איך נולדת תרופה?

איך נוצרת תרופה? איך ממצב של צורך, עולה ומבצבץ הפיתרון?

במקרה שלנו - הצורך בתרופה לשפעת היה ברור ומובן, המגיפה הגדולה בהיסטוריה של העולם קטלה רבבות בני אדם, הסכנה לשובה של מגיפה כזו עודדה את יצרני התרופות להתעניין מאז ומתמיד בסיכוי להציל את האנושות - שלא תיפול שוב.

תוצר היסוד שבו משתמשים על מנת לייצר את תרופת הטמיפלו המדוברת, מקורו בשיח כוכב אניס המשמש כתבלין ביתי ולבישול, אופייני מאוד למאכלים מזרחיים, אבל מוכר לכולנו בטעמו החריף והייחודי (ערק מתובל באניס.. וכמותו סוכריות ליקריץ חריפות).
אזור דרום מזרח אסיה הוא בין האיזורים היחידים בעולם בעולם בו גדלים צמחי כוכב האניס. מדובר בשיח הגדל לגובה המסחרר של 10 מטר ונותן פרי במשך 4 חודשים בשנה בלבד. מהפרי מופק חומר הגלם לטמיפלו.

על מנת להתחיל בכלל את ייצור התרופה - חייבת חברת התרופות למצוא ספק במזרח (סין) שיהיה בעל כמויות עצומות של חומר הגלם, וישמור עליו נקי והיגייני, פטריות באניס עלולות לשבש את תהליך הייצור כולו.

"תהליך הייצור של הטמיפלו הינו מורכב וממושך,חומר הגלם מעובד ומותסס ע"י חיידקים מסויימים ליצירת חומר אחר, המשמש בסיס לשרשרת הפיתוח של התרופה. בעבר ארך תהליך היצור 15 חודשים, כיום הצליחו המדענים של חברת רוש, יצרנית הטמיפלו, לצמצם את הייצור לכדי שנה מרגע שנעשה קטיף של צמח האניס ועד לחפיסה היוצאת מפס הייצור.
התהליך עובר שלבי עיבוד כימי ותרכובות כאשר באחד משלבי הביניים נוצר תוצר שהוא מאוד נפיץ" , מציין ד"ר גולינסקי.

דר' גולינסקי עונה לשאלות הגולשים בפורום המיוחד הייעודי לתרופת הטמיפלו ולשפעת ושפעת העופות - בדוקטורס, לכניסה: לחצו כאן

"רק מתקן פרמקולוגי כימי מיוחד יכול לשמש כמקום לייצור התהליך המורכב והרב שלבי של הטמיפלו. יש לודא שהמדובר בחיידקים הנכונים ובריאקציה הנכונה אחרת מתקבל חומר אחר, ולבסוף יש לתת לכך ולידציה ולקבל אישורים מהרשויות המחוקקות בכל מדינה", מציין ד"ר גולינסקי.

חברת התרופות רוש (Roche) יצרנית הטמיפלו נוסדה בבאזל, שוויץ ב-1896 ע"י פריץ הופמן ואדל לה רוש, כיום נמנית החברה עם הקבוצות המובילות בעולם למתן פתרונות רפואיים חדשניים, רוש זכתה בשני פרסי נובל: ב-1963 על המצאת ה"ואליום",(גילוי הבנזודיאזיפין), וב-1984: על גילוי נוגדנים חד שבטיים.

יש רק מינון אחד - קפסולות של 75 מ"ג. במדינות אחרות קיים גם תרחיף לילדים המכיל 25 סמ"ק בריכוז של 12 מ"ג\סמ"ק כלומר 300 מ"ג לכל הבקבוק.

המינון לצורך טיפול שונה בטיפול לאדם החולה כבר במחלה לבין אדם הנוטל התכשיר למנוע הידבקות.

המינון לאדם חולה הינו קפסולה אחת פעמיים ביום למשך חמישה ימים. יש להתחיל הטיפול תוך מקסימום יומיים מתחילת הסימפטומים ועדיף מה שיותר מוקדם. בילדים המינון המומלץ לטיפול בילד שכבר חולה הוא 2 מ"ג לכל ק"ג משקל גוף פעמיים ביום לדוגמה - ילד השוקל 15 מ"ג זקוק לטיפול של 30 מ"ג פעמיים ביום כלומר 2.5 סמ"ק בוקר וערב למשך חמישה ימים. יש ליטול התכשיר עד לסוף תקופת הטיפול המומלצת! גם אם מרגישים טוב (כפי שבדרך כלל קורה למחרת תחילת הטיפול בתכשיר). חולה השוקל חמישים קילו נחשב מבוגר ועליו ליטול מינון של מבוגר.

הטיפול לשם מניעה שונה במינון ובמשכו לפי צורת המניעה המבוקשת. במחקרים לפיתוח התכשיר נבדקו שלושה תסריטים:
1) מי שאחד מבני ביתו נדבק במחלה ורוצים למנוע שגם הוא לא ידבק לאחר שנחשף כמעט בודאות לנגיף - במקרה זה המינון שנמצא יעיל הוא 75 מ"ג פעם אחת ביום (כלומר קפסולה אחת ליום) למשך 7 ימים (יש להתחיל תוך מקסימום יומיים מהחשיפה).
2)מי שנמצא במוסד כגון בית אבות, בית חולים, קסרקטין צבאי וכדומה ויש התפרצות של המחלה במוסד - המינון היעיל הוא 75 מ"ג ליום למשך 10 ימים.
3)התסריט השלישי הוא מקיף יותר וכולל את כל מי שסיכוייו להדבק בשפעת גבוהים יותר (לדוגמא עובדי מערכת הבריאות שעלולים להיחשף לחולים כל יום או חולים במחלות כרוניות שאם ידבקו הסיכון להם לפתח סיבוכים חמורים גבוה יותר) - במיקרה זה המינון המתאים הוא קפסולה אחת ליום (75 מ"ג) למשך כל זמן המגיפה. במחקרים הערכנו את זמן שיא ההתפרצות כנמשך 6 שבועות ועל כן בדקנו משך טיפול של 42 יום.

