים חומצה זו כוללים שקדים, סלק, קשיו, כרוב ותרד.

מנות גדולות של סובין חיטה יכולות להפריע בספיגת הסידן. לכן יש להפריד בין מזונות המכילים סובין לבין לקיחת הסידן.

יש לבדוק האם נלקחות במקביל תרופות אחרות שיכולות להפריע לספיגת הסידן. במקרה זה, יש להיוועץ ברופא המטפל.

המנות המומלצות של סידן נעות בין 800 ל-1,500 מ"ג ליום. טבלית אחת של קלציום סנדוס מכילה 500 מ"ג.

בואו לדבר על זה בפורום רפואת משפחה ובפורום בעיות הורמונליות ומחלות עצם מטבוליות - אוסטיאופורוזיס.