סמבוכל ושפעת העופות - מחקר ומידע

עונה: דר' דוד גולינסקי המנהל הרפואי של חברת רוש ישראל וחבר בצוות הפיתוח של התרופה טמיפלו.

השפעת "הרגילה" השנה אינה מסוכנת יותר מהרגיל ואינה קשורה ל"מהומה". החשש מפני התפרצות מגיפה עולמית של שפעת מזן שעד היום לא הדביק בני אדם ("שפעת עופות") קיימת כבר שנים רבות ובמיוחד מאז ההתפרצות הראשונה של זן זה (H5N1) בהונג קונג ב 1997. ב 1997 התקבל הרושם שהצלחנו לעצור את המגיפה ע"י השמדת כמעט כל העופות בהונג קונג אך מאז 2003, אנו רואים חזרה של התחלואה בעופות משק בדרום מזרח אסיה. בשנים האחרונות מתו (או הושמדו בשל חשש להדבקות בנגיף) מאות מליוני עופות בדרום מזרח אסיה. בשנה שעברה החלו שוב להופיע מקרים של הדבקות בני אדם בוירוס וקצב ההדבקה הלך וגבר, ומתחילת 2005 מוכחים כ 120 מקרי הדבקות בני אדם (מתוכם למעלה ממחצית נפטרו מהמחלה). כיום הוירוס עדיין "אינו יודע" כיצד להדביק מאדם לאדם אלא רק מעוף לאדם ולכן סכנתו קטנה. החשש ההולך וגובר הוא שהנגיף הקטלני יעשה את מה שהוא הראה כבר בעבר שהוא יודע לעשות ויתחיל להדביק מאדם לאדם. במקרה כזה עלולה להתפתח מגיפה קטלנית כלל עולמית.

מספר מקרים שהתגלו בטורקיה השכנה והחשש שמא מדינות שונות באיזור מסתירות מקרים חדשים של שפעת העופות, הביאו לבהלה מחודשת (או שמא מעולם לא גוועה?)

מחקר חדש מעוררות תקווה כי סמבוכלR, יוכל לשמש תרופה לזן אלים זה של השפעת.

"רטרוסקרין וירולוג'י", מכון מחקר מוביל השייך לאוניברסיטת לונדון, בדק את יעילות סמבוכל נגד וירוס שפעת העופות H5N1. במחקר זה הושוותה תרבית תאים שטופלה בסמבוכל לתרבית שלא קיבלה כל טיפול, ומספר התאים שנדבקו בוירוס בשתי התרביות הושווה. תוצאות המחקר הראו שהתרופה יעיל בהפחתת כמות התאים שנדבקו בוירוס ב- 99% לעומת קבוצת הביקורת שלא טופלה בתרופה.

מחקרים מוקדמים הראו שסמבוכל יעיל נגד מגוון זנים של וירוס השפעת. מחקר מעבדה שבוצע באוניברסיטה העברית הדסה עין כרם מצא שהוא יעיל נגד זני וירוס התוקפים בני אדם, חזירים ועופות.

שני מחקרים קליניים, כפולי סמיות שנעשו מול פלצבו הוכיחו גם הם את יעילות התרופה. מחקרים אלה הראו שסמבוכל מקצר את תקופת השפעת בחצי, ומפחית את עצמת תסמיני המחלה. מחקר קליני שלישי מתבצע בימים אלה בבית החולים הדסה עין כרם והחברה מקווה שתוצאות מחקר זה יאששו את הממצאים הקודמים.

התוצאות המעודדות של מכון המחקר הבריטי מפיחות תקווה כי ימצא מרפא לשפעת העופות. ממצאים אלו פורסמו היום, יום ד' 18 בינואר 2006 במסיבת עיתונאים שהתקיימה בלונדון והן תוצגנה בכנס מדעי שיתקיים במרכז הרפואי סנט ברתולמיוס ב 19-20 בינואר 2006.

ד"ר מדלן מומצ'וגלו, מפתחת נוסחה יחודית זו, וחברת "רזי בר" שבראשה היא עומדת, נתנו את הסכמתן להעמיק את המחקר ולבדוק את יעילות הסמבוכל נגד שפעת העופות בקנה מידה רחב יותר.

למכון המחקר הבריטי: לחצו כאן

נכון שהסכנה ידועה בקרב העוסקים בתחום כבר מספר שנים ונכון שייתכן וההתפרצות תבוא רק עוד מספר שנים אך בכל זאת יש מספר נתונים אובייקטיביים שמעידים שהסיכוי הולך וגובר והתסריט נהיה קרוב יותר ויותר מציאותי:

*וירוס השפעת H5N1 גם אם מוכר לנו מ1997, החל לקטול בשנתיים האחרונות מאות מליוני עופות בדרום מזרח אסיה.

*מאז 2004 החלה תחלואה ממשית של בני אדם והיא הוכפלה ב 2005.

*שיעור התמותה בקרב בני האדם הנדבקים מעל 50%.

והכי חשוב - לראשונה, נדד הוירוס מחוץ לגבולות דרום מזרח אסיה והופיע, בחודשיים האחרונים, בתפוצה הולכת וגוברת, במדינות אירופה השונות והדרך להתפשטות בכל העולם נראית בלתי נמנעת וכמעט בטוחה. אין ספק שהתפתחות זו, גם אם אין משמעותה התפרצות מגיפה אנושית מיידית, מגדילה לאין שיעור את הסיכוי להופעה מוקדמת יותר של המגיפה.ובל נשכח, אנו מדברים כל הזמן על הסכנה לבני אדם אבל, אם גם אם המגיפה תגביל עצמה בשלב זה לעופות בלבד המשמעות הכלכלית יכולה להתפתח כהרף עין לצרה רצינית. חשוב מה יקרה אם יהיה צורך להשמיד את כל משק העופות באירופה ובישראל (כפי שאכן נעשה בהונג קונג) מה תהיה המשמעות הכלכלית?

באופן טבעי, אנשים נעשים מודאגים יותר כשהאיום מגיע לחצרם האחורית ולא נמצא רחוק אי שם במזרח האקזוטי והשונה, ולכך ניתן ליחס חלק מההיסטריה. חשוב לשמור על פרופורציות - אין עדיין מגיפה הנמסוכנת לבני האדם ואין סימנים שהיא מתחילה אך מצד שני אסור להכנס לשאננות. בשנים האחרונות כל המדענים העוסקים בתחום ובעיקר אירגון הבריאות העולמי, מנסים, כמעט לשוא, לשכנע את כל הממשלות שיש להכין תוכנית חירום ולהצטייד בהתאם. אני מקווה שההתפתחויות האחרונות לא יהיו רק אפיזודה חולפת של היסטריה שתישכח כאשר נתרגל לרעיון ונראה שלא כולם מתחילים למות בשבועיים הקרובים אלא נראה התכוננות אחראית ומפוכחת של כל ממשלות העולם שתוכל למנוע התפרצות המגיפה עד שניתן יהיה לפתח חיסון לזן הזה( ולהתחיל להתכונן לזן הבא... תיאורטית, יש עוד 131 זני שפעת שיכולים להיות מסוכנים אך דיה לצרה בשעתה).