האם טמיפלו יעילה? וכיצד ארעו מקרים של הידבקות למרות השימוש בתרופה?

טמיפלו עברה הליך פיתוח נרחב ומסיבי שכלל בדיקה כנגד כל זני השפעת מסוג A או B הידועים ומדביקים חיות או בני אדם ונמצאה יעילה. המחקרים נעשו במדינות רבות בעולם ובחלקם אף השתתפו רופאים וחולים רבים מישראל. המחקרים הועברו לכל רשויות הבריאות בעולם כולל ה FDA והרשויות במדינות המערב ונמצאו מהימנים. ברור כי במהלך המחקרים לא מדביקים בני אדם במחלה מסוכנת אלא מטפלים בזני השפעת שכבר יש להם ולכן, זן שפעת העופות הנוכחי H5N1 לא נבדק על בני אדם החולים בנגיף (פשוט, לשמחתינו אין עדיין מספיק חולים כאלו) אבל התכשיר נמצא יעיל בחיות שהודבקו במחלה. התכשיר נמצא בשימוש גם למניעה בקרב עובדי אירגון הבריאות העולמי העוברים באופן קבוע בשנים האחרונות בלולים נגועים. עובדים אלו נטלו את התכשיר באופן קבוע יום יום ולא נמצא אף מקרה של הדבקה ביניהם.

בעיניין זה כדאי לדעת שתי עובדות חשובות - כמו באנטיביוטיקה (התכשיר טמיפלו בעצם עובד כמו שאנטיביוטיקה עובדת בחיידקים אך על נגיפים) חלק מהחיידקים או הנגיפים לומדים לפתח עמידות כלפי הטיפול. עמידות זאת נעשית ע"י מוטציה באתר הפעולה של התרופה. ואכן, לאחר כ 7 שנות שימוש בתכשיר (ישנן מדינות כגון יפן שהשימוש בתכשיר בכל שנה נרחב מאד) אנו יודעים לומר ששכיחות הנגיפים העמידים באוכלוסיה הכללית היא 0.4% וגבוהה יותר בילדים קטנים. כלומר רוב הנגיפים אינם עמידים לתכשיר. שיעור זה של עמידות הוא נמוך ועדיין כאשר אתה עומד מול מחלה שאין לה טיפול אחר, גם אם יש סיכוי של חצי אחוז שהתרופה לא תעזור ברור שתטפל בתרופה. למעשה הלוואי והיה לנו שיעור עמידות נמוך כל כך בכל תכשיר אנטיביוטי או אנטיוירלי אחר...

דבר חשוב נוסף הוא מה קורה לנגיף המפתח עמידות לתכשיר. האנזים ניורואמינידאז (נגדו פולים גם החיסונים וגם טמיפלו) הינו חלבון גדול הצף כמו קרחון ענק על פני דופן הוירוס. לחלבון יש נקודה אחת קטנה ("אתר הפעולה") שבה בעצם מתבצע תפקידו של החלבון (במקרה זה לשחרר את הוירוס מהתא כדי להדביק תאים נוספים). טמיפלו מכוונת ספציפית מאד רק כנגד אתר הפעולה של החלבון ולכן, שינויים (מוטציות) בחלבון המפריעים למערכת החיסון ומבדילים בין זן לזן אינם מפריעים לתכשיר. המוטציה היחידה היכולה להפריע היא מוטציה הקורית בדיוק באתר הפעולה. מוטציה כזאת יכולה אכן לקרות אבל היא בד"כ גם משנה את אתר הפעולה כך שלא רק התרופה לא יעילה אלא גם החלבון ובעצם הנגיף הופך להיות ליעיל פחות. כלומר, קרוב לודאי שגם אם יתפתחו נגיפים עמידים לתכשיר הם יהיו לא מסוכנים. במחקרים ראינו שכדי להדביק חיות מעבדה בשפעת בזן שהפך עמיד לתכשיר דרושים פי 10,000 עד 20,000 נגיפים מאשר בזן הרגיש לתכשיר. הנערה הויאטנמית שנדבקה בנגיף מוטנטי עמיד אכן החלימה ללא בעיות.

בעקבות החשש משפעת העופות, ולמרות כי כרגע לא ידוע על מקרים של שפעת העופות בארץ מציע ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות לציבור לרכוש רק בשר שיוצר בפיקוח מלא ותחת בקרה של הרופא הווטרינר ברשות המקומית.
לדברי ראשי הארגון "בכל השנה מומלץ לרכוש בשר ועופות במקומות מפוקחים, אך בימים אלו של חשש מפני סכנות נוספות אנו ממליצים לציבור לא לחפש מציאות ולא להמר על הבריאות ולרכוש בשר אך ורק במקומות מפוקחים, בעלי תעודה ורשיון מהרשות המקומית".
ארגון הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות מתעדכן באופן שוטף מגורמי המקצוע השונים על התפתחות המחלה ועל החדשות בתחום וחבריו יעודכנו בהתאם לצרכים.
הרופאים הווטרינרים ברשויות המקומיות, ימשיך לפעול להגנה ולשמירה על בריאות הציבור, במידה ויהיו עידכונים נוספים הם יועברו והצעדים הנדרשים ינקטו.