שופרא דשופרא

במחקר בינלאומי בהשתתפות אוניברסיטאות וחברות תעשייתיות מכל רחבי אירופה, יחקר נושא הפחתת השימוש בחומרי הדברה ובדשנים סינטטים בתוצרת חקלאית. הפרוייקט ממומן על ידי השוק האירופי המשותף.
את החלק הישראלי של המחקר יבצעו פרופ' יגאל כהן מאוניברסיטת בר-אילן, חתן פרס ישראל, ותלמידיו.

מטרתו של המחקר, בו משתתפים 31 מכוני מחקר של אוניברסיטאות וחברות תעשייתיות מכל רחבי אירופה, היא לשפר את איכות התוצרת החקלאית על ידי צמצם השימוש בחומרי הדברה רעילים ובדשנים כימיים במטרה לשמור על בריאות הציבור.

פרופ' יגאל כהן, מהפקולטה למדעי החיים, המשתתף בפרוייקט מטעם אוניברסיטת בר-אילן, יחד עם צוותו, הוא זוכה פרס ישראל לחקלאות לשנת 1999 על עבודתו בתחום הגנת הצומח ובמיוחד על עבודותיו בתחום של פיתוח זנים עמידים למחלות ופיתוח תכשירים טבעיים לחיסון צמחים ממחלות.

חקלאות דלת תשומות מצמצמת את השימוש בחומרי הדברה ודישון סינתטיים או נמנעת ממנו לחלוטין. המערכת דלת התשומות המוכרת ביותר היא החקלאות האורגנית, שעל אף היותה אחד ממגזרי החקלאות המקובלים באירופה, ניצבת באופן מתמיד בפני אתגרים לעמידה בדרישות הצרכנים למזון אורגני בטוח, איכותי וזול.
המחקר יקיף את כל שרשת המזון ליבול מוגן, ירק גינה, פירות, דגנים, מוצרי חלב ועופות. במסגרת המחקר ייבדקו הלכי הרוח והציפיות בקרב הצרכנים, ויפותחו טכנולוגיות חדשות לשיפור האיכות והבטיחות התזונתית של מזונות אורגניים. המחקר יספק מידע, אשר עד היום לא היה זמין, על מידת ההשפעה של הבדלים במערכות ייצור על הערך התזונתי, הטעם והאיכות של מזון. המחקר צפוי לתרום רבות להגברת התחרותיות בקרב תעשיית המזון האורגני, לטובת הצרכנים ומגדלי המזון האורגני באירופה.

מוצר אורגני הוא למעשה תוצר סופי של מערכת ייצור אקולוגית, הפועלת בשיטות ידידותיות לאדם, לחי ולסביבה.
בשלב גידול ועיבוד המוצר, עושה החקלאי שימוש בהדברה ביולוגית ולא כימית, כאשר הדישון נעשה באמצעים טבעיים בלבד. בעלי החיים של המשק הביו אורגני גדלים בסביבתם הטבעית וניזונים מדישון טבעי, נטול תוספות של חומרים מלאכותיים, כגון הורמונים, דישון כימי וחומרי הדברה. בשעת הצורך הם מטופלים בהומיאופתיה.
למוצרים האורגניים לא מוסיפים צבעי מאכל, חומרים משמרים, מייצבים או כל חומר כימי אחר. בנוסף, אין במזון האורגני שימוש בהנדסה גנטית.
מה שהתחיל בירקות ופירות אורגניים טריים, המשיך בתחום המזון המעובד, והגיע באחרונה אפילו לענף הטקסטיל. במזון הטרי, מגוון סוגי הירקות והפירות האורגניים זהים לגידולים הרגילים, ורק שיטות הגידול שונות. הגידולים האורגניים מושתתים על גידול מזון ללא חומרי הדברה ודשנים כימיים, בסביבה חקלאית נקייה, ללא פגיעה בקרקע ובמים. גידול בעלי חיים, ובעיקר עופות, נעשה בדרך הומנית המונעת סבל מבעלי החיים.
מעבר לתועלת עבור הצרכנים הניזונים ממזונות אלה (תועלת שעליה יש ויכוח עיקש), לבחירה במזון אורגני יש משמעויות רחבות יותר: ברכישת מוצרים אלה, טוענים הארגונים הירוקים, מובטחת שמירה על איכות הסביבה שבה הם יוצרו, וכן דאגה לרווחת בעלי החיים הקשורים בייצורם. הצרכנות האורגנית היא צרכנות אתית, טוענים המכורים לנושא, בעלת מודעות לכלל התנאים שבהם יוצרו המוצרים, ונמנעת מרכישת מוצרים שבתהליך ייצורם נגרם נזק כלשהו, לסביבה או לחברה. לכן, לטענת אותם ארגונים, הבחירה במוצר האורגני אינה צריכה להיעצר במזון, אלא לכלול גם מוצרים אחרים, כמו בגדים ותכשירי קוסמטיקה.
הגידול בתחום זה בעולם, מעיד על כך שלא מדובר באופנה חולפת, כי אם בשינוי כללי יותר של סגנון החיים והרגלי הצריכה של צרכנים שמעמידים את נושא הבריאות במרכז דפוסי ההתנהגות הצרכנית שלהם.

