פשע פרמצבטי: הזהירות משתלמת

תוסף תזונה "תמים" אשר מכיל חומר תרופתי פעיל; תרופה מזויפת; תרופה גנובה; תכשיר "תמים" עם חומרים ממכרים ומסוכנים: כל אלה ועוד הן תופעות שהמחלקה למאבק בפשיעה פרמצבטית של משרד הבריאות פועלת בכל הכוח למגר.

מהו פשע פרמצבטי? מהם הסיכונים ברכישה ובשימוש בתרופה גנובה או מזויפת או בעלת חומר פעיל שאיננו רשום עליה? כיצד ניתן לזהות כי התרופה "לא כשרה"? מה ניתן לעשות במקרים אלה? מה עושה משרד הבריאות כדי לצמצם את הפגיעה בציבור עקב הפשיעה הפרמצבטית?

מהו פשע פרמצבטי?

זהו פשע אשר קשור לתרופות, תכשירים רפואיים או תמרוקים. פשיעה פרמצבטית יכולה להיות אחת מאלה:
תרופות מזויפות - הכוונה לתרופות שמיוצרות ו/או משווקות על ידי גורמים בלתי רשומים ובלתי מאושרים על-ידי משרד הבריאות.

תרופות מזויפות יכולות לכלול תרופות מקוריות שנגנבו, הוכנסו לאריזות אחרות ושווקו באריזה מזויפת. כמו כן, ייתכן מצב בו הוכנסו תרופות אחרות באריזה המקורית. או תרופות המוצגות כתרופות הבאות לתת מענה לבעיות רפואיות, למרות שהן אינן מסוגלות לעשות כן; או תרופות לא מקוריות ו/או לא מאושרות, אם בגלל שלא יוצרו על-ידי היצרן המקורי או בגלל שלא אושרו על-ידי משרד הבריאות.

תוספי תזונה מזויפים- זוהי אחת הבעיות הנפוצות והמתרחבות בעולם המערבי, בהקשר לפשעים פרמצבטיים. פשעים פרמצבטיים בהקשר של תוספי תזונה כוללים מצבים בהם תכשירי תזונה מזויפים מתחזים לאמיתיים, או נטען כי הם מכילים מרכיבים שונים, למרות שאינם מכילים את המרכיבים האמורים.

אולם הבעיה המרכזית היא מצב בו תוספי תזונה אשר מתיימרים להיות "טבעיים" ונמכרים ללא מרשם רופא, תוספים שכל אחד יכול ליטול אותם בלי בעיה, מכילים חומרים "בעייתיים". הם יכולים להכיל חומר תרופתי פעיל, חומרים ממכרים, חומרים מסוכנים ועוד. הגדרתם של תוספי תזונה היא מוצר מזון - ולכן כל תוסף תזונה המכיל חומר תרופתי פעיל נחשב מזויף ומסוכן לשימוש.

מה בנוגע לציוד רפואי מזויף?

ציוד רפואי מזויף הוא בעיה גדולה נוספת בעולם המערבי. מדובר במכירת מגוון אביזרים ומכשירים רפואיים לציבור, למרות שאינם עומדים בתקנים הנדרשים ו/או מזויפים ו/או עשויים מחומרים זולים ואף מסוכנים. בין פריטי הציוד הרפואי המזויף הנפוצים ניתן למצוא בדיקות הריון, מכשירים לבדיקת סוכר, מזרקים, קונדומים ועוד. כאשר מוצרים אלה יוצרו על ידי יצרנים בלתי רשומים ובלתי מאושרים על-ידי משרד הבריאות, או כאשר מוצרים אלה מושמים באריזות מזויפות, או שעה שהם מוברחים - הדבר נחשב לפשע פרמצבטי.

מה בנוגע לאנשים שמתחזים לרופאים?

מדובר אמנם בעוד תופעה מצערת הנחשבת לפשע פרמצבטי: אנשים המתחזים לרופאים או מייחסים לעצמם תארים ובעלות על דיפלומות שמעולם לא זכו בהם.

