רגישות עונתית, חברתית, סביבתית.. אלרגיה

Rhinitis מכונה גם נזלת אלרגית או קדחת השחת או אלרגיה עונתית. המדובר בתגובה אלרגית לפולן (אבקה הנוצרת בפרח), עובש או לחומרים מיקרוסקופיים אחרים המצויים בסביבה. זוהי תגובה אלרגית טיפוסית אצל אנשים בעלי מערכת חיסונית לקויה המזהה חומרים תמימים כמאיימים. ניתן לשלוט בתופעה זו על ידי שינויים באורח החיים.
האלרגיה יכולה להיות עונתית או רב שנתית.
אלרגיה עונתית מתרחשת במיוחד כאשר צמחים, עצים ופרחים משחררים פולן במשך מחזור הפוריות שלהם. באביב, בדרך כלל המדובר בפולן של עצים בעוד שבקיץ הסיבה תהיה דשא ועשב בר ואילו
בסתיו יש שחרור של נבגי פטריות, הנישאים באוויר והאוהבים תנאי מזג אוויר לח. אם האלרגיה מתפתחת בחורף, גורמיה הם, בדרך כלל , אבקות של דשאים ועשבים.
אלרגיה רב עונתית קשורה לחשיפה לאבק הבית (המכיל אנטיגנים של קרדית אבק הבית), פרוות חיות, קשקשי בעלי חיים, נוצות ועוד. אלרגנים אלו מצויים בכריות, בגדים תחתונים, מקלחות ובמרתפים. המצב מחמיר כאשר קיים יותר מגורם אלרגני אחד.

סוג אלרגיה זה הוא השכיח ביותר בארה"ב (כ 50 מיליון מידי שנה). ברפואה האלטרנטיבית בעיה זו מהווה הסיבה מס' 2 לפנייה לקבלת טיפול (לאחר כאבי גב) ופחות תופעות לוואי.

1. מערכת החיסון מפתחת רגישות לחומר מסויים הנקרא אלרגן. אלרגנים נפוצים הוזכרו בסעיף הקודם ודוגמאות נוספות כוללות לטקס ומזונות שונים (כגון: ביצים, בוטנים, חלב פרה, דגים, פירות ים וחיטה). החשיפה הראשונית לאלרגן גורמת ליצירה של כמויות גדולות של נוגדנים אלרגיים הידועים בשם אימונוגלובולין E IgE שתפקידם לזהות את האלרגן הספציפי.

2. חשיפה שנייה לאלרגן גורמת לתגובה אלרגית. חלקיקי חומר האלרגן נקשרים למולקולות IgE הממוקמים בתאי מסט (פיטום). תאי מסט הם סוג של כדוריות דם לבנות הנמצאות בעיקר ברקמות חיבור כמו העור והלשון , בקרומים ריריים (של האף, הפה, מערכת העיכול, ריאות, ודרכי נשימה עליונות).

3. שיפעול הנוגדן גורם לתאי המסט לשחרר באופן פתאומי ומהיר חומרים כימיקלים מתווכי דלקת (כגון היסטמין, ברדיקנין ולויקוטריאנים) שהם הגורמים לביטויים השונים של אלרגיה לתוך מחזור הדם. כימיקלים אלו (והידוע במיוחד ההיסטמין) גורמים לנפיחות של רקמות, גירוי, הרחבה ודליפה של כלי דם לרקמות מסביב.

האלרגיה גורמת לגירוי הקרומים הריריים של האף, דרכי נשימה עליונות והעיניים. המצב האלרגני מאופיין בגודש באף, תופעת הגרד, האודם, הפריחה , העיטושים, הנזלת, הדמעות וקוצר הנשימה .כאשר ריכוז האלרגן בגוף גבוה יכול להיגרם התקף אסמטי קשה לחנק או לירידה פתאומית בלחץ הדם ולעילפון. סימן נוסף הוא עייפות ולעיתים עפעפיים נפוחות (עם שינוי גל בצבע- במיוחד בעפעף התחתון).

יש להימנע מאותם אלרגנים פוטנציאליים. כך למשל להימנע מעישון בבית, חיות מחמד מחוץ לבית, להימנע מלחות מוגזמת בתוך הבית וכמובן ניקוי ואוורור הבית.

