הרפס - יש מה לעשות

הרפס סימפלקס סוג 1 היא מחלה נגיפית (וירלית) המתבטאת בצריבה, עיקצוץ ושלפוחיות המופיעות בעור השפתיים והפנים. חלק מהשלפוחיות יכולות להיות בגודל ראש סיכה וחלק הרבה יותר גדולות. השלפוחיות מתחילות להחלים ולייצור קליפות צהבהבות תוך מספר ימים. בסופו של דבר הגלד (הקליפה) נושר מבלי להשאיר סימן .

המהלך הקליני בדרך כלל מאופיין בסימנים "מקדימים" המוכרים למי שסובל מהתופעה, עקצוץ ובהמשך מופיעה קבוצת שלפוחיות המלווה לעיתים בחום, כאב וגרד מקומי

קיימים 2 סוגי נגיפי הרפס : HSV1 ו- HSV2
הסוג הראשון - HSV1 אחראי ל- 80% מהמקרים לנגעים ברירית הפה ובכ- 20% מהמקרים לנגעים באברי מין. ההרפס מהסוג הראשון הוא זה שאחראי על "פצעי חום".
הסוג השני - HSV2 אחראי לנגעים באברי המין בכ- 80% מהמקרים ובכ- 20% מהמקרים לנגעים ברירית הפה.

המדובר בהרפס הנגרם על ידי קבוצת וירוסים האחראית למחלות אחרות כגון מחלת הנשיקה ואבעבועות רוח. כ- 50% מאוכלוסיית ארצות הברית נשאית צורות כאלו ואחרות של וירוסי ההרפס בתוך מערכת העצבים באופן רדום. כלומר, הנגיף "מתיישב" במערכת העצבים ומשם פורץ לכיוון העור. האיזון מופר על ידי סטרס כלשהוא כגון: מתח נפשי, פגיעה במערכת החיסונית, מחלת חום, חשיפה לשמש, טיפולי לייזר בעור או אפילו פילינג כימי של העור. תדירות ההתפרצות אינה קבועה אך בתדירות מסויימת נהוג להציע טיפול מונע.

כמה המלצות כיצד למנוע מהוירוס המטריד הזה דריסת רגל לתוך מערכת העצבים.

* להימנע מסטרס מופרז: המדובר במתחים בעבודה, משפחה, יחסים בין אישיים, עודף חשיפה לשמש, מחלות, גירוי במע' העיכול או זיהום במערכת הנשימה.

* להימנע מהתפשטות המחלה: להימנע מלנשק אדם הנגוע בתופעה או לחילופין לא להתנשק כאשר את/ה נגוע/ה במחלה, גם מגע מיני באותה תקופה לא מומלץ. בנוסף, להימנע משימוש באותם כלי אוכל ומוצרי קוסמטיקה.

* לייבש את השלפוחיות: אם כבר נפגעת, לתת להם להתייבש ולא לגעת בהם (מחשש להדבקה). במצב לח השלפוחיות יכולות לקבל זיהום משני.

אין דבר היכול למנוע לגמרי התפרצות התקפי אסטמה בעתיד. כל הטיפולים הם להקלת הסימפטומים.

ממש בתחילת ההתקף (תוך 48 שעות הראשונות להתקף)- מומלץ למרוח קרם אציקלוביר (זובירקס) היכול לדכא את חלוקת הוירוס ועל ידי כך לקצר את ההתקף או למנוע אותו לחלוטין. בשנים האחרונות נמצאו מספר זני הרפס עמידים לאציקלוביר.
בהתקפים קשים במיוחד ניתן לטפל בכדורים כנגד הוירוס כמו זובירקס, וולטרקס או פמביר. כל התרופות הללו הם אנטי-נגיפיות הפוגעות בייצור ה- DNA של הוירוס ולפגיעה בשיכפולו.

אם מתפתח זיהום משני ניתן להשתמש במשחה אנטיביוטית למריחה על הגלדים.

הריפוי הטבעי משתדל לטפל בשורש הבעיה על מנת לאזן את האדם ולממש את כוחות הריפוי הטבעיים שבו ואיננו מסתפק במתן טיפול מקומי בשלפוחיות. האיזון מחייב מעבר לאורח חיים בריא וטבעי יותר עם דגש על מנוחה פיזית ונפשית ותזונה נכונה.

1. תה מרגיע - ניתן להניח תה חזק וקר (מנטה או מליסה) על השלפוחיות על מנת להרגיע את המקום, להפחית את הנפיחות ולזרז את פתיחת השלפוחיות.

2. תמיכה תזונתית - נמצא כי חומצת האמינו ליזין יכולה לדכא את צמיחת וירוס ההרפס על ידי כך שמעכבת ספיגה של חומצת אמינו ארגינין הדרושה בכמות גדולה להתרבות וירוס ההרפס. חומצת אמינו ליזין מצויה במזונות כגון: תירס חי, שעועית, אפונה, פולי סויה, ביצה, סלמון, חלב פרה, גבינה, שמרי בירה, בקר, דג טונה, סרדינים, עדשים, תרנגול הודו ועוד. אך המקור המומלץ ביותר לליזין הוא קטניות נבוטות הנאכלות חי (עדשים, אפונה, מאש, חילבה ועוד), לנבטים מומלץ לצרף פיצוחים לא קלויים כדי לקבל חלבון איכותי.

