מדור טיפים מס' 61

בישראל חיים כ-250 אלף חולי אסתמה. רבים מהם לא מצליחים לנהל אורח חיים תקין ולאזן את מחלתם - הם סובלים מהתקפים, המשבשים את שגרת ואיכות חייהם ומובילים לעיתים לאשפוזים ובמקרים חמורים אף למוות. חלק מהחולים לא ערים מספיק לשינויים שחלים במחלתם והטיפול שהם מקבלים לא תואם את דרגת החומרה של המחלה.

חולי אסתמה רבים בישראל לא מצליחים לשלוט במחלתם ולנהל אורך חיים תקין. התקפי אסתמה חוזרים ונשנים פוגעים בשגרת חייהם ומשפיעים עליהם, על משפחתם ועל החברה. חלקם לא מסוגלים לעלות מדרגות, ופעולות יומיומיות פשוטות דורשות מהם מאמץ ניכר. אחרים נאלצים להתאשפז בגלל התקפי אסתמה. פעמים רבות לא מודעים החולים, להחמרה שחלה במחלתם ולכך שהטיפולים שהם מקבלים אינם תואמים את מצבם. חולה אסתמה המטופל כראוי יכול לתפקד כאדם בריא לכל דבר. העלאת המודעות של חולים להבדלים בין דרגות החומרה של המחלה, לאפשרויות האבחון, המעקב והטיפול יכולה לשפר באופן ניכר את יכולתם לשלוט במחלה.

^^טיפים המסייעים לחולי אסתמה להתמודד טוב יותר עם מחלתם:^^

החולים הקלים סובלים מחסימה קלה בדרכי הנשימה ומהתקפים קלים מספר פעמים בחודש.

החולים הבינוניים מתקשים במאמץ. דרכי הנשימה שלהם חסומות באופן קבוע והם סובלים ממספר התקפים בשבוע, המקשים עליהם לתפקד ולישון בלילה.

החולים הקשים נאלצים להתאשפז בגלל התקפי אסתמה ועוברים לעתים התקפים קשים המעמידים את חייהם בסכנה. דרכי הנשימה שלהם חסומות בצורה קשה וחלקם נאלצים להישאר סגורים בביתם ואינם מסוגלים לנהל שגרת חיים.

הבדיקה הבסיסית שעוברים חולי אסתמה לאבחון מצב מחלתם היא בדיקת תפקודי ריאות. הבדיקה מבוצעת על-ידי רופא ריאות.

במקרים מסוימים עובר החולה גם בדיקת תגר לאבחון רגישות בדרכי הנשימה, בדיקת נוגדני IgE ו-skin test.

הטיפול התרופתי הסטנדרטי במחלה מורכב משילוב של מרחיבי סמפונות ארוכי טווח וסטרואידים בשאיפה.

בנוסף לטיפול הסטנדרטי קיים טיפול משלים, הניתן בהתאם לדרגת החומרה של המחלה ולמצבו של החולה. כך למשל, חולים בינוניים מקבלים "סינגולייר", כטיפול משלים ואילו לחולים הקשים ניתן "זולאייר".

ד"ר גרשון פינק הוא מנהל מכון ריאות בבית חולים קפלן.

תזונה נכונה משפיעה על הבריאות ועל תהליכי הגדילה וההתפתחות של ילדים. להקפדה על תזונה נכונה בגיל הילדות יש חשיבות מיוחדת, עקב השפעתה על הרכב הגוף ועל הרגלי האכילה לטווח הארוך. אצל ילדים, בדיוק כמו אצל מבוגרים, תזונה טובה מבוססת על תפריט מגוון המספק לגוף את מרכיבי התזונה החיוניים: חלבונים, פחמימות, שומנים, מים, וכן ויטמינים ומינרלים במינון הנכון. תזונת הילד צריכה לכלול דגנים ומוצרי קמח (רצוי דגנים מלאים או מוצרי קמח מלא), ירקות (רצוי טריים ולא מבושלים), פירות, מוצרי חלב, ביצים, דגים, עוף או בשר בקר רזה ושומנים מן הצומח, כגון: שמנים צמחיים שונים, אבוקדו וזיתים.