שינויים אבנורמליים של ה nasopharynx

זיהום בדרכי הנשימה העליונים

שימוש ממושך בתכשירים מסוג אלפא-אדרנרגי (כגון ספריי לאף- OTC)

שימוש בתכשירים מסוג בטא-אדרנרגי אנטגוניסט ואסטרוגנים.

אנטיהיסטמינים - עוזרים בהקלת הסיטמפטומים על ידי חסימת רצפטורי של היסטמין מסוג H1 השוכנים בעיקר בקרומים של האף והסינוסים, בקיבה ובמעי. יש להם השפעה סדטיבית מאחר ועוברים מחסום דם-מוח

מפחיתי גודש סטרואידים הקיימים בספרי (אף, טיפות עיניים), נוזלים ואפילו בטבליות. יש להיזהר בתכשירי ספרי לאף וטיפות עיניים ולכן השימוש בהם לטווח קצר ולא יותר משבוע(בגלל אפקט הריבאונד יכולים להחמיר את המצב). להשגת אפקט טיפולי בתכשירים במתן פומי נדרש זמן ארוך יותר ולא מומלצים לסובלים ממחלות לב, היפרתירואידיזם, גלאוקומה וסוכרת.

ספרי לאף וטיפות עיניים קיימים במספר צורות:
1. תמיסות של מי מלח מקלות על גודש מתון ומונעות גירוי עודף.
2. תכשירים המקלים על גודש עובדים מהר יותר אך מסוכנים בשימוש מעל 3-7 ימים.
3. קורטיקוסטרואידים מפחיתי דלקת אך יש להם תופעות לוואי מקומיות כולל גירוי באף ודימום. נספגים במחזור הדם אך עם שימוש נכון הריכוז בדם יהיה מינימלי.
4. סודיום כרומלין לאף ולעיניים. מפחית דלקת על ידי מניעת מצב של דהגרנולציה בתאי מסט (פיטום), החיסרון שנדרשים מספר שבועות ליעילות הטיפול.

אימונוטרפיה
הטיפול היעיל ביותר באלרגיות לטווח ארוך. המדובר בחשיפה הדרגתית לאלרגנים באמצעות זריקות, דבר העוזר למערכת האימונית לפתח סבילות. נדרש לטיפול זה מס' שנים (3-5 שנים), הטיפול מפחית רגישות אך איננו מרפא את האלרגיה.


כמובן יכולות להיות תופעות לוואי לטיפול הפרמקולוגי המצויין למעלה. טיפול זה מדכא או חוסם את התהליך האלרגי על ידי חסימת הסימפטומים אך לא מרפא את שורש הבעיה.

קיימות מספר דרכים באמצעות הרפואה האנטגרטיבית המטפלים בשורש הבעיה כמו למשל צמחי מרפא, הומאופתיה, רפואה סינית וכמובן שינוי בהרגלי חיים.

באמצעים פשוטים וטבעיים ניתן להעלות את איכות חייהם של אלו הסובלים מהתופעה ולמנוע סיבוכים כגון אסטמה, סינוסיטיס או דלקת אוזן תיכונה.

המרכיבים הפעילים למניעת אלרגיות ולגביהם יש עדויות הם קוורצטין, ברומליין וסרפד.

1. סרפד - Urtica Dioica Nettle

עלי הצמח יעילים לטיפול בסימפטומים של קדחת השחת בשל הפלבנואידים (קוורצטין, איזוקוורצטין, רוטין וקמפרול) המצויים בהם. קיימים תכשירים (המבוססים על טכנולוגיית הקפאה ייבוש) המחקים את פעולת האנטיהיסטמינים ללא תופעות לוואי סדטיביות. במחקר אחרון, אקרעי, כפול סמיות אצל חולים הסובלים מ - Allergic Rhinitis נמצא שיעילות הטיפול בסימפטומים אצל כמעט 50% מהמטופלים שטופלו בתכשיר המבוסס על סרפד בטכנולוגיה של הקפאה-יבוש (300 (mg הייתה כמו ואפילו יותר מהתכשירים הקודמים. ההמלצה לקחת עם האוכל. תופעות הלוואי נדירות (במיוחד אם נלקח על קיבה ריקה).