סמי פיצוציות?

זו אמנם תופעה הולכת ומתרחבת, העולה לכותרות מדי פעם, בשל עוד קורבן שבריאותו נפגעה עקב השימוש בסמים הללו, המתחזים לתכשירים תמימים. הפצה וייצור של סמי פיצוציות היא אחד הפשעים הפרמצבטיים המרכזיים בישראל.

מהם הסיכונים בתרופה "חשודה"?

תרופה "לא כשרה" או "חשודה" היא תרופה מזויפת, גנובה, מכילה חומר פעיל תרופתי במסווה תמים, מכילה חומרים ממכרים וכיו"ב. השימוש בתרופות כאלה עלול להיות מאוד מסוכן בשל הרבה מאוד סיבות.

התכשירים עלולים להכיל חומרים תרופתיים פעילים העשויים להזיק לבריאות של המשתמש. כך, למשל, לאחרונה נתפס מוצר שנקרא "טייגר קינג" אשר התחזה להיות טבעי לחלוטין. מבדיקה עלה כי הוא מכיל חומרים פעילים מתרופות לטיפול באין אונות, דוגמת ויאגרה וסיאליס. מי שעשה שימוש בתכשיר זה מבלי לדעת כי הוא מכיל חומר תרופתי פעיל סיכן את חייו.

למשל, אם אדם השתמש גם בתרופה ממשית במקביל, אז הוא הסתכן במנת יתר. אם הוא סובל מרקע רפואי המונע ממנו שימוש בתרופה, הוא הסתכן בפגיעה בבריאותו עקב נטילתה; ייתכנו גם מצבים בהם שולבה התרופה עם טיפול תרופתי, שאסור לשלב. בכל מקרה בו אדם נוטל תרופה מבלי להיות מודע לעצם נטילתה הוא חשוף לסיכון איום ונורא.

דוגמא נוספת לסיכון: תכשיר טבעי לטיפול בסוכרת, אשר נמכר תחת מסווה של מוצר מזון ברשתות הפארם, בחנויות טבע ובאתרי אינטרנט. במקרים אלה, חולי סוכרת נטלו במקביל לטיפול הקרוי "טבעי" תרופות להורדת רמות סוכר בדם. באותו תכשיר טבעי היו חומרים פעילים הגורמים בדיוק לאותה פעולה. איזון הסוכר בדמם של חולי סוכרת הוא פעולה מורכבת ועדינה מאד, המבוצע כמלאכת מחשבת זהירה העלולה להזדעזע מכל גורם קטן. מטופלים אשר נוטלים תרופה להורדת הסוכר ואינם יודעים כי יש בה חומר פעיל, עלולים לסבול מהיפוגליקמיה. זהו מצב מאד מסוכן, העלול אפילו לגרום למוות.

התכשירים עלולים להכיל חומרים ממכרים דמויי סמים. סכנה זו ברורה ומוחשית בעיקר בסמי פיצוציות, אך גם בנוגע לתוספי תזונה. רואים זאת לא מעט בהקשר של תכשירי הרזייה, המכילים סמים ממריצים או אמפטמינים, שהם סמים ממכרים ביותר.

התכשירים גם עלולים להכיל חומרי גלם מזיקים: תהליך ייצורן של תרופות מזויפות נעשה לרוב באופן פירטי, ללא בקרה וכפיפות לנהלים מתאימים וללא כל זהירות נדרשת. מעבר לזוהמה ולטינופת השוררת במעבדות הפירטיות הללו, ישנה גם סכנה לחדירה של גורמים מזהמים, שאריות של חומרים מסרטנים, מרכיבים רעילים - ועוד מרעין בישין שמוצאים דרכם לתרופות הללו ולגופם של הנוטלים אותן.

בשל כל הסיכונים הללו, המחלקה למאבק בפשע פרמצבטי של משרד הבריאות עושה ככל העולה בידה, כדי לצמצם את התופעה.

מהי המחלקה למאבק בפשע פרמצבטי?

