יום כיפור: לא לשכוח תרופות

להלן דגשי אגף הרוקחות והממונה הארצי על ענייני דת במשרד הבריאות לחולים הנוטלים תרופות, שמתווכנים לצום ביום הכיפורים.

ראוי לציין כי הצום גורם לתסמינים מוכרים גם אצל מי שאינו נוטל תרופות, ולכן תופעות שונות שיופיעו במהלך הצום אינן בהכרח קשורות לטיפול התרופתי. התסמינים כוללים: כאבי ראש, סחרחורות, עצירות, קלות דעת, עייפות, חולשה, הפרעות בקצב הלב וירידה בלחץ הדם. מחשבה על אוכל או ריח של אוכל מגרה את הקיבה הריקה להפריש חומצה מה שגורם לצרבת או גירוי קיבתי ובחילות.

יחד עם זאת, על המטופלים והצוות הרפואי להיות ערים לתסמינים הראשונים של סיבוכים בעיקר בקרב מטופלים הסובלים ממחלות כרוניות כגון יתר לחץ דם וסוכרת. ירידת לחץ דם חדה, שינויים במאזן המלחים בגוף וירידה בערכי הסוכר בדם עלולים לגרום למצבים מסכני חיים בחולים אלה.

היוועצו ברופא

יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי כשירות המטופל לצום או צום חלקי ובהתאם להתאים את הטיפול התרופתי כולל התאמת זמני ומינוני הטיפול התרופתי לתקופת הצום. אין לערוך שינויים במשטר הטיפול התרופתי על דעת המטופל ללא התייעצות עם הרופא המטפל. יש לזכור כי לא קיים מידע רב בספרות המקצועית אודות נטילת תרופות במהלך צום. רצוי להיוועץ עם הרופא מראש, ואף ליצור קשר עם רב פוסק, ובתיאום עם הרופא להיערך מבעוד מועד ליום הכפורים. כמו כן ניתן לפנות לאחראים על ענייני דת בבתי חולים וקופות חולים.

אכילה ושתייה לשיעורים

כאשר ניתן להסתפק בשתייה - אין לאכול, אך יש תרופות המחייבות נטילתן עם מזון ושתייה. לפי ההלכה אם יש צורך ליטול תרופה עם אוכל, יש להסתפק באכילה ושתייה "לשיעורים": השיעור הוא שיעור נפח ולא שיעור משקל. באכילה: מלכתחילה השיעור הוא 30 סמ"ק, ואם יש צורך - עד 38 סמ"ק. ניתן לאכול שיעור זה בהפסקות של 9 דקות. אם אין שיפור ניתן לצמצם את ההפסקות ל-7 דקות, ובמקרים קיצוניים יותר גם ל4 דקות.

בשתייה: ניתן לשתות כמות נוזלים, אפשרי גם ממותקים, של עד 40 מ"ל בהפסקות של 9 דקות בין כוסית לכוסית. במידה ואין שיפור ניתן לצמצם את ההפסקות ל-7 דקות, ובמקרים קיצוניים יותר גם ל-4 דקות. האכילה והשתייה אינן מצטרפות. לפי הוראת הרופא המטפל יש צורך בכמות יותר גדולה, והצורך חיוני למצב החולה, יש להישמע לדבריו. כאמור, ההלכה בנושא זה מורכבת ובכל ספק יש להיוועץ עם רב מוסמך.

זמני נטילת תרופות

במקרה של תרופה הנלקחת פעם ביום אשר לא קיימת חובת נטילה בשעות הבוקר ואינה מושפעת מאוכל, ניתן ליטול את התכשיר סביב הסעודה המפסקת ואז ביום למחרת עם סיום הצום, בהתייעצות עם הרופא המטפל.

חשוב לזכור כי קיימות תרופות שלא רצוי להפסיקן בבת אחת מאחר שהפסקה חדה עלולה לגרום ליציאה מאיזון, הרגשה רעה ולעיתים אף סכנת חיים.

