פיגור שכלי: סיווג וטיפול

הטיפול בילדים עם פיגור שכלי מחייב הבנת מקור הבעיה, הגדרה ותיאום ציפיות עם ההורה ושאיפה לתרום לילד בתחומים בהם ניתן לשפר את מצבו. מאמר זה מפרט את סוגי הפיגור, הסיבות לפיגור שכלי ממקור טרום ואחר לידתי, ומתייחס לאסטרטגית הטיפול הנלוות בהתאם למצבו הבריאותי של הילד, מצבו הקוגניטיבי, רמת תמיכת המשפחה ואלמנטים סביבתיים.

פיגור שכלי פירושו התפתחות שכלית כללית מתחת לנורמה. 3-4% מהאוכלוסייה הכללית מוגדרת כאנשים עם פיגור שכלי ראשוני. פיגור שכלי מתייחס למנות המשכל - IQ מתחת ל-80.

^^פיגור קל^^ - מנת משכל 75-50. מדובר במפגר הניתן לחינוך. אוכלוסייה זו מהווה כ-85% מכלל המפגרים.

^^פיגור בינוני^^ - מנת משכל 30-40. ילד המסוגל ללמוד ואפילו לרכוש מקצוע. מדובר ב-11.5% מכלל המפגרים.

^^פיגור קשה^^ - פיגור עמוק, פחות מ-30. המפגרים כאן זקוקים לטיפול תמידי ללא יכולת ללמוד. מהווים 3.5% מאוכלוסיית המפגרים.

^^לגבי פיגור שכלי משני^^ - הנפוץ ביותר הוא פועל יוצא של סביבה טעונת טיפוח. עבודה נמרצת עשויה לשנות את מצבם.

פיגור שכלי ראשוני מקורו בליקוי מוחי מולד. הילד יכול להגיע להתפתחות שכלית מרבית המקבילה לגיל 12 שנים. הגורמים הם גנטיים, סביבתיים או נפשיים. את האטיולוגיה מסווגים לפי ההגדרות הבאות:

^^א - פיגור הנגרם לפני הלידה:^^

ליקוי גנטי היכול לפגוע במערכת העצבים המרכזית. גורמים טראטוגנים במהלך ההריון, תזונה לקויה, מחלות הריון, תרופות, מצב נפשי של האם, עישון ואלכוהול, ליקוי בכרומוזום (תסמונת דאון).

^^ב - בעת הלידה:^^

ליקויים שנוצרו במהלך הלידה כמו יצירת לחץ על הראש, חוסר חמצן, סיבוכים במהלך הלידה או זיהומים שעברו אל העובר דרך תעלת האגן.

^^ג - לאחר הלידה:^^

ליקויים שנוצרו אחר הלידה בגלל תאונה, מחלות זיהומיות, חומרים רעילים (עופרת), מחלות מטבוליות (נחושת) וגידולים במוח.

ברמת העיקרון, טיפול בילד בן ארבע אינו דומה לטיפול בילד בן 12 בעל התפתחות שכלית של בן ארבע. אמנם משחקי ההפעלה ויצירת העניין נשארים דומים במהותם, אולם הבעיות המטופלות וצרכי הילד שונים. בשלב ראשון (לאחר התשאול) יש לקבוע מהם היעדים הטיפוליים. לרוב הכוונה אינה לשפר את הקוגניציה של הילד, אלא לשפר את כישוריו בסביבתו. כישורים אילו יכולים לבוא לידי ביטוי בתחום המוטורי, בתחום היציבה ובתחום הדימוי העצמי. במקביל, יש לשאוף לנטרל גורמים מעקבים. למשל ליקויי שינה בילד מצמצמים את יכולותיו לרכוש מידע במהלך היום. תזונה מסוימת עלולה להוביל לעליה במשקל, להתנהגות היפראקטיבית או לבעיות עיכול מציקות המפריעות ליום יום ועלולות להגביר את רוגזו או להגביל את שלוותו של הילד.

ילדים בעלי פיגור שכלי, ככל ילד אחר, יכולים לסבול ממצוקות שונות כמו כאבי ראש, בעיות נשימה ועיכול. השכיחות לבעיות אילו ואחרות גדול יותר, וגם כאן אנו עשויים לשפר את איכות חיי הילד, ולתת להורים כלי נוסף להתמודדות עם בעיות אילו.

מובן שיעדי הטיפול צריכים להיקבע לא רק לפי מצבו הפיזיולוגי של הילד, אלא גם לפי מצבו הקוגניטיבי. ככל שהפיגור יותר עמוק, סך היעדים נעשה יותר מצומצם. לפעמים אנו מוצאים את עצמנו מטפלים בילד או מלמדים את ההורים לטפל בו מתוקף העובדה שעצם הטיפול מסייע למשפחה ולתקשורת עם ההורים והאחים האחרים, גם אם התועלת לילד המטופל עצמו מוגבלת מאוד.

בואו לדבר על זה בפורום שיאצו וטווינה.