מדור טיפים מס' 90

פסוריאזיס הינה מחלה דלקתית כרונית של העור, הפוגעת ב-1%-3% מהאוכלוסייה ובאופן שווה בין גברים לנשים. התפרצות המחלה שכיחה בין הגילים 15-30 ובין 50-60. המחלה מתאפיינת בשטחי עור אדומים עם קשקשת לבנה הנושרת בקלות והיא פוגעת קשות באיכות חייהם של החולים, בשל הדחייה החברתית והטיפולים היום יומיים הקשורים בה. כ-20% מהחולים עשויים לסבול גם מדלקת פרקים. כמו כן, קיימת שכיחות יתר של התסמונת המטבולית המתבטאת ביתר לחץ דם, סכרת והשמנה בטנית. כיום מקובלת התיאוריה שפסוריאזיס הינה מחלה של מערכת החיסון. למחלה ישנם תסמינים שניתן לזהותם, ובעקבות החשד העולה לפנות לרופא עור.

^^להלן הנחיות לזיהוי המחלה:^^

- תפרחת מתמשכת העשויה משטחי עור אדומים, מורמים, עם קשקש עבה הנושר בקלות.
- כתמים אדומים כרונים בבית השחי, מתחת לשדיים, במפשעות, בטבור ובחיץ שבין העכוזים.
- שטחי עור אדומים וקשקשת עבה הנושרת בקלות בקרקפת.
- מרפקים ו\או ברכיים אדומים מעובים עם קשקשת עבה.
- התעבות בציפורניים.
- שלפוחיות מוגלתיות בכפות הידיים והרגליים.

המידע באדיבות ד"ר בשמת זמיר, מומחית לרפואת עור ויועצת לדקסון יצרנית דייבובט.

מספר החולים באלצהיימר נמצא בעלייה מתמדת. בארה"ב חיים כיום 4 מיליוני אמריקנים שאובחנו במחלה זו, הפוגעת בזיכרונם, בהגיונם ומוחקת את אישיותם עוד לפני שהיא נוטלת את חייהם. בישראל 2% מהאוכלוסייה מעל גיל 65 סובל ממחלת האלצהיימר, כאשר אחוז החולים גדל עם הגיל ויכול להגיע ל-30% עד גיל 85. לאבחון וגילוי מוקדם של המחלה יש אפקט משמעותי בהמשך הטיפול ובהארכת חיי החולה.

^^טיפים להקלה והתמודדות עם מחלת האלצהיימר:^^

חשיפה למידע: מומלץ למשפחה הסובבת את החולה להיחשף למידע בנושא המחלה, להתאים את הציפיות ולהבין מהם התרחישים שעלולים לקרות בעתיד. ניתן לקבל מידע באתרי אינטרנט מקצועיים ובמרפאות פסיכוגריאטריות בהן מתקיימות גם קבוצות תמיכה למשפחות החולים.

מניעה: המרכיב הגנטי אמנם לא ניתן לשינוי, אך אם אצל אחד מקרובי המשפחה התפתחה דמנציה, מומלץ להשתמש בתוספי מזון מניעתיים כגון: אומגה 3, חומצה פולית או תוסף צמחי המשפר תפקוד קוגנטיבי, כדוגמת ויטמין C. יש להיוועץ ברופא בכל נטילת תוסף מזון.

סממנים מקדימים: הסממנים הבולטים והראשונים להופיע אצל חולי אלצהיימר הינם - חזרה על שאלות, קשיים בהתמצאות בזמן או במקום, שכחה של אלמנטים בסיסיים כמו שימוש בשלט הטלוויזיה או תפעול מכשירים חשמליים בבית וצמצום הקניות בסופר. בהינתן אחת או יותר מתופעות אלה מומלץ לפנות אל רופא המשפחה.

מישור טיפולי: הטיפול במחלת האלצהיימר יכול להיעשות אצל פסיכיאטר, נוירולוג או גריאטר, כאשר לכל אחת מההתמחויות נישה ייחודית לה. במידה ובולטות בעיקר בעיות התנהגותיות יש לפנות לפסיכיאטר; במקרים של רעד, חוסר יציבות וסימנים נוירולוגיים אחרים, יש לפנות לנוירולוג; אם מדובר במחלות רקע רבות וטיפול גופני מורכב, יש לפנות לגריאטר.

טיפול תרופתי: חשוב להתחיל טיפול תרופתי כבר בשלבים המוקדמים בהם הוא נחשב ליעיל. מטרתו של הטיפול התרופתי הינה להאט ולעכב את הידרדרות המחלה, להוריד את הנטל של בני המשפחה ולעלות את רמת החיים של החולה ובני משפחתו. הטיפול התרופתי העיקרי הוא תרופות מקבוצת מעכבי אצטיל-כולין אסטראז. במחקרים הוכח שחולים המקבלים תרופות ממשפחה זו מפחיתים את הצורך בתרופות אנטי פסיכוטיות לשיפור ההתנהגות.

מרכזי יום: במרכזי היום מתקיימות פעילויות המדרבנות את הפעילות המוחית. ממחקרים עולה, כי נוכחות במרכזי יום באופן קבוע מורידה סיכוי לאשפוז סיעודי בחולים אלה.

לאחרונה נכנס לשיווק בארץ התכשיר גלנטמין, הפועל גם על הקולטן הניקוטיני, שמשפר פעילות כולינרגית מוחית ומעכב את הידרדרות המחלה.

המידע באדיבות ד"ר איליה גורביץ', פסיכיאטר בכיר במרפאה הפסיכוגריאטרית באיכילוב.

בואו לדבר על זה בפורומים הבאים:

פורום רפואת עור
פורום פסוריאזיס: תמיכה ומידע אודות המחלה
פורום פסיכיאטריה
פורום תמיכה ויעוץ לגיל הזהב