המחלקה פועלת תחת אגף האכיפה והפיקוח של משרד הבריאות - ונלחמת נגד פשיעה פרמצבטית בישראל, תוך שיתוף פעולה לאומי ובינלאומי. המחלקה נלחמת בפשיעה פרמצבטית בישראל במגוון אמצעים.

בין פעילויות המחלקה:

1. העלאת המודעות בקרב הציבור לפשעים פרמצבטיים.

2. איסוף מודיעיני: יש אתר אינטרנט פעיל, האוסף מידע מהציבור - ומזמין כל אחד מהגולשים לדווח על חשד לפשע פרמצבטי. אנו גם עובדים בשיתוף פעולה עם קצין משטרה אשר אוסף מודיעין ומדווח לנו על כל חשד או בעיה. גם מחלקות דומות הפעילות ברחבי העולם מדווחות לנו על פשעים פרמצבטיים. לעתים מידע זה חיוני עבורנו ויכול לשפוך אור על פעילות "בעייתית" בישראל.

3. בדיקה וטיפול במקרים חשודים: חיפושים, פשיטות ותפיסות של חומרים חשודים - וזאת בשיתוף פעולה עם המשטרה והמכס. אם התעורר חשד כי תרופה מסוימת איננה כשרה, יש למחלקה סמכות, על פי חוק, לאסוף מהמדפים מספר תכשירים ולבדוק אותם. במקביל נפתח תיק משטרתי, במסגרתו נבדק ביצוע עבירות. במקביל נכנסים לתמונה גורמים פעילים המשתייכים ליחידות מיוחדות של רשויות המס (מס הכנסה ומע"מ) המבצעים חקירה משלהם. אם בסיומו של תהליך מתברר כי אכן בוצע פשע פרמצבטי, התכשיר מוסר מהמדפים באופן מקיף וגורף - ומתחיל להתנהל נגד מפיציו הליך פלילי.

4. פעילות נגד אתרי אינטרנט החשודים במכירת תרופות ותכשירים מזויפים.

5. הדרכות לגורמים שונים (דוגמת ארגונים ציבוריים וגופים אקדמיים) בנושא פשע פרמצבטי והסכנות לציבור כתוצאה מקיומו.

6. ייעוץ מקצועי לגורמי האכיפה בארץ בנושא סמים ותכשירים רפואיים אסורים.

כיצד הציבור יכול להימנע מ"נפילה בפח" עם תרופות מזויפות, גנובות וכיו"ב?

ראשית, מומלץ להימנע מקנייה של תרופות באינטרנט, או לפחות באתרי מכירות חשודים, או תרופות זולות במיוחד, במחיר מפתה ומחירי מבצע. שנית, חשוב להיות ערים לכל דבר חשוד בתרופה: מחיר נמוך במיוחד, אריזה שונה מהרגיל, אריזה ללא כיתוב בשפה העברית, תרופה המגיעה ללא עלון לצרכן, או עם עלון לצרכן שאין בו הסברים בשפה העברית, מראה שונה של התרופה ועוד.

בעניין הזה, לצרכנות טובה יש חשיבות גדולה. לא פעם, הציבור הוא שמסייע לנו לזהות פשיעה פרמצבטית. אם כולנו נחפש נורות אדומות ונדווח עליהן - באמצעות אתר האינטרנט של משרד הבריאות, או אפילו בפנייה לרוקח בבית מרקחת, או לגורם כלשהו בסניף קופת החולים - נוכל למנוע מצבים של פגיעה בבריאות. על הציבור מוטלת חובה להיות ערני, טרם שימוש בתרופה, בפרט תרופה בלתי מוכרת, לא להסס ולשאול שאלות - אם נדלקות נורות אדומות כלשהן.

מיקי אריאלי הוא מנהל היחידה למאבק בפשע פרמצבטי במשרד הבריאות.

סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap doctors.

בואו לדבר על זה עם מיקי אריאלי בפורום תרופות מזויפות - פשע פרמצבטי.