2. קוורצטין

הקוורצטין הוא ביופלבנואיד הנמצא בכוסמת, בצמחים, בירקות ובפירות הדר. הוא מדכא תהליכים דלקתיים, בעיקר על ידי פעילות על קרומי תאים אימוניים. ייצוב הקרום מונע מתאי מסט ובזופיליים לעבור תהליך של דהגרנולציה ולשחרר חומרים מתווכי דלקת.
המינון המומלץ הוא 600-250 mg , 2-3 פעמים ביום 5-10 דקות לפני האוכל. להשגת תוצאות מיטביות מומלץ שימוש במשך 6-8 שבועות ולהוסיף ברומליין.

3. ברומליין
הברומליין הוא אנזים פרוטאוליטי המופק מגזע האננס ונמצא יעיל כנוגד מתווך דלקת. הוא מפחית אגרגצייה (התקבצות) של טסיות דם, בצקת (מאחר ומפחית חדירות של כלי דם) ותופעות אחרות המתווכות על ידי פרוסטהגלנדינים. המינון הטיפולי ב - Allergic Rhinitis 400-500 mg , 3 פעמים ביום. מומלץ על קיבה ריקה. זהירות אצל אנשים הרגישים לאננס.
תופעות לוואי אחרות כגון סימפטומים של חוסר נוחות במערכת העיכול ושינויים במחזור החודשי נדירים.

צמחים בשימוש מסורתי לטיפול ב - Allergic Rhinitis אך ללא מחקרים מבוקרים גדולים:
Tanacetum Parthenium Feverfew (חרצית ריחנית)
Achillea Millefolium - Yarrow (אכילאה)
Matricaria Recutita German Chamomile (בבונג דו-גווני)
Ephedra Sinica - Ma Huang שרביטן סיני
Glycyrrhiza Glabra - Liquorice שוש קרח
Angelica Sinensis - Dong Quai אנגליקה סינית.

יש המאמינים כי העלייה בשיעור האסטמה והאלרגיות ב-20 השנה האחרונות נובעת ממחסור בנוגדי חימצון בתזונה והפרזה באכילת מזון מעובד המשולל חיים. נוגדי החימצון כוללים בטא קרוטן, ויטמינים ( (A,C,E , מינרלים (אבץ,סלניום ונחושת). נוגדי חמצון קיימים במאכלים כגון: פירות וירקות טריים ודגנים מלאים. נוגדי החמצון מספקים מנגנוני הגנה למערכת הנשימה ומפחיתים היצרות של הברונכיאלים.
ההמלצות הם נטילת מולטי ויטמין עם לפחות 200 mg של ויטמין C , 25,000 יחידות בינלאומיות של בטא קרוטן, 400-800 יחידות בינלאומיות של ויטמין E, ו- סלניום 200 mg . .
חשיבות ויטמין C לטיפול באלרגיה עונתית

ויטמין C חשוב בעיקר במערכת הנשימה התחתונה והעליונה בגלל שהוא הנוגד חמצון העיקרי בשכבה האפיתליאלית. נטילת הויטמין באוכלוסייה הרגילה היא ביחס הפוך לשכיחות אלרגיה ואסטמה. יותר מכך, ויטמין C מונע הפרשת היסטמין מתאי הדם הלבנים ונראה שיש קשר הפוך בין רמות היסטמין וריכוז חומצה אסקורבית (ויטמין C )בדם. הויטמין איננו טוקסי וכמעט ואין לו תופעות לוואי, למרות שהפרעות בקיבה יכולות להיגרם ממינון עודף מעל 3000 mg ליום. מחקרים ממליצים על מינון של 2000 mg כטיפול באלרגיה. יעילות הויטמין הוכחה במחקר מתחילת שנות ה 90 אשר בדק יעילות ויטמין c אשר הותז בספריי לאף (3 פעמים ביום) אצל הסובלים מאלרגיה רב שנתית לעומת התזה של פלצבו (אינבו). לאחר כשבועיים כ 75% מקבוצת הניסוי דיווחה על ירידה בסימפטומים באף.

