נרות הופי

על נרות הופי, מיתוס או מציאות.
צרור מיתוסים והפרכתם, ותהיי או שתיים לגבי היכולות המופלאות המיוחסות לנר.

נר הופי הוא נר חלול המוחדר לחלקה החיצוני של תעלת האוזן במטרה לשפר מצבים דלקתיים שונים הקשורים לבעיות באוזן התיכונה, הפנימית והסינוסים ותופעות אחרות.

ההיסטוריה של נרות ההופי
נראה שמקור השימוש בנרות הופי הוא אכן מתוך הרפואה האינדיאנית של שבט הופי. עם זאת, נרות ההופי המסורתיים של אותו שבט אמריקאי היו שונים ונוטים יותר לצורת קונוס רחב. הטכנולוגיה המודרנית מאפשרת ייצור תעשייתי של נרות הופי גליליים, ארוכים וחלקים בבסיסם, דבר המצמצם סיכון לנזק מכאני או לנשירת חלקים מתוך הנר אל חלל האוזן. מצער שהמידע הרב ברחבי הרשת מתמקד כולו בשיווק הנרות ואך מעט מתייחס להבטים הקליניים וההיסטורים - רפואיים שלו. מחברי כתבה זו לא מצאו כל מקור אמין (אין זה אומר שאין מקורות כאילו) לסיפור על שבט הופי והשימוש בנרות, ובוודאי לא על מחקר כלשהו שבוצע עם נרות אילו. מאגרי המידע הרפואיים נסרקו לאורכם ולמרבית הצער גם לא התגלה כל מחקר אמין (ואפילו לא אמין) כלשהו.
אם על רפואת שבט ההופי אין כמעט מידע, הרי שעל תופעת השימוש בנר ההופי בקרב שבטים או תרבויות אחרות מן העבר לא נמצאו מקורות אמינים כלשהם. אפילו איורים של המצרים הקדמונים לא היו משכנעים בשל חוסר ציון המקורות של אותם איורים.
יש להניח שאותם נרות שמשו לא רק לטיפול בבעיות אזניים אלא גם ככלי לתחומים רפואיים, ספיריטואליים ומנטליים אחרים.

טיפול תקין כולל תשאול יסודי לגבי בעיית המטופל. כיוון שהבעייה מכוונת בעיקר בתחום רפואת האוזן, על המטפל להתמצא באנטומיה הפנימית של האוזן (והנלוות לה באף ובגרון) ולהכיר היטב מחלות אזניים שכיחות, ובעיקר מצבים דלקתיים העלולים לעתים להסתבך.
סביבת הטיפול צריכה להיות נעימה. יש להשכיב את המטופל על צידו ולטפל בכל אוזן בנפרד. אל תעלת האוזן החיצונית מחדירים בזהירות את הקונוס הצר של הנר עד להקניית יציבות. חשוב שהדלקת נר תבוצע רק כאשר המטופל מוגן בעזרת מגן (העשוי מקרטון או פלסטיק) המקיף את הנר. לאחר הדלקת הנר יש לוודא שהעשן אינו בורח מצידיו (דרך תעלת האוזן החיצונית לכיוון האפרכסת). משך הבערה כ 10-15 דקות שבמהלכן או לפניהם יש לבצע עיסוי פנים ממושך, לרוב בשילוב שמנים אתריים. סיום הטיפול כולל טפטוף שמן אתרי כדוגמת לבנדר לחיטוי המקום ואטימה קלה של פתח התעלה בעזרת צמר גפן או אטם אזניים היגייני אחר.

נרות הופי מיוצרים כיום על בסיס בד פשתן נקי ודונג דבורים. אל הנר מוסיפים תמציות צמחים שונות כאשר אחד השילובים המקובלים כולל תמצית מרווה, הייפריקום, קמומיל ותוספת של בטא קרוטן. כולם חומרים נוגדי דלקת ומרגיעים.

זיהומים באוזן חיצונית
דלקת עור מקומית
נקב או כפתורים בקרום עור התוך

נשירת חלקי נר בוערים על המטופל ובגדיו
טפטוף או נשירת שעווה בוערת דרך פתח הקונוס התחתון אל חלל האוזן
התקעות פיסות צמר גפן בחלל התעלה
אלרגיה או רגישות לחומר הנר או לשמנים שמטפטפים בסוף.

למען ההגינות יש לציין כי לא מעט אתרים העוסקים בנרות הופי לא ציינו תופעה זו ואף התעלמו ממנה לחלוטין. האח מובערת מלמטה ולא מלמעלה, ולכן לא נוצר אפקט ´שאיבה´ כלפי מעלה אלא לכל היותר מעט עשן שמתערבל בחלקו התחתון של הנר (לא מעט בגלל שהפיח יורד בכוח הכובד יחד עם חומרים נוספים מראש הנר).
רוצים לבדוק? הניחו נר דולק בתוך משורה עם מים מדודים. תווכחו לדעת שגובה המים אינו משתנה, מכאן שלנר אין כושר יניקה ושאיבה, ובוודאי שלא בעוצמה כזו המסוגלת לשאוב נוזלים ושעווה מהאוזן.

