תתרכז

כל מי שהיה סטודנט בודאי יודע כי חטיף מתוק באמצע הלילה עוזר לשמירה על הערנות ומשפר את כישורי הלמידה. מחקר בריטי הראה לאחרונה כי גם שאיפות קצרות של חמצן טהור ונטילת צמח הגינקו בילבואה מתאימים גם הם לאותה מטרה.
מדענים מאוניברסיטת צפון אומבריה שבבריטניה בדקו את השפעותיו של משקה סוכרי, של שאיפות מגז החמצן ושל נטילת הצמח גינקו בילבואה על סטודנטים בקולג' ומצאו כי כולם אכן משפרים את חדות החשיבה, גם אם לזמן קצר.

ממצאי המחקר עומדים להתפרסם בגיליון הבא של כתב העת The PSYCHOLOGIST, כתב העת של החברה הפסיכולוגית הבריטית.

באחד מן הניסויים שנערכו במסגרת המחקר, קיבלו הנחקרים לשתות משקה המכיל 25 גרם גלוקוז (סוכר), כמות גדולה בהרבה מזו המצויה במשקאות קלים רגילים. חלק מן הסטודנטים שתו את המשקה וחלקם שתו משקה שאינו מכיל סוכר (פלסבו). לאחר מכן נתבקשו הנבדקים לבצע פעולות חשבוניות שונות החוזרות על עצמן והדורשות ריכוז רב.
נתברר כי הסטודנטים ששתו את המשקה הסוכרי, הצליחו לבצע בין 35 ל 45 פעולות חשבוניות בשתי דקות, בממוצע כחמש פעולות חשבוניות יותר מהסטודנטים ששתו את המשקה שאינו מכיל סוכר. נמצא כי רמת הגלוקוז בדם ירדה אצל כל הנבדקים במהלך הדקות שעסקו בפתרון התרגילים, מה שמעיד כי גופם השתמש בגלוקוז.

בניסוי אחר, קיבלו חלק מן הנבדקים שאיפה קצרה של גז החמצן ולאחר מכן התבקשו לזכור חמישה עשר מילים בעל פה. הנבדקים ששאפו חמצן זכרו בממוצע שתיים עד שלוש מילים יותר מאלו שלא שאפו.

שאיפת החמצן ושתיית הנוזל הסוכרי העלו את כושר הביצוע למספר דקות אך התברר כי נטילה של התוסף הצמחי גינגו בילבואה העלתה את יכולת החשיבה למשך שש שעות.

ד"ר סקולי, החוקר הראשי, אמר כי: "איננו בטוחים האם הגלוקוז והחמצן פועלים ישרות על המוח. יתכן כי עיקר פעולתם היא המרצת פעילות הלב, מה שגורם לו לספק דם בכמות גדולה יותר למוח ובכך לשפר את ביצועיו.

ד"ר ג'יימס גריסולה, נוירולוג מסן דייגו, הגיב לפרסום הממצאים באומרו כי: "המוח הוא אבר החי על חמצן וגלוקוז. כל תלמיד בבית ספר וכל ספורטאי יודעים כי חטיף מתוק יעניק להם אנרגיה. עם זאת, עליות חוזרות ברמת הסוכר בגוף, מביאות בסופו של דבר להשמנה ולעייפות יתר".
גם ד"ר סקולי השמיע ביקורת על "הבארים לחמצן" שקיימים במקומות שונים בארה"ב, שם ניתן לקבל שאיפת חמצן תמורת תשלום: " אנשים הולכים ל'בארים' הללו על מנת לרומם את מצב רוחם ולעשותם יותר ערניים אך אנו לא מצאנו כל השפעה של החמצן על מצב הרוח".