להתחסן או לא להתחסן?

הרבה פעמים אנחנו שומעים את צמד המילים "חיסון פעיל", ומיד מתרוצצות לנו בראש תמונות של נגיפים או חיידקים המתרוצצים בתוך מחזור הדם שלנו, וזאת כבר סיבה להימנע, לכאורה, מהתענוג המפוקפק שבחיסון. אם אנחנו כבר בוחרים להתחסן, זה בדרך כלל נגד שפעת.

בכל זאת, כדאי לדעת כי חיסונים פעילים יכולים להכיל חיידקים או נגיפים שעברו החלשה במעבדה, והפכו להיות לכאלו שאינם מסוגלים לגרום למחלה המקורית, למשל אדמת. אחרים, מכילים רעלן מוחלש של חיידקים מסוימים, כגון טטנוס. ויש גם תרכיבי חיסון שכוללים רק חלק קטן של חיידקים או נגיפים מומתים, כגון חלבון כלשהו שנמצא על המעטפת שלהם, לדוגמה צהבת.

כתוצאה מחשיפת המערכת החיסונית שלנו למרכיבים אלו, היא מייצרת חלבונים ספציפיים המכונים "נוגדנים", שבעת ניסיון חדירה עתידי של החיידקים או הנגיפים לגוף, הם יכולים לנטרל אותם ולמנוע את התפרצות המחלה. בנוסף, קיימים גם חיסונים סבילים שמכילים נוגדנים שהוכנו מראש במעבדה. מדובר בחיסונים שלמרות שהם ניתנים לאנשים לאחר שהם כבר נחשפו לגורם המחלה, עדיין ביכולתם למנוע אותה או למתן את חומרתה.

שפעת, כן או לא?

בכל הנוגע לחיסון נגד שפעת, ד"ר אפי הלפרין, רופא מומחה למחלות זיהומיות, מצביע על שתי בעיות מיוחדות: הראשונה היא שכיום החיסון כנגד שפעת איננו נחשב כיעיל במיוחד במניעת סיבוכי המחלה אצל אנשים בריאים, ויעילות כזו הוכחה בעיקר בקרב אותם אנשים שנמצאים בקבוצות סיכון לפתח סיבוכים אלו (כגון נשים הרות, אנשים עם מערכת חיסונית חלשה, אלו הסובלים ממחלות רקע כרוניות וכד'). "השניה היא העובדה שנגיפי השפעת משנים את מבנה המעטפת שלהם באופן תקופתי, כך שכל כמה שנים נוצר נגיף שפעת בעל מבנה חדש, דבר שמחייב לפתח כנגדו גם חיסון חדש".

כיום, השאיפה המרכזית היא מציאת חיסונים לשלל מחלות נוספות. "ואכן", אומר ד"ר הלפרין, "מזה זמן רב מנסים המדענים לפתח חיסונים כנגד מחלות נפוצות, כגון מלריה - מחלה טפילית שעדיין גורמת למותם של מיליונים, רובם ילדים באפריקה, ומחלת האיידס שהפכה להיות בשלושים השנים האחרונות למגיפה של ממש גם בעולם המערבי".

אלא שפיתוחו של כל חיסון חדש הוא ארוך מאוד (בין מספר שנים לבין מספר עשרות שנים), ומטבע הדברים גם יקר מאוד. בנוסף, אין זה נדיר שחיסון שנראה מבטיח במעבדה לא מגיע לשלב הייצור, לאחר שמתברר שיעילותו היא מוגבלת או שיש לו תופעות לוואי בלתי נסבלות.

חיסונים חדשים בשגרה

יחד עם זאת, המדע ומערכת הבריאות אינם שוקטים על שמריהם, ובחמש השנים האחרונות נכנסו לשגרת החיסונים של מדינת ישראל חיסונים רבים המיועדים בעיקר לתינוקות, ילדים ובני נוער. בין היתר נכנסו נגיף האבעבועות רוח (2008); חיידק הפנוימוקוקוס, שבין המחלות הקשות שאותן הוא גורם חשוב לציין בעיקר את דלקות הריאה ודלקת קרום המוח (2009); נגיף הרוטה שגורם בעיקר לשלשולים (2011); נגיף הפאפילומה שעשוי לגרום ליבלות בדרכי המין ולסרטן צוואר הרחם (2012). בנוסף, אושר לאחרונה בארץ השימוש בחיסון נגד מחלת השלבקת החוגרת (הרפס זוסטר) למבוגרים שגילם מעל 50 שנה.