אף לא מיליגרם אחד! הצרומן הוא חומר מגן טבעי המרפד את דופנות התעלה. לעתים מצטברת כמות צרומן גבוהה העלולה להוביל להפחתה ביכולת השמיעה. אלא שמסיסות הצרומן נמוכה ולכן נדרשת החדרת נוזלים בכוח רב כדי לצור אפקט שטיפה וניקוי. פעולה זו מבוצעת על ידי רופאי אוזניים. הנר אינו מסוגל לשאוב כל טיפת צרומן.
רוצים לבדוק? הניחו נר הופי על האצבע שלכם ותנו לו לבעור בתנאים דומים לאילו שבערו באוזן של משהו אחר. אם תקפידו על משך בערה דומה ותנאי חדר דומים (כלומר שמזגן או מאוורר לא ישפיעו באופנים שונים) תווכחו לגלות שכמות השעווה ´שיצאה´מהאצבע שלכם זהה לכמות השעווה שהצטברה בנר לאחר טיפול האוזן.

הנוזלים נמצאים מאחורי קרום עור התוף ואינם מתאדים מעצמם ובוודאי לא בחום הנעים אך העדין מידי של הנר. כדי לנקז את הנוזלים נוקט הרופא בפעולה כירורגית קטנה של ניקוב קרום עור התוף (פרהצנטזיס). האבקה המצטברת בנר היא שרידי בד הפשתן שנשרף ונשר פנימה המעורבים בשעוות הנר. במידה וחום הבעירה מתקרב אליה, השעווה שם נמסה מחדש ומתגבשת למעין ´נקניק´ שחום שעשוי על טהרת שעוות הדונג השרופה (חום משנה את צבע הדונג בדומה לצבע הסוכר המשתנה בעת חימומו). הסקפטיים מוזמנים לקחת חומר מאבקה זו ולגלות שאין בה שום מרכיבים ביולוגיים הקשורים לאוזן הפנימית (כמו שרידי תאים).

הבדיקה יחסית פשוטה ויכולה להתבצע על ידי מעקב של בדיקות דם לא מסובכות או אפילו מעקב קליני. ייתכן שזה נכון אלא שאיש לא בדק זאת מעולם.

ייתכן שחימום המקום עושה זאת. באותה מידה שמן זית חמים או שמן ארומטי מרגיע יעשה עבודה לא פחות טובה.

על פי התפיסה הסינית טיניטוס יכול לנבוע על רקע חסר צ´י בכליות או חסר יין (או דם) בכבד או בכליות. אם הבעיות נובעות מחסר יין הרי שלפי ההגיון הוצאת ליחה וחימום רק יחמירו את המצב! לכן, בהנחה שלנרות יש אפקט מחמם חשוב להימנע, באין אבחנה מדויקת, מרוב המקרים של טיפול בטיניטוס ובעיות שיווי משקל.

אכן הסיכונים הידועים נמוכים, אבל מוכרים מיקרים (לרבות של מטפלים שטפלו בעצמם) שחלקים מתוך הנר נשרו אל חלל האוזן וגרמו לכוויה באזור קרום עור התוף.

אין לדעת! ניתן להניח שמעבר לאפקט הפלצבו יש לנר תועלת כלשהי, שהרי עדויות לא מועטות מדברות על שיפור התחושה אצל ילדים ותינוקות המקבלים טיפול זה. עם זאת יש לזכור שהטיפול בנרות אינו עומד בפני עצמו. לעיסוי הפנים יש חשיבות מרובה להזרמת הצ´י במקום ופתיחת סטגנציות של ליחה. שילוב שמנים ארומטיים משפרים את תנועת הצ´י וניקוז הליחה. במקרים רבים מתלווה לטיפול גם המלצות תזונתיות. סיום הטיפול מתאפיין בהחדרת שמן חמים לאוזן, שהוא לכשלעצמו מספיק כדי להרגיע פעמים רבות את הכאב. כמו כן יש לזכור שאף הנר מכיל חומרים שונים מחטאים ומרגיעים וששעוות הנר פועלת כמו שמן מרגיע בפני עצמו. החמימות מאפשרת לא רק את הקלת הכאב אלא גם הזרמת דם ולימפה מוגברת ושיפור יכולת האוזן להתאושש. כמו כן יש לזכור שאחוז גבוה מדלקות האוזניים האקוטיות חולפות מעצמן תוך 24 שעות.



בואו לדבר על כך בפורום רפואה משלימה


פורסם באתר תמורות