מדור טיפים מס' 16

עונת המבחנים במכללות ובאוניברסיטאות בפתח ונראה כי עבור הסטודנטים, שעומדים להשקיע ממיטב זמנם ומרצם, מדובר בתקופה לא פשוטה. מי שתקופה זו קשה להם עוד יותר, הם סטודנטים בעלי לקויות למידה, למשל בעלי דיסלקציה, דיסגרפיה ועוד, וכן סטודנטים בעלי הפרעות קשב (המהווים כ-10% עד 15% מכלל אוכלוסיית הסטודנטים).

לדברי ד"ר שרה ברק, מומחית בפסיכיאטריה, הפרעת הקשב אינה עוברת "עם הגיל" ואחוז לא קטן של מבוגרים (מעל 4%) סובל מההפרעה. ישנם מבוגרים הפונים לאבחון וטיפול בשנות לימודיהם הראשונות באקדמיה, כיוון שחלקם לא אובחנו בגיל צעיר ורק בתקופת הלימודים האקדמיים הופיעו קשיים בקשב, בריכוז ובארגון.

קשיים אלו היו קיימים גם בעבר, אולם רמת מורכבות המשימות היתה נמוכה יותר ויתכן ומערכת התמיכה כמו הורים ושעורי עזר הספיקו, דבר שאינו מתאפשר באקדמיה.

תקופת הבחינות דורשת יכולת ריכוז וארגון, שגם מי שאינו מאובחן כסובל מהפרעת קשב מתקשה לפעמים לעמוד בה. טיפול תרופתי בסטימולנטים (לדוגמא, קונצרטה) יעיל באחוז גבוה בקרב מבוגרים הסובלים מהפרעת קשב. שימוש מושכל בתרופות וידע לגבי טווח ההשפעה של התרופה הספציפית, יאפשר ארגון יעיל של הזמן המוקדש להכנה לבחינות.

אריאלה הלוינג, ראש מרכז התמיכה לסטודנטים עם לקויי למידה במכללה האקדמית בית ברל, מספקת לבעלי הפרעות קשב וריכוז, טיפים ללמידה נכונה לקראת המבחנים והתמודדות עמם בצורה נכונה.

חשוב להגיע לבחינה מוכנים ככל האפשר: לברר איזה סוג מבחן יהיה (אמריקאי, מבחן פתוח וכד') על מנת להימנע מלמידה לא נכונה, למשל הכנת סיכומים ארוכים כשלמעשה אנו מתכוננים למבחן אמריקאי. כמו כן, חשוב ללמוד ולתרגל בחינות משנים קודמות ולפתור אותן בבית עם מדידת זמן כדי לתרגל את הלחץ שיהיה ב"שעת אמת".

בחינות הדורשות כתיבה מרובה מצריכות תרגול בניסוח תשובות. אין להסתפק רק בקריאת החומר.

יש לשים דגש על חלוקה נכונה של זמן: תכנון מראש של זמני למידה הוא הכרחי. לבעלי הפרעות קשב מומלץ ללמוד עם חברים ואף ללמד ולעזור לתלמידים אחרים, כיוון שבדרך כלל הנטייה היא להתפזר ולסטות מהלמידה אל עיסוקים אחרים כגון ניקיון הבית, יציאה לסידורים ועוד.

בעלי הפרעות קשב נוטים לחשוב שבלילה הם לומדים טוב יותר, כיוון ששקט יותר ואין גירויים חיצוניים, אך בפועל, הם סובלים מעייפות יתר וחוסר ריכוז.

חשוב להשאיר זמן גם למנוחה ושינה ומומלץ ללמוד בשעות היום.

חשוב מאוד להגיע לפני שהבחינה מתחילה ולדאוג להביא כרטיס סטודנט, כרטיס נבחן, כלי כתיבה, מרקרים צבעוניים ולברר מראש באיזה חדר מתקיימת הבחינה על מנת לא לבזבז זמן בחיפושים.

חשוב ליצור הפסקות יזומות במהלך הבחינה בין קטע לקטע (ניתן להשתמש בדמיון מודרך ולדמיין דברים חיוביים שיעזרו להירגע), להתארגן מחדש ולחזור לפתירת המבחן. בנוסף, כדאי לנצל את הארכת הזמן להפסקות שמהן נחזור מרוכזים יותר.

יש להשקיע תכנון בחלוקת הזמן כחלק מפתרון הבחינה.

חשוב לקרוא בריכוז את השאלות עד סופן לפני תחילת פתירת המבחן, לסמן פרטים חשובים על מנת שלא לפספס סעיפים או שאלות ולהתרכז במתן שימת לב לפרטים הקטנים.

כדאי להגיע לבחינה עם שתייה (מים הכי מומלצים), פירות יבשים השומרים על הריכוז (לעומת שוקולד, שאנו מניחים ששומר על ריכוז, אך למעשה אינו יעיל לטווח ארוך של מספר שעות).

ניתן להגיע למבחן עם אטמי אוזניים עבור מי שסובל מבעיות קשב וריכוז, וכך להימנע מגירויים קוליים חיצוניים.

חשוב מאוד לקחת את המבחן ולהשוות אותו לפיתרון של המרצה. זהו השלב שמדריך את הסטודנטים לקראת החלק השני, מבחנים בהמשך או מועדי ב'.

סטודנטים רבים מאמינים כי לגשת למועד ב' זהו עונש גדול. במידה והלמידה היתה קשה ניתן לגשת למועד א' רק בכדי לראות את אופי המבחן, לשוב לעשותו כמו שצריך במועד ב', וכך להגדיל את הסיכויים לציון טוב יותר.

בואו לדבר על זה בפורום לקויות למידה ובפורום התמודדות עם מצבי מתח ולחץ.