רוקחות ותרופות: דרוש טיפול חלופי

לכל תרופה קיימות השפעות לוואי הקשורות בהרכב ובמנגנון הפעולה שלה; לדוגמא: אגירת נוזלים ובצקות בתרופות ללחץ דם, בחילות והקאות בסוגי אנטיביוטיות, כאבי ראש וחוסר ריכוז בתרופות פסיכיאטריות. רק ב-10% מהמקרים הנ"ל נגרמים בשל אי סבילות או תגובה אלרגית לתרופה ומתוכם כעשירית מהמקרים עלולים להסתיים במוות. תגובה אלרגית מתפתחת בעיקר אצל אלו שנחשפו קודם לכן לתרופה ובעקבות זאת נוצרו נוגדנים בגוף לתרופה הנ"ל.

בעקבות חדירת התרופה לגוף נוצרים נוגדנים מסוגIgE שמכירים את התרופה מקודם, נקשרים אליה בעת חדירתה לגוף, מפעילים תאים מיוחדים (תאי מאסט) אשר משחררים חומרים כימים עוצמתיים (היסטמין) והם שמעוררים את התגובה האלרגית. התופעות האלרגיות האופייניות כתגובה לתרופות הן: נפיחות ובצקות (שפתיים ועפעפיים), תפרחת בצורת כתמים אדומים (אורטיקריה), אודם וגרד חזק, צפצופים וקוצר נשימה, צרידות ואובדן קול (בצקת בלוע), ירידת לחץ דם כן דלקות מפרקים וכו'.

התגובה האלרגית קשורה למבנה הכימי של התרופה, אופן הפיזור בגוף, משך הטיפול ותדירותו וצורת הגשת התרופה (זריקות, טבליות, משחה). לדוגמא: במקרה של אלרגיה לפניצילין עוצמת התגובה האלרגית תהיה חזקה יותר אם יינתן בעירוי או בזריקה מאשר בטבליות. בנוסף, ישנם גורמים אשר מעלים את הסיכון לתגובה אלרגית, כגון: רקע אלרגי קודם, רקע תורשתי או מתן תרופות ספציפיות (מוקסיפן, אוגמנטין) בזמן המצאות מחלות נגיפיות כמו מונונוקליאוזיס ("מחלת הנשיקה").

פניצילין היא קבוצה גדולה מאוד של תרופות אנטיביוטיות המופיעות בצורות שונות וגורמות לתגובה אלרגית קשה, במידה וקיימים בגוף נוגדנים לפניצילין (ניתן לבחון על ידי תבחין מיוחד או תגובה היסטורית). בנוסף, קבוצת נוגדי הדלקת שאינם סטרואידים (NSAID) כמו: אדוויל, נורופן, וולטרן יוצרים תגובה אלרגית במיוחד אצל חולי אסתמה או חולי אורטיקריה כרונית. במקרים אלו על החולה להימנע מלהשתמש בקבוצה זו ולעבור להשתמש במשככי כאבים אחרים כגון אופטלגין ואקמול.

ידועה תגובה אלרגית לחומרי ניגוד לצילומי רנטגן כמו יוד, ותגובות ההזרקה הינן תפרחת, קוצר נשימה וחנק. במקרים אלה באם ידועה הסיבה יש לבחור חומרי ניגוד אחרים. כמו-כן עלולה להיות תגובה לחומרי אלחוש מקומיים למשל בטיפולי שיניים, היכולים לגרום לאיבוד הכרה ופעימות לב מואצות.

כאשר מתרחשת תגובה אלרגית חזקה לתרופה נותנים טיפול מיידי באדרנלין, אנטי-היסטמינים וסטרואידים והתגובה עוברת כאשר התרופה יוצאת מהגוף. כאשר מתחילים הסימנים ל"תגובה אלרגית" בעקבות לקיחת תרופה כלשהי, יש צורך לפנות לטיפול בתופעות הלוואי האלרגיות על פי חומרתן: יש לפנות לרופא מטפל או חדר מיון ולקבל טיפול באמצעות אדרנלין ואנטי היסטמינים; לאחר מכן חשוב מאוד לזהות את הגורם האלרגי על פי תחקיר מתאים שיבוצע על-ידי הרופא המטפל או על-ידי בדיקות מעבדה. זיהוי האלרגן חשוב לצורך הימנעות משימוש חוזר של התרופה הנ"ל או "בני משפחתה".

תגובות אלרגיות הן נדירות, אך במידה והינן מתרחשות יש לזהותן ולהיות מודעים לצורך להימנע מהתרופה שיוצרת אותן.

אבי וייס הוא הרוקח הראשי של רשת "בית בלב" לגיל המבוגר, מקבוצת מכבי שרותי בריאות.

בואו לדבר על זה בפורום ייעוץ תרופתי.