מדור טיפים מס' 17
אתר דוקטורס ממליץ: הדרכים הנכונות להתמודדות עם מחלת הדיכאון, מניעת התקף מיגרנה ושימוש מושכל באנטיביוטיקה
דיכאון הנה אחת מהמחלות הנפוצות ביותר; על פי הערכות, אחד מכל חמישה אנשים יסבול מדיכאון במהלך חייו. הסיבות לדיכאון הן רבות ומגוונות ועשויות לנבוע כתוצאה מסיבות פיזיולוגיות, התמודדות עם מחלות קשות, תגובה לאירועים טראומטיים כגון מוות, שכול, אובדן, אבטלה ועוד. גם מצבי לחץ מרובים, מחסור בשינה ודיאטות חריפות עלולים להוביל לרמות שונות של דיכאון.
חשוב מאד לא להתעלם מסיפטומים שונים של דיכאון בהם מצב רוח ירוד, שינויים בתיאבון, עייפות מוגברת וחוסר אנרגיה מציין ד"ר אילן טל, פסיכיאטר ומומחה להפרעות חרדה, כיוון שהם עלולים להחמיר עם הזמן. להלן כמה עצות חשובות להתמודדות עם סימפטומים של דיכאון:
חשוב לאתר גורמי לחץ אפשריים ולבדוק האם התרחשו שינויים משמעותיים בסביבה האישית או במקום העבודה. לחץ מכל סוג הינו גורם משמעותי ביותר בהתפתחות של דיכאון ועשוי להחמיר מצבי דיכאון קיימים. רצוי לנסות ולהפחית מצבי לחץ לרמה מינימאלית, או לחילופין לבדוק כיצד ניתן לתפקד בצורה יעילה יותר על מנת למנוע מצבי לחץ מתמשכים עד כמה שניתן.
חשוב להקפיד על שעות שינה מספקות, וכן סדר יום קבוע הכולל פעילות כלשהי ושעות אכילה מסודרות.
תמיכה ואוזן קשבת עשויים להקל על ההרגשה עבור אנשים מסוימים ולהיות חסרי תועלת או אף להחמיר אותה עבור אחרים. בשלב הראשון, חשוב לשמור על דרך התמודדות ידועה ומוכרת ולא לנסות דברים חדשים. מי שנהג במשך שנים לשמור דברים לעצמו ולהתמודד באופן אישי עם מצבים ואירועים, רצוי להמשיך בדרך זו.
מחשבות פסימיות, בעיקר כאלו החוזרות על עצמן, כגון: אני לא יכול, אני לא מסוגל, זה חסר טעם, מחמירות עוד יותר מצב רוח ירוד ואת ההרגשה בכלל. רצוי לנסות ולבדוק כיצד אפשר לנטרל או להפחית מחשבות שליליים. במידה והתופעה הולכת ומחמירה, יש לפנות לייעוץ מקצועי או תרופתי במידת הצורך.
פעילות משמחת במיוחד, כמו מסיבה למשל, עשויה דווקא להחמיר את מצבו של אדם מדוכא, שעלול להרגיש עוד יותר מדוכא וחסר אונים נוכח השמחה וההנאה המאפיינת את האנשים סביבו. רצוי לעסוק כמה שיותר בפעילויות מהנות, אך קבועות, כגון תחביבים, שיש בהם משמעות לטווח ארוך ולא השוואה מיידית לאנשים אחרים בטווח הקצר.
חשוב לזכור כי דיכאון עשוי לגרום לירידה משמעותית באיכות החיים ויכולת התפקוד היומיומית. חשוב לטפל בדיכאון כדי למנוע סבל רב הידרדרות המחלה. איש מקצוע ו/או טיפול תרופתי עם נוגדי דיכאון מהדור החדש כדוגמת ציפרלקס שמתחילה לשפר סימפטומים של דיכאון כבר אחרי השבוע הראשון לעומת תרופות אחרות שמשפיעות רק אחרי 3-4 שבועות, יכולים לעזור לסובלים מדיכאון.
מחשבות על מוות, בריחה או היעלמות דורשות פנייה מיידית לאיש מקצוע. 
מיגרנה היא מחלה כרונית, לעיתים קרובות תורשתית, המתבטאת בכאב ראש התקפי. כאב הראש בחומרה בינונית עד קשה נמשך שעות עד ימים, כאשר תדירות ההתקפים משתנה ויכולה להיות נדירה (פעם בשנה למשל) או תכופה מאוד (5 פעמים בשבוע למשל).
המיגרנה יכולה לגרום לתחושת בחילה או הקאה, אי יכולת לבצע פעילות גופנית או תנועות חדות, ותופעות בלתי ספציפיות אחרות כגון: חוסר תיאבון, חולשה או סחרחורת.
מחלת המיגרנה פוגעת בכ-18% מהנשים ובכ-6% מהגברים בעולם המערבי.
לדברי ד"ר אלעד ברוך, מומחה בנוירולוגיה ורפואת שינה, "בשנים האחרונות שמים הרופאים דגש על טיפול מניעתי במיגרנה, מאחר ומסתבר כי טיפול תכוף בזמן ההתקף בלבד עלול להוביל להגברת תדירות ההתקפים. זאת לצד עריכת מחקרים רבים בנושא פעילותם של טיפולי מניעה שונים".