מספר מחקרים קליניים מצביעים על כך כי נטילת חומצות שומן מסוג אומגה 3 משפרת את תפקוד מערכת הנשימה בתגובתה לאלרגנים. כנראה על רקע של עלייה ביחס של אומגה 3 לעומת אומגה 6 בממברנה של התא והפחתה בייצור חומצה אראכידונית המתווכת דלקת. ירידה בחומצה אראכידונית מובילה לסינטזה מועטה יותר של לויקוטריאנים. הדבר מוביל לשיפור בסימפטומים. אך ההשפעה כנראה מתחילה לאחר שנה . המינון המומלץ של חומצות שומן מסוג אומגה 3 הוא 3-1 .gm

מחקרים קטנים ולא מבוקרים מצביעים על יעילות הטיפול בתופעה זו של Allergic Rhinitis.
2 מחקרים קטנים מצביעים על אפקט חיובי וירידה מובהקת בסימפטומים סובייקטיבים (ירידה בגודש באף וגירוי בעיניים).
אפשר כטיפול בלעדי או בשילוב צמחים, תרופות, מדיטציה ומסג' סיני.

שינוי בתזונה יכול להשפיע על המערכת האימונית. המזון יכול לגרום לגירוי אלרגני או להשקיט אותו. מערכת העיכול חשופה למספר הגדול של האלרגנים (אפילו יותר ממערכת הנשימה). חלבונים מורכבים כמו חלב פרה עלולים לגרום לגירוי המערכת החיסונית בגלל המבנה האנטיגני של חלב זה, במיוחד אצל אנשים רגישים. לעומת זאת קיים מזון הנלחם בדלקת ומעורר את מנגנוני ההגנה.
ההמלצות הבאות מפחיתות את התגובה האימונית לאלרגנים פוטנציאלים:

1. להפחית במזון אשר עלול לגרום לדלקת ולתגובה אלרגית כגון שומנים רוויים (במיוחד חלבון מהחי ומוצרי חלב), להימנע ממזון מעובד, ביצים, הדרים, בננה, שוקולד, אגוזים, צדפות, צבע מאכל, חומרים משמרים, קפאין, אלכוהול, טבק וסוכר. גם לחם, שקדים ואגוזים , שלהם ריכוז חלבון גבוה נחשבים לאלרגנים חזקים. להימנע מחיטה (בעלת חלבון אלרגני במיוחד הקרוי - גלוטן).

2. להרבות במזון מסוג חומצות שומן אומגה- 3, כגון דגי ים צפוני (סלמון, טונה, סרדינים, מקרל והרינג), שמן או זרעי פשתה ואגוזים.

3. להרבות בירקות ופירות טריים (מכילים רק 1% חלבון ונחשבים לאלרגנים חלשים) ודגנים מלאים.

4. להרבות בשתיית מים ומיצים טריים.

למרות שאלרגיה משקפת רגישות יתר ביולוגית של המערכת האימונית, ברור כי לגורמים פסיכולוגים יש תפקיד בתגובה האלרגית. מחקרים מצביעים על קשר הדדי בין אמונה ותגובה אימונית. כך למשל כאשר 2 רופאים יפניים (Ikemi & Nakagawa) הפנטו מתנדבים הסובלים מאלרגיה ונאמר להם כי על עורם מונח עלה טוקסי, העור נעשה אדום ומגורה. לעומת זאת כאשר נאמר למהופנטים כי מונח על עורם עלה לא מזיק התגובה האלרגית פחתה.
בהקשר זה ניתן להזכיר את שיטת הקינזיולוגיה או שיטה דומה, אייפק. המדובר בשיטה הוליסטית אלטרנטיבית לטיפול באלרגיות מכל הסוגים שפועלת על הגוף והנפש כאחד. האבחון לסוג האלרגיה הספציפי מתבצע באמצעות "מבחן שרירים" כאשר המטרה היא נטרול האלרגן.

מחקרים מוכיחים כי להומאופתיה יש השפעה מיטיבה עם תופעה זו. ההומאופתיה איננה משתמשת בחומרים כימיים אלא בתמציות מאד מדוללות של חומרים טבעיים (צמחים ומינרלים) ובכך מתערבת בפעילות של המערכת האימונית ומתקנת את פעילותה.

לסיכום, קיימות אסכולות טיפוליות רבות בטיפול באלרגיות. הבעיה היא למצוא את הטיפול האינדבידואלי המתאים . נדרש לכך זמן וסבלנות.....

בואו לדבר על כך בפורום החדש - אנטי אייג'ינג ועיכוב תהליכי גיל
ליצירת קשר עם הכותבת לחצו כאן

ובפורום אלרגיה ואסתמה