רפואה מן החיים - זיכרון ביולוגי

לפני מספר שבועות הגיע אליי ילד בראשית שנות העשרה לחייו, אשר סובל מזה זמן אם כי לא ממושך ממחלת עור פחות שכיחה הנקראת "גזזת". גורם המחלה הינו טפילי ויש הסוברים כי זו מחלה מדבקת ויש להתרחק מהנגועים בה ככל שניתן.
לאחר כשעה בה שוחחנו ארוכות על בעיות רפואיות שונות, יכולתי גם לעמוד על טבעו ואישיותו המיוחדים. בעזרתה המועילה של אימו המסורה, עמדתי על אופי תגובותיו השונות בזמן מחלה ובימים כתיקונם החלטתי לנקוט בטיפול הומיאופתי שהותאם לו באופן אישי ומטרתו לחזק את המערכת החיסונית, בכדי להגיע לאיזון פנימי טוב יותר ולחיים בריאים בצורה משביעת רצון.
הטיפול ניתן עוד באותו היום ואכן התגובה לא איחרה לבוא כך ידעתי לפחות רק בדיעבד לאחר שיחת טלפון בהולה באמצע היום. חלפו כשבועיים מאז נטילת התרופה ושינויים מיוחדים וחשובים החלו לעלות ולהעיד על מגמת שיפור כללית ובגזזת בפרט. אלא שלא זו הייתה הסיבה לשמה פנתה אליי האם בדחיפות. אתמול, כך סיפרה, החל להתפתח חום גבוה והילד התלונן על כאבי ראש ובעיקר על כאבי גרון שהקרינו לאוזניים. ניכר היה כי הוא נחלש מאוד מאז התפרצות המחלה, שאובחנה עוד באותו היום ע"י רופא המשפחה כ"דלקת גרון סטרפטוקוקית" (זוהתה בקטריה/חיידק הקרוי "סטרפטוקוקוס"). כמובן שהטיפול השכיח יותר הוא אנטיביוטי והוא מומלץ באופן מיידי ללא דיחוי מחשש לסיבוכים אפשריים.
במקרים רבים מקבלים גם שאר מקורביו של החולה טיפול מניעתי, שאינו סביר, אך בהחלט משקף את סערת הפאניקה סביב גורם המחלה "האימתני".
בכל זאת פנו אליי האם והילד לשמוע בעצתה של הרפואה ההומיאופתית, בכדי להימנע מטיפול אנטיביוטי, שיש גם בו מה להפסיד ולעיתים "הרווח", אם אפשר לכנותו, הוא זמני בלבד!
ומדוע אני מדגיש זמני ? לאחר שיחת טלפון חפוזה התברר עוד כי דלקת גרון דומה כבר התפרצה לפחות פעם נוספת בעבר הלא רחוק, ואז היא טופלה באנטיביוטיקה בהצלחה יתירה אם כי מפוקפקת למדיי (כי היא חזרה שוב במתכונת חריפה לא פחות...).

טיפולים אלה הם מגמתיים וספציפיים לגורם החיידקי/נגיפי של המחלה ומטרתם לדכא את אופייה הסימפטומאטי של המחלה ותו לא ! לבטח אין הם חודרים לעומקה של הבעיה, ששורשיה מגיעים למקור ממנו הגוף שואב את כוחותיו.
גופנו יודע להתמודד עם כל סוג שהוא של מחלה, אך טיפול אנטיביוטי שולל ממנו את ההתמודדות העצמאית ועל כן אין הוא למד מפעולתה הכימית של האנטיביוטיקה כיצד להתגבר על מחלה זו כאשר תופיע בעתיד. כשם שילד לא ידע אף פעם כיצד לרכב על אופניים אם הוריו ימשיכו לדחוף אותו מאחור ולשמור לבל ייפול. מתישהו יצטרך להשתמש בדוושות, אך רגליו לא תהיינה מורגלות בתנועה המיוחדת ובכוחות הנדרשים לכשיתבקש לעבור את הדרך בכוחות עצמו.
על כן בכל זאת שומר לו הגוף את האופציה לנסות שוב למגר את המחלה בכוחות עצמו בפעם נוספת, ולפרקים הוא משחזר את המחלה ואת תגובותיו האופייניות, כאשר התנאים הסביבתיים והפנימיים בשלים.
הגוף יודע לזכור ואינו שוכח אף פעם! כל התנסות או חוויה, בין אם היא תפקודית (פיסיולוגית/אורגאנית), מנטאלית או רגשית/נפשית, מוטבעת עמוק במבנה הרקמות בדומה לקוד הגנטי הקיים בכל תא ותא בגופנו. זיכרון זה כמוהו כארון ענק בו מצויות אינספור מגירות בהן מניח הגוף נושאים בלתי פתורים, אשר הזמן לא התאים והצרכים האחרים היו קודמים, בכדי לשרוד את המשבר שהתפתח. הזיכרון מאפשר לגופנו אמצעי בו עדיין ניתן להתמודד עם הקושי בעיתוי מתאים ונוח יותר בכדי למגרו לצמיתות.
העניין הוא שלעיתים פתרון המצוקה, אשר נשמרה בזיכרון התאי משתהה ומתעכב זמן ממושך. ולעיתים אף חולפות להן שנים רבות בטרם האדם כשיר להתפנות לטפל בבעיה בצורה אמיתית ויסודית.
בכל מקרה חזרה לה שוב אותה דלקת גרון מדוברת, אלא שהפעם באמצעות הטיפול ההומיאופתי ידע הגוף לנתב בצורה נכונה את כוחותיו ולטפל במחלה המתפתחת בצורה יעילה יותר. כבר למחרת ירד החום בצורה דרמטית ובעקבותיו פחתו כאבי הראש. הנפיחות בבלוטות הלימפה הגרוניות ירדה והילד התפלא מדוע עליו להישאר בבית ולא לשוב לבית הספר כי עייפותו השתפרה לעין ערוך.

עלינו לזכור תמיד כי עת לזכור
אך גם עת להתמודד ויפה שעה אחת קודם...

ליצירת קשר עם ארנון שמחי - לחצו כאן
טל : 9834283, 759328-053

בואו לדבר על כך בפורום הומיאופתיה