נתגלה חומר חדש העשוי לטפל בקרחת
במחקר שנערך לאחרונה על עכברים נמצא באופן מקרי כי חומר המצמיח כלי דם חדשים הביא לגדילת שיער משמעותית
מאמר שפורסם במהדורה האחרונה של "המגזין למחקר קליני" מסר את ממצאיו של מחקר שבו גרמו לעכברי מעבדה לייצר חלבון המביא לגדילה של כלי דם חדשים כמעקפים לעורקים חסומים. בהמשך נמצאה תופעת לוואי משמעותית של יצור החומר : פרוות העכברים הפכה לעבה יותר בכ 70 אחוז.
החלבון נקרא "גורם גדילה של תאי האנדותל (המצפים את הדופן) של כלי הדם" או בקיצור VGEF . החומר נמצא באופן נורמלי בכמויות קטנות בגוף. למדענים החוקרים עדיין לא ברור האם החומר יוכל לשמש כתרופת הפלא המיוחלת להצמחת שיער. לפי מה שנראה כרגע, את החומר יהיה צורך להזריק אל תוך עור הקרקפת ועלותו תהיה די יקרה. בנוסף, החומר עלול לעודד גדילת תאים סרטניים קיימים בגוף.
ד"ר מייקל דטמאר מבית החולים הכללי של מסאצ'וסטס בבוסטון, אחד מן המדענים שהשתתף במחקר, מציין כי כשהחוקרים בדקו את שורשי שיערם של אנשים הסובלים מנשירה נמצא כי השורשים נראו קטנים וכי כלי הדם בסביבתם היו קטנים יחסית גם הם. כך הועלתה ההשערה כי שגשוג כלי הדם המספקים חומרי תזונה וחמצן לשורשי השערה מביא להגברה בקצב צמיחת השיער.
התקרחות מתרחשת כשזקיקי השערה מתכווצים בממדיהם, מה שמביא לשיער דק וקצר יותר. בסופו של דבר הזקיקים נהיים זעירים ואינם מגדלים שיער חדש. הסיבה לתופעה אינה ברורה אך הסברה היא כי מדובר בתהליך שבו המבנה הגנטי והתורשה משחקים תפקיד מרכזי וזאת לצד הורמונים גבריים (אנדרוגנים) ובעיקר הורמון הטסטוסטרון. על פי נתוני "המועצה האמריקאית לנשירת שיער" (אכן, מתברר שיש מועצה שכזו), כחמישים מיליון גברים ועשרים ואחת מיליון נשים בארצות הברית סובלים מנשירת שיער בדרגה זו או אחרת.
דטמאר ושותפיו למחקר טיפלו גנטית בעכברים כך שהאחרונים החלו לייצר כמויות גדולות מן הרגיל של VGEF הידוע כמשפיע על כלי דם וגורם להם לשגשג. עם הזמן הבחינו החוקרים כי סביב שורש השערה גדלו כלי הדם הקיימים ואף התווספו להם כלי דם חדשים. התוצאה הייתה ששיערם של העכברים גדל מהר יותר מן הרגיל וזקיקי השיער גדלו עד לשלושים אחוז מעל גודלם המקורי. סך כל נפח השיער גדל בשבעים אחוז.
לדברי דטמאר, לא ידוע לו על ממצא דומה בשום מחקר אחר.
עד היום רק שתי תרופות אושרו על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקאי לטיפול בהתקרחות: מינוקסידיל (המשווקת בישראל תחת השם ריגיין) ופינסטיריד (המשווקת בישראל תחת השם פרופסיה). שני התכשירים אינם מרפאים לגמרי התקרחות שלמה ולשניהם עלולות להיות תופעות לוואי. השתלת שיער גם היא שיטה לטיפול בהתקרחות אך זו שיטה יקרה וגם לה תופעות לוואי משלה.
אך כאמור גם ל VGEF יש סיכונים משלו: באופן תאורטי החלבון עלול לגרות תאי סרטן לגדילה מואצת ולכן גם אם יובא לידי שימוש על בני אדם סביר להניח שלא תותר נטילתו באופן סיסטמי (ככדורים) אלא רק בהזרקה אל תוך או במשיחה על הקרקפת. בכל מקרה גם אם החלבון יאושר לשימוש הרי שיהיה צורך להשתמש בו באופן קבוע ועם הפסקת הטיפול נשירת השיער עלולה להתחדש.
ולסיכום : כיום עוד מוקדם מלרוץ אל רופא המשפחה ולבקש טיפול ב VGEF , ייקח עוד זמן רב עד שבדיקת יעילותו של החומר בקרב בני אדם תסתיים.