סקרי תזונה מצביעים על כך שאצל חלק ניכר מהילדים התזונה אינה מאוזנת ולמעשה הם אינם מקבלים מהמזון את כל המרכיבים החיוניים, כיוון שאינם אוכלים את כל מגוון וכמות המזון שהם אמורים לאכול. חלק גדול מהקלוריות של הילדים מגיע ממזונות טעימים אך חסרי ערך תזונתי, כגון: ממתקים, חטיפים וג'אנק-פוד. כמעט כל הורה מכיר את התופעה אצל ילדיו - הפירות שהילד מחזיר מביה"ס, הצלחת הנשארת כמעט מלאה בארוחת הערב והפזמון החוזר - "אמא, אני רוצה שוקולד".

^^טיפים להורים בנושא תזונת ילדיהם:^^

לא להיכנס למאבקי כוח עם הילדים בנושא התזונה. יש לזכור ששינויים צריכים להיעשות בהדרגה ודבר זה נכון גם לגבי שינויים בתזונה. מומלץ לא לנסות לכפות על הילדים שינויים בתזונה, אלא להציע מגוון אפשרויות ולהגיע להסכמה משותפת. לצורך השקט הנפשי של ההורים, מומלץ להכניס הרגלי תזונה נכונים לבית - לתת לילד מידי יום השלמה תזונתית בעזרת מולטיויטמין המותאם לילדים ושאינו מכיל סוכר. תפקידו של המולטיויטמין הוא לספק לגוף את כל אותם ויטמינים ומינרלים חיוניים שהילד אינו מקבל מהתזונה. ידוע שלעיתים חוסר תיאבון אצל ילדים נובע ממחסורים בלתי מאובחנים בויטמינים ומינרלים, כגון מחסור בברזל, שהוא שכיח מאוד, והשלמת הויטמינים והמינרלים בעזרת המולטיויטמין מסייעת בטווח הארוך גם לשיפור התיאבון ואכילה תקינה יותר.

כמו בכל דבר, אין כמו דוגמא אישית- כשהילדים רואים את ההורים אוכלים את אותם מזונות בריאים, קיים סיכוי רב יותר שהם יסכימו להתנסות במזונות אלה בעצמם ואף יסגלו הרגלי אכילה בריאים.

מומלץ להרגיל את הילדים לארוחות בשעות קבועות ובמקום קבוע, רצוי מקום רגוע וללא גרויים מפריעים, כגון טלוויזיה, ועדיף שכל המשפחה או לפחות אחד ההורים ישב עם הילד/ים לפחות לארוחה אחת במשך היום (זוהי גם הזדמנות לנהל שיחה רגועה עם הילדים).

מומלץ להגיש מגוון של מזונות לשולחן, מכיוון שהגיוון והשינוי מעוררים סקרנות ורצון לאכול יותר מאשר מזון חד-גוני. ניתן לגוון את סוגי הירקות, סוגי הגבינות, אופן ההכנה של הביצים וכו'. אם הילד אינו אוכל סוג מסוים של מזון, יש סיכוי שאם נתמיד בהגשתו או נגיש אותו באופן הכנה שונה, הוא יתרצה לבסוף או יהיה סקרן לטעום אותו.

רצוי למצוא דרכים יצירתיות להגשת המזון, כך שיהיה מושך ולעיתים מצחיק - למשל פרוסת לחם שעליה יוצרים "פרצוף" מפרוסות מלפפון, או פרוסות ביצה, זיתים, "חיוך" מפרוסת עגבניה ועוד, כיד הדמיון.

אילה אורי היא דיאטנית קלינית של חברת "ניאופרם", המשווקת את סידרת צנטרום.

בואו לדבר על זה בפורום תזונה קלינית, בפורום הרשמי של האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה ובפורום יחסי הורים ילדים.