מצד שני נמצא כי חומצת אמינו חיונית ארגינין מעוררת את צמיחת הוירוס. לכן המזונות שמהם כדאי שימנעו כאלו הנוטים לפתח הרפס הם: חמאת בוטנים, ג'לטין, שוקולד, אגוזים שונים (למשל פקאן, אלסר וברזיל), זרעי פשתן, בוטנים ועוד. המאכלים הללו מכילים כמות גבוהה יחסית של ארגנין.
להימנע מאוכל מזוקק כדוגמת סוכר וקמח לבן, חומרי שימור וצבעי מאכל, ג'אנק פוד ומזון מטוגן. מזונות אלו מפירים את האיזון בגוף ומקשים על תפקוד מערכת החיסון בזמן משבר.

3. תוספי מזון - ראשית חשובה התמיכה במערכת החיסון:
מזון עשיר בויטמיני A,B,C, אבץ, ושמן זרעי פשתן. כל אלו יכולים לסייע לסובלים מהרפס סימפלקס טייפ 1.
ויטמין C עוזר בריפוי הרפס, הויטמין עוזר לגוף לייצר אינטרפרון וכך יעיל כנגד מחלות וירליות. מקורות טבעיים שלו: פקעות ורדים, גויבה, פלפל אדום, פטרוזיליה, עלי לפת, קיווי, פרי הדר ופאפיה.
ויטמיני B- מחזק את מערכת העצבים (ויטמין אנטי סטרס) ולכן תורם למערכת החיסונית. מקורות טבעיים שלו: אגוז ברזיל ופיצוחים לא קלויים, חמניות נבוטות ועוד.
אבץ- אבץ יכול לעכב את שיכפול והתרבות נגיף ההרפס ומעודד תגובה חיסונית תאית. מקורות טבעיים לאבץ: גרעיני דלעת, חיטה נבוטה, שומשום חום, זרעים (אניס, שמיר, קימל, הל ופרג), אגוזים (קשיו, מלך, מוסקט, ברזיל) וצמחי בר (מרוה, אורגנו).

מינון של 500 מ"ג ליום של חומצה אמינית ליזין בין ההתלקחויות, בהתקף עצמו ניתן להעלות את המינון (עד ל-2 גר' ליום). לטיפול זה אין תופעות לוואי אל מומלץ להתייעץ עם מטפל/ת.

בטא קרוטן- מגביר את הפעולה של מערכת החיסון ומעכב וירוסים.

משחת ליתיום- כטיפול מקומי בהרפס. הליטיום מפריע לשכפול נגיפים מסוג DNA, כמו נגיף ההרפס , אפשר לשלב עם אבץ או לבד.

4. צמחי מרפא - שוש קירח מכיל חומצה גליצירידית המעכבת את הצמיחה של תאי ההרפס ואת השפעתם המזיקה.
בעיקרון מתאימים כל אותם צמחים המחזקים את מערכת החיסון: קדד (אסטרגלוס), אכינציאה, שום,אוכמניות כחולות, ג'ינסנג סיבירי, פרע (היפריקום) ואונקריה .
אחד הצמחים היעילים הוא הטוג'ה - Thuja Occidentalis - Arbor-Vitae
זהו עץ ממשפחת המחטיים הגדל בצפון ארה"ב. עליו וקצות הענפים (Twigs) משמשים למטרות רפואיות.
לצמח ה-Thuja פעילות מכייחת וכן השפעה ממריצה על המערכת החיסונית הכוללת בין השאר הגברה של פעילות פאגוציטית ופעילות אנטי- ויראלית. ניתן למרוח תמצית נוזלית על השלפוחיות.


5. שמנים אתרים - מאד יעילים השמנים הבאים:
אקליפטוס ,עץ התה, ברגמוט, לימון, גרניום וקמומיל. חשוב למרוח אותם עם הסימן הראשון.

6. מנוחה - איך לא? מנוחה חשובה לחיזוק מערכת החיסון, להקפיד על שינה טובה ומנוחה לאחר האכילה.

תערובת שמנים העוזרת בהחלמה של וייבוש של שלפוחיות. תערובת צמחית זו שהיא אנטי-וירלית מכילה שמן צמחי ושמנים אתרים.

2 כפות (30 CC) שמן שקדים/חוחובה/ אבוקדו/ אגוז לוז או שמן סויה.
2 טיפות שמן אתרי אורן
2 טיפות שמן אתרי מנטה
2 טיפות שמן אתרי אורגנו
2 טיפות שמן אתרי עץ התה
2 טיפות שמן אתרי אקליפטוס

לערבב את כל החומרים ביחד ולנער היטב. מומלץ להכין יום לפני השימוש. לשמור הבקבוק במקום קריר עד שנה אחת.
למרוח מקומית על מקום ההרפס עד 3 פעמים ביום ולעסות בעדינות לתוך העור.
לא לשתות וכמובן לא להכניס לתוך הפה!!

ואם בכל זאת ההתפרצויות הם לעיתים קרובות מידי מומלץ לגשת לרופא עור כדי לקבל תרופות אנטי-וירליות קונבנציונליות על מנת להפחית מס' ההתקפים...


בואו לדבר על כך בפורום אנטי אייג'ינג ועיכוב תהליכי גיל בניהול מיכל לזרוביץ'
מיכל לזרוביץ היא אחות מוסמכת B.A בסיעוד, M.A במערכות בריאות, מתמחה בטיפולים לעיכוב תהליכי גיל, צמחי מרפא, תזונה טבעית וקוסמטיקה טבעית.

תרמה למאמר: הלנה לוסקי