אם יש צורך בשינוי סדר נטילת התרופות במהלך הצום, הדבר עלול להשפיע על יעילותן או על הופעת תופעות לוואי. מומלץ להיוועץ ברוקח או רופא על מנת למנוע או למזער תופעות אלו.

תופעות לוואי של הצום

יש לתת תשומת לב מיוחדת למטופלים המקבלים תרופות לטיפול בסוכרת המשפיעות על רמות הסוכר בדם (בין אם בהזרקה או בנטילה דרך הפה) מאחר שנטילת תרופות אלו ללא אוכל עלולה לגרום לירידה מסוכנת ברמות הסוכר בדם.

צום עלול לגרום להתייבשות שתוביל לירידה בלחץ הדם, להפרעות במאזן המלחים בגוף אשר עלולות להשפיע על תפקוד הלב ולפגיעה כלייתית. הירידה בלחץ הדם כתוצאה מהתייבשות יכולה להעצים השפעת תרופות להורדת לחץ דם, ותרופות אחרות להן השפעה על לחץ הדם. יש לשים לב כי חלק מהתרופות לטיפול בלחץ דם משתנות ועלולות לגרום בעצמן להתייבשות ולשינוי במאזן המלחים בגוף. כמו כן הפרעות במאזן המלחים כתוצאה מהצום עשויות להחמיר תופעות לוואי של תרופות מסוימות.

מטופלים הסובלים מכאב ראש שאינו נסבל במהלך הצום יכולים להשתמש בפתילות המכילות פרצטמול, בהתאם למינונים ולהנחיות המופיעות בעלון לצרכן. ניתן גם ליטול תכשירים המכילים פרצטמול דרך הפה עם נוזל מר שהוכן מראש כגון תה מר.

יש לזכור כי חלק מהתרופות הניתנות דרך הפה לטיפול בכאבים מומלץ ליטול על קיבה מלאה להפחתת גירוי ופגיעה בקיבה. במידת הצורך, ישנן תרופות נגד כאבים אשר מגיעות בצורת מתן של פתילות למתן רקטלי. יש לקחת בחשבון שנטילת חלק מהתרופות לטיפול בכאבים במצב של התייבשות עלולה להוביל לפגיעה כלייתית ועל כן חשוב להתייעץ עם הרופא או הרוקח טרם הצום ולבחור טיפול מתאים נגד כאבים במידת הצורך.

מה הדין לגבי תרופות בצורת במשחה?

ככלל, מבחינה הלכתית תרופות שאינן ניתנות דרך הפה כגון משחות וקרמים, משאפים לדרכי הנשימה, פתילות וכד' מותרות לנטילה במהלך צום. יחד עם זאת יש להיוועץ ברופא המטפל על מנת לוודא התאמתן למטופל.

סימני אזהרה במשך הצום

עם הופעת סימנים למצוקה פיזית המעידים על התייבשות, כגון כאבי ראש קיצוניים, הרגשת סחרחורת או התעלפות, בחילה, הקאה, טשטוש ראייה ובשלב חמור יותר קשיים במתן השתן ופגיעה במערכות בגוף האחרות, יש להתחיל בשתיית מים בכמויות קטנות. לפי ההלכה: יש לשתות "לשיעורים" כמות נוזלים, אפשרי גם ממותקים, של עד 40 מ"ל בהפסקות של 9 דקות בין כוסית לכוסית. אם אין שיפור ניתן לצמצם את ההפסקות ל-7 דקות, ובמקרים קיצוניים יותר גם ל-4 דקות.

מודגש כי ההפסקות בין האכילה לזו שאחריה, וכן בין שתייה אחת לזו שאחריה, נמדדות מתחילת האכילה (או השתייה) הראשונה לתחילת האכילה (או השתייה) השנייה. לדוגמא (בהפסקה של 9 דקות): מי שהתחיל לאכול "פחות מכשיעור" (27 סמ"ק) בשעה 07:00, וסיים לאכול בשעה 07:03, יכול להתחיל לאכול בשעה 07:09.

שימו לב, מדובר בהמלצות והנחיות כלליות, חשוב מאוד להתייעץ עם הרופא המטפל באופן פרטני!