הורים לא מעטים בוחרים שלא לחסן את ילדיהם, מסיבות כאלו ואחרות, כפי שמפרט ד"ר הלפרין: "חלקם סומכים על דרכים אחרות שקיימות כדי למניעת מחלות זיהומיות שונות. אחרים מתנגדים עקרונית להתחסנות בכפיה, וישנם ביניהם גם כאלו שמאמינים כי עדיף שמרבית הילדים, ובמיוחד הילדות, יחלו במחלות אלו בילדותם וכך יפתחו כנגדן 'חיסון טבעי' שיעמוד לרשותם במשך כל חייהם. בהקשר זה הם מצביעים על כך שלתרכיבי החיסון המלאכותיים לא רק שיש תופעות לוואי אפשריות, אלא שבמקרים רבים נאלצים המתחסנים הללו, ובמיוחד המתחסנות, לקבל חיסון חוזר בבגרותם, למשל כנגד מחלת האדמת, לפני כניסתן להריון".

חשוב לזכור שהחיסונים חוללו מהפכה של ממש בחייהם של בני האדם. "לדעתי", מוסיף ד"ר הלפרין, "הם אחד הפיתוחים הרפואיים החשובים ביותר מאז ומעולם: בעזרתם נכחדה לחלוטין מחלת האבעבועות השחורות מחיינו, ומחלות מסוכנות רבות אחרות כגון שיתוק הילדים, כמעט שנעלמו בארצות שבהן מתחסנים הילדים באופן שגרתי כנגדן".

בנוסף, חשוב להוסיף כי קיימים חיסונים שמאפשרים למנוע מחלה גם לאחר שהאדם נחשף לגורם שלה, ובקבוצה זו ראויה לציון בעיקר הכלבת, מחלה שהתמותה ממנה מגיעה לכמעט 100% ובזכות התערבות חיסונית, מיד לאחר נשיכות של בעלי חיים, היא הפכה להיות נדירה ביותר בישראל.

להקדים חיסון למכה

בכל אופן, בניגוד לתרופה שאותה מקבל אדם שהוא כבר חולה, הרי רוב החיסונים ניתנים לאנשים, ובעיקר לילדים, שהם בריאים בעיקרם וזאת כדי לנסות למנוע מחלה שאולי תתקוף אותם בעתיד. חלק מהחיסונים מיועדים למנוע מחלה שסביר שתתבטא אצלם בצורה קלה ביותר ולא רק שתחלוף באופן עצמוני, אלא גם תעניק להם התחסנות טבעית.

וכמו לכל תכשיר רפואי, גם לכל תרכיב חיסון יש תופעות לוואי אפשריות, לכן על הרופא/ה או האח/ות שעוסקים בענייני חיסונים להקדיש הרבה זמן כדי להציג בפני האנשים שמגיעים אליהם את המידע הרפואי אודות החיסונים בצורה מדויקת ומקיפה, כמו גם להסביר להם בסבלנות מדוע מומלץ להם להתחסן בעצמם או לחסן את ילדיהם.

"חשוב שכל צד בויכוח העיקש הזה יפנים שגם טיעוניו של הצד השני הם לגיטימיים, ונראה שרק פתיחות ונכונות להקשיב ולהידבר זה עם זה יובילו לפתרון שישמור על האיזון בין האינטרסים של החברה מצד אחד, לבין השמירה על כבודו ועל הזכות של כל אחד מאזרחיה לבחור את הדרך שבה הוא שומר על בריאותו, ועל בריאות ילדיו מצד שני, מסכם ד"ר הלפרין".

בואו לדבר על זה עם ד"ר אפי הלפרין בפורום מחלות זיהומיות.