אין ויכוח בקרב אף אחד מהגורמים שהמוצרים האורגניים יקרים יותר, לפעמים ב30 אחוז בממוצע ממחיר מוצר רגיל. "השוק האורגני נתפס בעיני הציבור בישראל כמי שמוכר מוצרי מותרות", אומר לפידות ומסביר שהסיבות למחירים הגבוהים נובעות מערוצי ההפצה השונים. "השיווק האורגני הוא בין מגדל אורגני לבית אריזה המותאם לאריזת מוצרים מהסוג הזה - ועד לחנות האורגנית. לא מדובר בסופרמרקט המוני או בשווקים, ולכן תהליך ההפצה יקר יותר. סיבה נוספת היא העובדה שהיבולים קטנים יותר מכיוון שאין שימוש בדשנים. המגדל מקבל סכומים נמוכים על התוצרת, אבל לאחר שהמוצרים עוברים דרך אנשי תיווך רבים עד לצרכן - המחיר הסופי הולך וגדל".
חוברה, העובדת כתזונאית קלינית, מצביעה על כמה מוצרים שבהם המחירים "לא בשמים": "מי שקונה לחם מלא או קל, משלם רק כמה שקלים פחות מלחם אורגני, ולפעמים אפילו אותו מחיר. אפשר לקנות היום לחם אורגני במחיר של תשעה שקלים. ביציים אורגניות עולות בין שנים עשר לשישה עשר שקלים, כך שלא מדובר בהוצאה גבוהה בהרבה מהמוצר הרגיל. ככל שהמודעות תעלה והצריכה תעלה - כך יירדו המחירים".
נחום-גוזלן מוסיפה, שהמודעות למזון האורגני אמנם גדלה, אבל עדיין אנשים רבים לא יודעים למה צריך לאכול אורגני, ולמה זה הרבה יותר בריא. "אין לי ספק שעדיף לאכול מעט מזון אורגני מאשר לא לאכול בכלל. כמובן שבגן הילד לא יקבל מזון אורגני, אבל אם לפחות בבית הוא יאכל ממנו, זה טוב".
גיא לפידות מסכים שמודעות ציבורית תביא לירידת מחירים. "יש צורך בהשקעה רבה כדי לעורר את המודעות הציבורית בתחום המזון האורגני, ואז נוכל להוריד מחירים ולהפוך את המוצרים לשווים לכל נפש".

"השימוש בחומרי הדברה גדל והתעצם, ומה שפעם הספיק - היום כבר לא מצליח להדביר. לכן, חומרי ההדברה חזקים יותר ועמידים יותר. כהורים, עלינו להיות צרכנים ביקורתיים, לעשות את השיקולים האישיים שלנו ולהחליט".
רונית נחום-גוזלן, מרצה לתזונה ונטורופתיה בבית ספר ג'נסיס, מעלה נקודה נוספת שרבים מסרבים להודות בה: את מרבית המחקרים המתבצעים בנושא זה מממנות חברות גדולות בעלות אמצעים, והן בדרך כלל מגיעות מתחום המזון הקונבנציונלי. "רוב החברות המייצרות מוצרים אורגניים כל כך קטנות וחסרות אמצעים, שהן לא יכולות להרשות לעצמן לממן מחקרים יקרים מסוג זה", היא טוענת. "מה גם שמדובר על מחקרים ארוכי טווח, שחייבים לארוך לפחות עשרים ואפילו שלושים שנה".
ד"ר רייפן מעלה נקודה נוספת בנוגע למה שהוא מכנה "ההתמכרות למזון אורגני". לדעתו, ככל שיגבר השיגעון האורגני, הורים ימנעו מילדיהם פירות וירקות קונבנציונליים, ויתנו במקרה הטוב מעט ירקות אורגניים, או במקרה הרע, לא יתנו בכלל. "המזון האורגני עולה לעתים פי ארבעה והחשש שלי הוא שההורים ימנעו מהילדים את הפרי יקר או הירק, או שיקנו אותו בכמויות מאוד קטנות", הוא אומר.
נחום-גוזלן: "יש ירקות ופירות עתירי ריסוסים, ואני בהחלט הייתי נמנעת מלאכול אותם אם אינם אורגניים. לדוגמה, לאכול תות שדה שגדל וטופל בחקלאות רגילה, זה כמו לאכול רעל. מצד שני, מוגזם לומר שההורים ישאירו את הילדים ללא פירות או ירקות. אני לא חושבת שזה יקרה".
חוברה: "כשהילדים מתחילים לאכול בגיל חצי שנה ואפילו שנה, התפריט שלהם מתבסס בעיקר על ירקות ופירות. לא מדובר על תפריט גדול ורב גוני, וגם לא על כמות גדולה של פרי או ירק. לכן, שווה להתאמץ ולקנות פירות וירקות אורגניים. המודעות לנושא עולה לאט לאט, והיום אנשים רבים יותר מוכנים להשקיע כסף במזון איכותי".

בואו לדבר על כך בפורום תזונה נבונה