ד"ר אלעד ממליץ על מספר טיפים לטיפול עצמי ומניעה של התקף מיגרנה:
מודעות עצמית היא המפתח להפחתת תדירות מיגרנה. כל אדם הסובל ממיגרנה צריך ללמוד לזהות מהן הפעולות, המזונות וההרגלים שמעוררים את ההתקף. רצוי לנהל יומן ובו לערוך מעקב אחר התקפי המיגרנה והפעילות שלנו המלווה אותם וכך ללמוד ממה להימנע.
לסובלים ממיגרנה בתדירות גבוהה (פעם בשבוע או יותר) נועד טיפול תרופתי למניעה (לדוגמא על ידי טופמקס). זהו טיפול תרופתי שמטרתו להפחית את תדירות ההתקפים. טיפול מניעה נועד לסובלים ממיגרנה בתדירות של מעל 4-5 פעמים בחודש. הוא ניטל על-בסיס יומיומי לתקופה מסוימת כדי להוריד את תדירות ההתקפים.
מרכיבי מזון מסוימים יכולים להשפיע ישירות על התקפי המיגרנה, אף לעורר אותם. על מנת למנוע את התקף המיגרנה מבעוד מועד, רצוי להימנע ממשקאות דיאטטיים, חומרים משמרים, מונסודיום גלוטמט (המצוי לרוב באבקת מרק, חטיפים, מזונות יבשים משומרים ועוד), שוקולד, גבינה צהובה, אלכוהול בכלל ויין אדום בפרט. האדם עצמו צריך לנסות לזהות איזה מהמזונות האלה מעורר אצלו את ההתקף. יתכן שרק חלק מהמזונות האלה יעוררו התקף באדם מסוים.
רצוי להימנע משינויים תכופים בשגרת החיים, כגון עודף או חוסר שינה, שינויים בזמני ארוחות, שתייה לא סדירה וכד' המעוררים התקפי מיגרנה.
במידה וניסינו הכל אך בכל זאת מגיע התקף, ניתן לנסות לטפל נקודתית בתרופות רגילות נגד כאבים. ברבים מהסובלים ממיגרנה תרופות אלה אינן יעילות, ואז יש צורך לטפל בתרופות מרשם מיוחדות הנרשמות ע"י נוירולוג. חשוב לשמור על מידה נכונה, כיוון שאנשים הסובלים מהתקפים בתדירות גבוהה נוטים לעשות שימוש יתר לא מבוקר בתרופות אלה, אשר עלול לגרום להגברה נוספת של תדירות כאבי הראש, וכך התרופות הופכות להיות חלק מהבעיה ולא מהפתרון.
רופאי משפחה וילדים נוהגים לרשום תכשירים אנטיביוטיים לעיתים קרובות מידי, גם כשטיפול אנטיביוטי לא עוזר להבראה. כתוצאה מכך, יותר ויותר חיידקים אלימים כבר עמידים לאנטיביוטיקה והיכולת של המין האנושי להתמודד איתם כבר מוטלת בספק.
^^מתי כדאי להשתמש באנטיביוטיקה ובאילו פרקי זמן מומלץ להימנע משימוש בה^^:
- כאשר המחלה נגרמת מנגיף (וירוס) כדוגמת: נזלת, הצטננות, דלקת גרון, שפעת - טיפול אנטיביוטי לא יעזור.
- כאשר המחלה נגרמת מחיידק, כגון דלקת גרון מסטרפטוקוקוס, דלקת ריאות, זיהום בדרכי השתן, אז הטיפול האנטיביוטי חיוני.
- אל תתביישו לבקש מהרופא הסבר מפורט לגבי המחלה (האם מדובר בזיהום הנגרם מחיידק או נגיף).
- במידת האפשר, ביצוע בדיקות מעבדה יכול לתת הכוונה לגורם המחלה (לעתים, קשה להבחין בין גורם נגיפי למחלה וגורם חיידקי על בסיס ההסתכלות רפואית בלבד. במקרים אילו דגימה פשוטה של משטח גרון יכולה לתת תשובה).
- קבלו בהבנה גם מצב שבו הרופא אינו נותן את המרשם המיוחל ואל תבואו עם דעות מוצקות בגין הצורך בטיפול כלשהו.
- יש לזכור, כי הגבלת השימוש באנטיביוטיקה עוצרת את התפשטות החיידקים העמידים, מבלי לגרוע באיכות הטיפול הרפואי.
- אין תכשיר אנטיביוטי שעדיף במיוחד לטיפול בילדים, הבחירה בתכשיר המתאים תלויה בשיקולים רבים, כגון: סוג המחלה, יכולת הילד ליטול את התרופה, תופעות לוואי של התכשיר.
- כל תרופה אנטיביוטית שגרמה בעבר לתופעת לוואי משמעותית אצל החולה, לא תינתן שוב (אגב, זה נכון לגבי כל התרופות).
- כאשר ניתן תכשיר אנטיביוטי לטיפול במחלה, יש צורך ליטול את התרופה לפי ההנחיות הרפואיות, למשך כל הזמן הנדרש ואין צורך לנסות לאגור תרופות לפעמים הבאות.
בואו לדבר על זה בפורום פסיכולוגיה קלינית בפורום פסיכותרפיה, בפורום פסיכיאטריה ובפורום רפואת משפחה.
